בנק ישראל: צפי האינפלציה ירד ל-1.6% בשנה הקרובה
בנק ישראל מפרסם היום את צפיות האינפלציה הגלומות בשווקי ההון. הצפיות הן ההפרש בין ריביות האג"ח השונים של המדינה, שחלקן צמודות למדד. הצפי הגלום בשוק ההון לפי המסחר ב-30 הימים האחרונים עומד על אינפלציה של 1.6% בשנה הקרובה, 1.8% בשנה הבאה, ו-2.9% בשנה שאחריה. מדובר בירידה ביחס לחודש מאי, ובעצם חזרה לרמת הציפיות שנרשמה בחודש ינואר בתחילת השנה.
ישראל הינה המדינה היחידה בעולם שמציעה אג"ח מדינה צמודות מדד, דבר המאפשר להציג את הצפי של שווקי ההון לאינפלציה. בבנק ישראל מוסרים כי הציפיות ל-12 החודשים הקרובים נעשו על בסיס התשואות ברוטו.
הר השקלים שומר על רמתו האיתנה, אך הוא קטן ב-200 מיליון שקל בחודש מאי. הוא ניצב כעת על 42.5 מיליארד שקל, המהווים גידול של 15.7 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים. זהו קיטון בגידול היתרות הממוצעות בשנה החולפת של 0.4% ביחס לחודש אפריל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
