דגל ארגנטינה
צילום: גיא עיני

"נכסים בשווקים מתעוררים עמידים למשבר באוקראינה; הרע מתומחר מזמן"

גישת פוטין-ביידן המסתמנת הקפיצה כמה ממטבעות השווקים המתעוררים. חלקם התחזק לאחרונה גם בשל מדיניות הבנקים המרכזיים במדינות הללו, ובדרום אפריקה למשל תשואה של 6% החודש על החוב הנקוב במטבע מקומי. השארות מחירי הנפט בסביבות הנוכחיות ייצר הזדמנות במזה"ת
איתי פת-יה | (1)

"נכסים בשווקים המתעוררים הראו עמידות בפני ההתחממות ברוסיה-אוקראינה בחודשים האחרונים. המשבר שם נתפס כמקרה פרטני שיש לו השפעה מצומצמת על שאר השווקים המתעוררים בכל הקשור לסנטימנט המשקיעים", כך סבור פניקס קאלן, ראש חטיבת מחקר שווקים מתעוררים בפירמה Societe Generale.

את הדברים הללו כתב עוד קודם לדיווחים על כך שנשיא רוסיה וולדימיר פוטין ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הסכימו להפגש זה עם זה, חדשה שהשפיעה לחיוב על שוקי ההון וכן על רוב המטבעות המקומיים בשווקים המתעוררים. בינתיים הבדלניים הפרו רוסיים באוקראינה דיווחו כי צבא אוקראינה התמקם בשטחם, והאירועים דווקא מסלימים ומביאים את בורסות אירופה לירידות. קאלן ציין כי המטבעות הפולנים, הצ'כים, ההונגרים והרומנים הם בעלי החשיפה הגבוהה ביותר להסלמה במצב.

אם להסתכל על שוק החוב הנקוב במטבע מקומי בדרום אפריקה, שהיא המדינה בעלת הסיכון הגדול ביותר בשווקים אלה, ניתן לראות שהחודש התשואות בו היו גבוהות מ-6%. לפי ג'ק מקלנטיר, מנהל נכסים ב-Brandywine Global Investment Management הפילדלפית, תרחיש הבסיס הוא שהמתח בין אוקראינה לרוסיה ירגע. "נכסים בשווקים מתעוררים כבר תמחרו פנימה כמות משמעותית של חדשות רעות לאורך העשור האחרון, ולכן אנחנו לא סבורים שנראה תמחור מחדש בהיקף נרחב".

אנדרס פרגמן, מנהל השקעות בכיר ב-PineBridge Investments שמנהלת 149 מיליארד דולר, מצביע על כך שמחירי הנפט שכבר עתה גבוהים עשויים להשאר כך בשל ביקושים חזקים יותר, מה שידגיש את ההזדמנות שבמזרח התיכון העשיר בנפט.

לפי בלומברג, החל במניות ועד מטבע מקומי, ישנם מוקדים בשווקים המתעוררים שחווים עליה בנכסים אלה. מדיניות אגרסיבית של בנקים מרכזיים וכן מחירים גבוהים של סחורות יביאו לעליות השנה של יותר מחצי מ-24 המטבעות המקומיים בעולם המתפתח.

בסוכנות הידיעות מצביעים בהקשר זה על כמה נתוני מאקרו: ריביות הפריים של הבנקים הסינים שנותרו ללא שינוי בפברואר; צמיחה של 1.9% ברבעון האחרון של 2021 בתאילנד על פני שנה קודם לכן - גבוה מהתחזיות לנתון של 0.8%; אם בפרסום ביום רביעי הקרוב מדרום אפריקה נראה שהכנסות המדינה היו גבוהות מהצפי ייתכן שהחששות הפיסקליים ירגעו מעט; נתוני הכלכלה הארגנטינאית לחודש דצמבר עתידים להתפרסם והמשקיעים יחכו לראות גם התקדמות במגעים של הממשלה שם מול קרן המטבע העולמית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Sassi6 22/02/2022 02:52
    הגב לתגובה זו
    גם אם הנכסים בשווקים מתעוררים עמידים למשבר באוקראינה, גם אז זיכרו ואל תשכחו: "אם יורד גשם על בורסות אירופה ואמריקה, אז ...כולם נרטבים", כולל שווקים מתעוררים, בהצלחה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.