על סף תהום: "אם יוון אומרת 'לא' כעת, אין מה לעשות; האם יוון לקראת פשיטת רגל?
הרבה מאוד 'דד-ליינים' היו בסאגה היוונית בשנים האחרונות, ובכל זאת נראה שהיום הנוכחי (יום ה') הוא קריטי ביותר - שכן לפי שעה ממשלת יוון צועדת על סף תהום. בעוד 5 ימים צריכה יוון להחזיר חוב בהיקף של 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע. כריסטין לגארד, יו"ר הקרן, כבר הבהירה לפני מספר ימים שלא יהיה "זמן פציעות" בעניין החזרת החוב, כלומר לא תהיה דחיה. אם ראש ממשלת יוון אלקסיס ציפראס לא יצליח להגיע היום להסכמות עם הנושים, המשמעות היא 'דיפולט' ויציאה מהגוש - כבר בימים הקרובים.
נכון לעכשיו, קיים בלבול רב לא רק בקרב המשקיעים בבורסות, אלא גם אצל השרים עצמם שנמצאים בבריסל: "אין לנו עוד הערות, וגם נגמרה לנו הסבלנות," אמר שר האוצר של מלטה אמר לכתבים, בתגובה להחלפת ההצעות בין האיחוד האירופי ליוון, "אנחנו לא יודעים מה נמחק ומה הוסף ביחס להצעות הקודמות, ואנחנו לא יודעים איפה הן חילוקי הדעות".
נשיא האיחוד האירופי צייץ בטוויטר כי: " העבודה עדיין מתנהלת, וזה יכול לקחת עוד שעות רבות. יש לי תחושה שבניגוד לטרדיות של סופוקלס, לסיפור הזה יהיה סוף טוב".
יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס, אמר הבוקר כי: "הימים הקרובים יהיו מאוד קריטיים עבור השווקים, נראה שראש הממשלה היווני מבין שהוא נמצא במלכוד. במידה וייכנע לתכתיבים של אירופה, הוא כנראה יאבד מהר מאוד את השלטון, במידה ויוביל את יוון לקריסה, הוא יישאר אשם לעד וגם במקרה הזה כנראה יאבד במהרה את השלטון. השאלה הגדולה היא עד כמה אירופה תסכים לעגל עבורו פינות, ולא רק כדי להשאיר אותו בשלטון גם לאחר ההסכם כדי שלא יצטרכו להתמודד עם ממשלה חדשה ומרדנית יותר בהמשך."
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- יורונקסט בדרך לרכישת הבורסה באתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 13.אהרון 25/06/2015 13:48הגב לתגובה זובלית ברירה יצטרכו להגיע להסכם כזה או אחר כך שידחו את הקץ
- 12.איך יוון "נסחתים"? הם חייבים מיליארדים! (ל"ת)אבי 25/06/2015 13:36הגב לתגובה זו
- 11.לעקב 25/06/2015 13:30הגב לתגובה זוהדקס קפץ לכנעט 15 בתוך שניות כרגע 0.7%.מישהו יודע משהו?
- 10.יוון 25/06/2015 13:24הגב לתגובה זואירופה מזהירה את הספרדים בדרך בה היא לא תעדן את התנאים יוון בבעיה
- 9.יוון לא תצא ויגיעו להסדר בסוף.. ליוון יש המון מה להפסיד (ל"ת)יריב 25/06/2015 12:55הגב לתגובה זו
- 8.מתחילה תגובה בשווקים 25/06/2015 12:40הגב לתגובה זולא נראה טוב כרגע
- 7.השחקן 25/06/2015 12:25הגב לתגובה זויוון משחקת כרגע משחק סכום אפס, תחזיקו אותי או שאני יורה... או שאתם נותנים תנאים יותר טובים או שאנחנו יוצאים ומפילים את כל גוש היורו. ברגע שיוון יוצאת, ספרד, איטליה, ומדינות מזרח אירופה יהיו בסכנה של יציאה גם. ראשי היורו יודעים את זה ולא רוצים ליצר מפולת וכל המשחק עכשיו הוא על התנאים החדשים שיוון תקבל - תקצץ מפה או משם, תעשה תעלולים פיננסיים למראית עין, העיקר שלא תצא. אם מרקל ודרגי יתנו ליוון לצאת, זאת תחילתו של הגיהנום הכלכלי שלהם. ספרד שגם ככה היתה פושטת רגל תהיה הבאה, לצרפת יש אי צמיחה, איטליה שקועה בחובות מעל הראש וחוץ מגרמניה, רוב מדינות אירופה לא ממש מצליחות לצמוח ולחזק את כלכלתם. אני מהמר שאין סיכוי שיתנו ליוון לצאת. תהיה תוכנית כזאת או אחרת שבסופו כל השווקים בעולם יקפצו
- איש 25/06/2015 12:43הגב לתגובה זואחרת כל אחת מהמדינות שציינת יפעילו לחץ על מנת לקבל תנאים דומיםאני חושב שיש סיכוי שאירופה תבעט את יוון ותתנכל לה כדי להראות מי הבוס
- 6.מורה לנבוך 25/06/2015 11:37הגב לתגובה זוהבל הבלים. זו הזדמנות אחרונה להצטייד במניות המדדים הגדולים של אירופה (דאקס בעיקר).
- 5.העולם המערבי הזימה והזנות לפני פשיטת רגל..כנראה (ל"ת)המיד 25/06/2015 09:45הגב לתגובה זו
- 4.דולר 25/06/2015 09:39הגב לתגובה זוקנו דולר לדעתי כסך בטוח בשער הנכחי
- 3.ציון 25/06/2015 09:33הגב לתגובה זואים יוון תצא מהגוש זה רק טוב יהיו עליות חזקות זה כמו נגע שמתפטרים ממנו ולמעשה זה מה שמתכננים עליהם האיחוד דראגי הכין כבר תוכנית חילופית להזרמת כספים יגידו שלום יפה ליוון והדאקס יעלה יפה
- 2.בא 25/06/2015 09:00הגב לתגובה זוקומוניסטית ומי עוד ....אסור להראות חולשה לקומוניסטים ולמצביעים הבכינים שלהם ,ממש פרסה קומוניסטית . הם יוכלו ליזחול בחזרה לאיחוד עוד כמה שנים .
- 1.תברחו מאירופה וארצות הברית!יוון רק סנונית לחורבן (ל"ת)אנונימי 25/06/2015 08:56הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.