נייקי
צילום: טוויטר

המכסים של טראמפ מאיימים על אימפריית הנעליים של נייקי בווייטנאם

מנכ"ל החברה החדש נאלץ להתמודד עם משבר כפול: צניחה במכירות ובמניות ודילמה קשה בשרשרת האספקה שיצרה במשך 30 שנה במזרח אסיה
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה נייקי נעליים

ענקית ההנעלה נייקי Nike Inc -0.4%  לחוצה. כל המעורבים בשרשרת האספקה שלה - החל מנייקי עצמה, דרך בתי החרושת, המפיצים הסיטונאיים ועד לצרכן הסופי - צפויים לחלוק בעול הכלכלי הצפוי בעקבות המכסים של טראמפ. עמוד השדרה של מערך האספקה העולמי של נייקי מתמודד עם סכנה ממשית. מסע המכסים הגלובלי של הנשיא דונלד טראמפ מאיים על השקעה אסטרטגית בת עשרות שנים, בדיוק כשיצרנית הנעליים המובילה בעולם מנסה להתאושש תחת הנהגתו של מנכ"ל שמונה זה לא מכבר.


לאורך שלושה עשורים השקיעה נייקי משאבים כבירים בפיתוח מערך ייצור בווייטנאם, ובכך סייעה בהפיכת המדינה הדרום-מזרח אסייתית למוקד עולמי בתעשיית ההנעלה והביגוד. ביום רביעי האחרון הטיל טראמפ מכס דרקוני של 46% על מוצרים מווייטנאם – מהגבוהים ביותר מבין המדינות שנכללו בגזירה – איום שעלול לחסל חלקים ניכרים מפעילות הייצור במדינה. באופן מפתיע, שעות ספורות לאחר ההכרזה, הודיע טראמפ על השהיית המכסים המוגדלים ל-90 יום עבור עשרות מדינות שלא נקטו בפעולות תגמול נגד ארה"ב. בעקבות זאת זינקו מניות נייקי ב-7.2%, מיד לאחר שטראמפ פרסם את ההודעה על ההשהיה ברשתות החברתיות.


עבור רבים, נייקי מסמלת את המחיר שמשלמים עסקים אמריקאיים ממותגים בעקבות מתקפת המכסים: מותג אמריקאי מוביל שנלכד במערבולת כלכלית שמחקה טריליוני דולרים משוקי ההון והכניסה את מערכות האספקה הגלובליות לטלטלה חסרת תקדים. בכירי החברה ניצבים בפני דילמה כלכלית מורכבת באסיה, היבשת בה מיוצרות כמעט כל נעלי הספורט של החברה.


תזמון גרוע ביותר

התזמון של המשבר הוא הגרוע ביותר האפשרי. המנכ"ל החדש אליוט היל, מנהל ותיק שחזר מפרישה באוקטובר האחרון, מתמודד עם משימת ההתאוששות של תאגיד הסובל מצניחה במכירות ומגל פיטורים. נייקי כבר הזהירה מפני המשך הירידה בהכנסות וברווחיות, ומניות החברה צנחו ב-30% מתחילת 2025.


כעת חייב היל לתמרן בין העלויות המאמירות לאורך כל שרשרת האספקה, כולל האפשרות להעביר את התייקרויות המחירים לכיסי הצרכנים. במרץ האחרון דיווח היל למשקיעים כי ביקר אצל שותפי הייצור באסיה "כדי לבחון את אופן ביצועינו", אך טרם הציג תכנית קונקרטית להתמודדות עם השלכות המכסים. 



נייקי וווייטנאם


המסע של נייקי בווייטנאם החל בשנת 1995, עם התקשרות עם חמישה מפעלי נעליים, כחלק מהימור אסטרטגי ארוך-טווח של המייסד פיל נייט. היה זה מהלך מסוכן, שכן התעשייה המקומית הייתה עדיין בחיתוליה וכוח העבודה חסר ניסיון ומערכות פיקוח מפותחות, אך נייט זיהה פוטנציאל עצום.


"נשבעתי לעצמי שיום אחד לנייקי יהיה מפעל בסייגון או בסביבותיה," המוכרת כיום כהו צ'י מין סיטי, כתב נייט בזיכרונותיו. מיד עם כניסתה, הפעילות של נייקי נבחנה בזכוכית מגדלת. בעקבות שערורייה שפרצה בנושא תנאי העבודה, נייט טס בעצמו לווייטנאם כדי להתמודד עם המשבר. בשנת 1998, בנאום בוושינגטון, התחייב למגר את תופעת עבודת הילדים משרשרת האספקה של החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"


מאז, טביעת הרגל של נייקי בווייטנאם רק התרחבה, עם הוספת מפעלים רבים ככל שהתעשייה המקומית התבססה ורכשה מומחיות. מתחרים בולטים כמו אדידס ופומה מיהרו לאמץ את המודל, וכך גם מותגים עדכניים יותר דוגמת לולולמון, סקצ'רס ואולבירדס. נכון להיום, מחצית מכלל נעלי המותג של נייקי מיוצרות בווייטנאם, על פי נתוני החברה.


תעשיות ההנעלה והביגוד בווייטנאם היו מהמרוויחות הבולטות בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. מתיחויות גיאופוליטיות דחפו מותגים מערביים לצמצם את פעילותם בסין, והם נהרו לווייטנאם בשל התשתית המפותחת והמורשת התעשייתית שלה. כיום, ווייטנאם מדורגת בין היצואניות המובילות בעולם הן בתחום ההלבשה והן בענף ההנעלה, כך לפי נתוני הבנק העולמי.


השלטונות בווייטנאם מתייחסים להשקעות של נייקי כנכס אסטרטגי חיוני לצמיחה הכלכלית של המדינה. ווייטנאם נחשבת בשנים האחרונות לאחת הכלכלות הצומחות ביותר באסיה, עם גידול בתמ"ג של 7.1% בשנה האחרונה - שיעור העולה על תחזיות הממשלה וציפיות המומחים. יחסי התלות ההדדית הובילו לקשר הדוק בין נייקי להנהגה הווייטנאמית. פקידים בכירים בהאנוי אירחו מנהלים בכירים של נייקי, כולל סמנכ"ל התפעול, בשנים האחרונות. ב-2022, ראש הממשלה פאם מין צ'ין פנה לחברה בבקשה לקבל המלצות מדיניות לשיפור השתלבותה של ווייטנאם בשרשראות האספקה הגלובליות.


כיום מקיימת נייקי קשרי עבודה עם למעלה מ-100 מפעלים לייצור ביגוד, הנעלה וציוד בווייטנאם, כפי שדווח על ידי החברה. רוב המפעלים מרוכזים באזור הו צ'י מין סיטי, שם קבלני הייצור הגדולים מעסיקים כל אחד יותר מ-10,000 עובדים.


האפשרויות של נייקי מוגבלות

"האפשרויות העומדות בפני נייקי מוגבלות," מציינים מומחים בתעשייה. החברה יכולה להפעיל לחץ על ספקיה לספוג חלק גדול יותר מהעלויות החדשות, לייעל את תהליכי הייצור או לתאם העלאות מחירים עם שותפיה הקמעונאיים, טוענת אנה אנדרייבה, אנליסטית בפייפר סנדלר. אולם, היא מדגישה כי קיימת תקרה. "השאלה המרכזית היא: איזו רמת התייקרות יכול הצרכן לספוג באופן מציאותי?" הסבירה אנדרייבה.


בכירים ברשת פוט לוקר, שותפת הקמעונאות המרכזית של נייקי, הצהירו בשבוע שעבר כי הם מקיימים "תקשורת שוטפת" עם המותגים בנושא אסטרטגיית תמחור, תוך כדי בחינה של היקף עלויות המכסים שיגולגלו בסופו של דבר לכיסי הצרכנים האמריקאים.


"אנו בוחנים כל מותג בנפרד," הדגישה מרי דילון, מנכ"לית פוט לוקר, באירוע של ג'יי פי מורגן. "זהו שילוב של שאלות: 'כמה יספגו היצרנים? כמה ישלם הצרכן?'" במקביל, הממשל הווייטנאמי פועל לרכך את עמדתו של טראמפ. בסוף השבוע האחרון, המנהיג טו לאם ביקש מטראמפ להשהות את המכסים למשך 45 יום לכל הפחות כדי לאפשר משא ומתן. הוא הציע לבטל כליל את המכסים על סחורות אמריקאיות ועודד את טראמפ לנקוט בצעד דומה.


טראמפ תיאר את השיחה כ"פרודוקטיבית מאוד". אולם יועץ הבית הלבן פיטר נבארו טען כי ההצעה הווייטנאמית אינה מספקת. בתגובה, ווייטנאם שיפרה את הצעתה ביום שלישי והתחייבה להגדיל את רכש מוצרי ההגנה והביטחון מארה"ב והצדדים ממשיכים לפעול על מנת למנוע פגיעה אנושה הן בשרשרת האספקה של נייקי והן בכלכלת וויטנאם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 10/04/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    האמרקאים ישמחו לשלם פי 3 על נעלים של MEGAאו שיצביעו לנשיא אחר
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.