מתווה האוצר - נתראה בוועדת הכספים

מתווה הפיצויים של משרד האוצר אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, אבל צפוי לעבור מקצה שיפורים בוועדה של משה גפני השבוע בגלל החורים הרבים שעדיין נמצאים בו. הנה השיפורים הבולטים
יניב אנג'ל |

לאחר אישור הממשלה למתווה הפיצויים, ולקראת העברת החוק לוועדת הכספים החל מהיום, אלה חילוקי הדעות והפערים המהותיים שעדיין קיימים במתווה המענקים המעודכן, וידונו השבוע בוועדה.

יניב אנג'ל (עדי ארד)

מה קרה בתקופת החגים? אנג'ל (עדי ארד)

תקופת המענקים

משרד האוצר דוחף שתקופת המענקים תחול לחודשים ספטמבר אוקטובר, וגם נובמבר ודצמבר 2023, זאת בכדי להכניס מימד של ודאות למשק. יחד עם זאת אנחנו כעת רק בתחילת נובמבר ונדרש זמן לביצוע בדיקה, של כדאיות וכלכליות תוכנית המענקים לעסקים. ייתכן מאוד מצב שעסקים רבים שנפגעים, לא ייכנסו לתחולת הזכאות למענקים כעת, וגם בחודשים הבאים. קבלת החלטה כעת עד לסוף דצמבר 2023, ללא אפשרות לביצוע שינויי חקיקה, התאמות ולמידה תוך כדי תנועה, עשויה להיות הרסנית לבעלי העסקים.

הקטנת סף הזכאות למענקים

סף הזכאות למענק נותר ירידה של 25% במחזור ההכנסות בחודש אוקטובר 2023, אל מול התקופה המקבילה ב 2022. בדיונים קודמים נציגי משרד הכלכלה ולשכות מקצועיות נוספות, קראו להקטנת סף הזכאות ל 20%, או יצירת מדרג זכאות נמוך יותר מ 25%, ונראה שבנושא זה ייתכן מחלוקות רבות.

עליית מחירים כללית במשק

עליית הריבית ומדד המחירים לצרכן, הביאו לגל התייקרות והעלאת מחירים בכלל המשק. כך שפעמים רבות עסקים מדווחים שמחזור ההכנסות שלהם גדל, לצד גידול בסך ההוצאות, בין השנים 2022 ו – 2023. עסקים שביצעו העלאת מחירים, הם לרוב אותם עסקים שגם הגדילו הוצאות, וייתכן ולא ייכנסו לתחולת הזכאות למענק.

חבות במס בגין המענקים

חילוקי דעות יהיו סביב נושאי המיסוי בגין המענקים, בשאיפה של בעלי העסקים שלא יחול חיוב במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.

שנת שמיטה בענף החקלאות

ענף החקלאות הוא אחד הענפים שנפגעו הכי קשה מהלחימה. שנת 2022 היית שנת שמיטה ולכן חקלאים רבים דיווח על הכנסות נמוכות בשנת 2022. המתווה המוצע לא נותן מענה לחקלאים המשווים את חודשי הלחימה בשנת 2023, אל מול החודשים המקבילים בשנת 2022 ותקופת השמיטה שהקטינה את הכנסותיהם.

אופן הגשת המענקים

בתקופת הקורונה עסקים רבים ביקשו וקיבלו מענקים על סמך הצהרה, ולאחר כמה חודשים התברר כי לא היו זכאים למענקים, ונדרשו להחזירם. הדבר יצר מירמור רב וקשיים תזרימים רבים לעסקים. המידע בדבר זכאות למענקים קיים במאגרי מידע של רשות המיסים, והציפייה היא שכעת רשות המיסים תהיה יותר אקטיבית ומדויקת ותעזור לעסקים הזכאים למענק, ותאפשר שימוש בטכנולוגיה אפקטיבית יותר.

תקופות החגים

תקופת הזכאות הנבדקת היא השוואה בין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023, אל מול 2022. בשנת 2022 רוב החגים היו באוקטובר, ובשנת 2023 רוב החגים היו בספטמבר, ולכן ייתכן עיוות בהשוואה בין התקופות, עקב כמות שונה של ימי פעילות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל