Wize הישראלית שהשקיעה בבונוס ביוגרופ רוכשת חברה לכריית ביטקוין
חברת Wize Pharma הישראלית שנסחרת בוול סטריט (סימול: WIZP) ובעבר גם בת"א, מדווחת על עמידה בתנאים המקדימים לרכישת חברת Cosmos Capital האוסטרלית שעיסוקה כריית מטבעות דיגיטליים לרבות ביטקיון. העסקה תושלם ככל הנראה עד 9 במרץ בקרוב ולפי הערכות בשוק תשלש את השווי הנוכחי של ווייז עם מיזוג הפעילות לשווי של כ-75 מיליון דולר, זאת לעומת שווי של כ-20 מיליון דולר בו נסחרת כיום ווייז, שעד לאחרונה נסחרה לפי שווי של 11 מיליון דולר.
התנאי המקדים האחרון לקראת העסקה הושלם עם תמיכתם של 94.5% מבעלי המניות של קוסמוס בהצעת הרכש, זאת בעוד הרף הדרוש היה 90% היענות. קוסמוס מתמחה בעיקר בכריית ביטקוין וכן מספקת תשתיות דיגיטליות.
עוד עדכנה Wize כי קוסמוס השלימה הנפקת אג"ח המיר ללא בטחונות לתקופה של 6 חודשים ובהיקף של 21 מיליון דולר, הנושא ריבית שנתית של 8%. האג"ח ניתן יהיה להמרה למניות קוסמוס לפי מחיר למניה של 18.16 דולר שמשקף שווי חברה "לפני הכסף" של 185 מיליון דולר. במידה והמיזוג בין שתי החברות יושלם לפני סוף מאי השנה, קוסמוס תפעל להסבת האג"ח לחברת ווייז באותם תנאים, אולם האג"ח יהיה המיר למניות ווייז לפי מחיר המרה של 0.339 דולר למניה ויומר במועד המוקדם מבין השניים: 6 חודשים ממועד הסבתו או הנפקת ווייז רישום של מניות ווייז בנאסד"ק.
טרם המיזוג, ווייז תפצל מתוכה את פעילות הביומד הקיימת שלה, במסגרת היא מפתחת תרופה לטיפול בעין יבשה דלקתית (LO2A). בווייז בחרו לבצע את המהלך לאחר שהציגו בתחילת נובמבר האחרון תוצאות טובות בשלב Phase II של הניסוי הקליני לטיפול בתסמונת שיוגרן, תופעת לוואי של עין יבשה.
- בונוס ביוגרופ גייסה 2.35 מיליון שקל בפרמיה של 40% - מה המשמעות?
- בין התקדמות בניסויים להערת עסק חי: לאן הולכת בונוס ביוגרופ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעלי המניות הגדולים בווייז הם יאיר גולדפינגר ונועם דננברג. ווייז כנסה לפני כשנה להשקעה בחברת בונוס ביוגרופ 0.46% הישראלית שעולה בתקופה האחרונה לאחר שיצאה למספר הנפקות פרטיות. בתחילת 2020 רכשה ווייז 12% מהמניות של בונוס בתמורה לכ-60 מיליון דולר.
- 4.במקל אני לא נוגע בחברה הזו..מוכרים אוויר כבר שנים (ל"ת)פיני 17/02/2021 17:10הגב לתגובה זו
- 3.רונן 17/02/2021 15:13הגב לתגובה זובניגוד למניות בלוקצאין בחברה הזו יש מספר טכנולוגיות ולכן פיזור סיכון סיכוי הרבה יותר טוב
- 2.nav 16/02/2021 22:08הגב לתגובה זוהמניה במחיר כסף ברצפה היא תעלה לשמיים
- 1.עיסקי אוויר.המון ארגיה וכח מיחשוב על כלום.אןןיר (ל"ת)פז 16/02/2021 19:00הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
