שנגחאי סין אסיה
צילום: Istock

הממשל הסיני נשבר: משתלט על ענקית הביטוח אנבאנג

במהלך שמזכיר את חילוץ AIG במשבר הפיננסי ב-2008 משתלט הממשל על ענקית הביטוח. 3 מוסדות "גדולים מכדי ליפול" נמצאים על סף קריסה שתחייב התערבות
עמית טל | (3)

לאחר חודש עצבני במיוחד, הממשל הסיני החליט לפעול ולמנוע נפילה של מוסד "גדול מכדי ליפול". הממשל הסיני השתלט לפנות בוקר על ענקית הביטוח והפיננסים אנבאנג, במה שמזכיר את השתלטות הממשל האמריקני על ענקית הביטוח AIG  במהלך המשבר הכלכלי החריף ב-2008. כמו כן הגישה  הממשלה תביעה נגד ראש התאגיד כנגד "פשעים כלכליים". והצפי לעתיד? לפחות עוד 3 גופים גדולים בסכנת פשיטת רגל.

נציין כי ההשתלטות של הממשל הסיני מגיעה לאחר שבימים האחרונים אסר הממשל על פרסום מדד התנודתיות (VIX) על המדדים המובילים, במטרה למנוע פאניקה בשווקים. ע"פ ההודעה הבוקר, השליטה באנבאנג תעבור לידי הרגולטור למשך שנה, שבמהלכה הממשל צפוי להזרים הון רב ולייצב את החברה (בין היתר ע"י מימוש מאסיבי של נכנסים שהחברה רכשה במהלך השנים האחרונות).

אנבאנג החלה את דרכה כחברת ביטוח בתחום הרכב עם תמיכה ממשלתית, ונהפכה לאורך השנים לאחד מהתאגידים העשירים במדינה הקומוניסטית.

בחודש נובמבר האחרון פרסמנו באתר את הצהרות של יו"ר הבנק המרכזי בסין שטען כי "כלכלת סין הפכה לפגיעה במיוחד, חלק מהחברות הן פירמידות פונזי" (לכתבה המלאה), אך הערכות בשוק היו כי המצב במדינה הקומוניסטית "גדול מכדי ליפול", ולכן הממשל הסיני לא ייתן לחברות גדולות להיכנס לצרות. הממשל בצעדים רבים בחודש האחרון ניסה ללחוץ מעט על החברות הממונפות, אך נראה הבוקר כי הוא "נשבר" ונאלץ להלאים את החברה.

הבעיה של הממשל הסיני היא שנכון להיום, לפחות עוד 3 מוסדות "גדולים מכדי ליפול" נמצאים בסכנה לפשיטת רגל. לפני שבועיים פרסמנו כאן על הקונגלומרט הגדול במדינה , HNA Group שנמצא בקשיי נזילות ונאלץ לבצע מכירות חיסול של נכסיו (לכתבה המלאה). מוסדות נוספים שנמצאים כעת בקשיי נזילות הן China Evergrande, וקונלומרט Dalian Wanda.

שווה לעקוב בימים הקרובים כיצד השוק יפרש את הצעד הנוכחי של הממשל, שכן ההבטחה לתת למוסדות ליפול בשל רשלנותם בהשקעות הופרה הבוקר בבוטות, וכיצד הממשל ינהג בשאר המוסדות הבעייתיים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אין אמון 23/02/2018 17:13
    הגב לתגובה זו
    הממשל ילאים כדי למנוע בהלה שומר נפשו יוצא מהבורסות
  • 2.
    הדרך למטה ברורה כשמש ביום בהיר הזמן יגיד את דברו.. (ל"ת)
    שורו 23/02/2018 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העולם במשבר עצום צריך להלאים חצי מהחברות. (ל"ת)
    צחי 23/02/2018 15:10
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.