לא לשימוש
צילום: רויטרס

גולדמן זאקס מאמין באלגוריתם: רוכש חברת רובו-אדווייזינג

הבנק קונה בסכום שלא נחשף את NextCapital שהפתרון שלה משמש נכסים בהיקף 220 מיליארד ד' שמנהלים לקוחותיה. לכלי Robo-Advising מזינים המשקיעים את העדפותיהם וכך מופקת המתודולוגיה והאלגוריתמים הספציפיים שכלי האלגו-טרייידינג מבצעים אוטומטית השקעות לפיהם
איתי פת-יה | (1)

בנק  GOLDMAN SACHS ׁ(GS) הוא מהבנקים הגדולים בארצות הברית ובעל פעילות בנקאות השקעות עניפה. אמנם בכחם של האנליסטים שלו להוריד ולהעלות מניות במחי מקלדת, אך כמו שזה לא אומר שהוא דוחה את חכמת השוק ונמנע ממכשירים עוקבי מדדים, כך אין המשמעות שהוא נמנע מלתת למחשב להטיל את הפור. עובדה: הוא קונה עכשיו חברת רובו-אדווייזינג (Robo-Advising), כזו שמהותה "אמור לי מהן העדפותיך ואומר לך איך צריך להיראות התיק שלך".

בבנק פרסום רק את שם החברה הנרכשת, נקסט קפיטל משיקגו, אך לא את סכום הרכישה. הכלי שפיתחה ישמש את חטיבת ניהול הנכסים והעושר של גולדמן זאקס, שהולכת ומאמץ כמו מקבילותיה אצל המתחרים פתרונות טכנולוגיים.

אלגו-טריידינג, קיצור של מסחר מוטה אלגוריתמים, הוא ביצוע השקעות לפי קריטריונים קבועים מראש. כיום יותר מ-70% מתזוזת הכסף בעולם נעשית באמצעות מכונות האלגו שמוזנות בנוסחאות מורכבות שמצליחות לשקלל פרמטרים רבים בשוק, לרבות סחירות, מחזורים, תנועות בעלי עניין ומצבים שונים של מניות (לחצו כאן למדריך המלא).

שתי דוגמאות להמחשת העניין: הראשונה היא רכישה אוטומטית של מניות שעולות במחזור של פי 2 מהמחזור היומי. כלל זה מבוסס על ההנחה, שנכונה היסטורית, ואולם לא בכל מקרה, שכאשר המחזורים גדלים מתעוררים במקביל לעלייה בנייר הערך, הדבר נובע מפרמטרים חיוביים והמגמה החיובית צפויה להימשך; השניה היא אלגו בתחום הארביטראז'. האלגו מזהה ארביטראז'ים (רווחים חסרי סיכון) במניות שנסחרות בבורסות שונות ומיד מבצע עסקאות – רכישה של מניה בבורסה אחת ומכירה בבורסה אחרת, כך שנוצר רווח.

אבל מי מגבש את אותם קריטריונים שמוזנים לאלגוריתמים? את זה עושים או יועצי השקעות בשר ודם – או היועצים הרובוטים, להל"ן: Robo Advisors. המשקיעים מגדירים את היעדים שלהם והעדפותיהם, וכלי הרובו-אדווייזינג יודעים לפרוט זאת לרמת האלוקציה (הקצאת הנכסים): באיזה אזורים, באילו סקטורים, לפי אילו שוויים וכן הלאה. את סט הכללים הזה הולכים ולאחר מכן מזינים בכלים של אלגו-טריידינג, שהם כבר באופן אוטומטי מבצעים את ההשקעות לפי המתודולוגיה המתגבשת.

יצוין כי בכל זאת ליועצי ההשקעות מנדט לטייב מעט את ה"פלט" מפתרונות הרובו-אדוייזינג, אבל כמובן שהכוונה היא שיתערבו כמה שפחות ושהכלים הללו יהיו יעילים כמה שניתן – לכן מלכתחילה בתי ובנקי ההשקעות בוחרים להשתמש בהם.

עוד ידועים כלי הרובו-אדווייזינג בגמישות יחסית רחבה, ועדיין אין הכוונה שידעו לרדת לרמות מדי ספציפיות של משקיע בודד. הם אמנם מתבססים על פרופילים רבים של משקיעים ובכל זאת בקצה מסוים הטכנולוגיה מוגבלת.

קיראו עוד ב"גלובל"

הפיתוח של נקסט קפיטל אותה רכשו בגולדמן זאקס כבר חולש על נכסים בסך 220 מיליארד דולר שמנהלים לקוחותיה השונים, כך לפי הודעה מטעם החברה. המוצר משמש מוסדות פיננסים לסייע למעסיקים לתכנן תכניות פרישה עבור עובדיהם, וכן פועל גם מול לקוחות פרטיים.

"מעסיקים מחפשים דרך בה יוכלו לספק לעובדים שלהם פתרונות תפורים למידותיהם ועצות שניתן להתאימן עבורם ושבכחן לעזור יותר לאנשים לחסוך ולהשקיע לשם הגדלת הקצבה הפנסיונית שלהם", כך אמר לוק סרספילד, מנהל שותף בחטיבת ניהול הנכסים של גולדמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלגו בישראל משמש במה לנוכלים ולהונאות, היזהרו! (ל"ת)
    ארז 29/03/2022 23:12
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.