הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

לגבי התחזיות, "החזאים צופים שבסוף השנה תחול עלייה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד". הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מכל המקורות "ירדו ונמצאות בקרבת מרכז תחום היעד".

למרות ההתאוששות בפעילות, שוק העבודה נותר הדוק במיוחד. "היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה", מציין הבנק, כאשר שיעור המשרות הפנויות עומד על 4.5%. השכר במגזר העסקי עלה ביולי-ספטמבר ב-5.2% במונחים שנתיים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. שיעור התעסוקה של גילאי 25-64 עלה ל-78.9% ושיעור ההשתתפות עמד על 81.1%. "שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש אוקטובר עמד על 0.7%", נתון שמעיד על המשך ההשפעה של המצב הביטחוני על שוק העבודה.

• נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחירי הדירות בירידה - זה החודש השביעי ברציפות

בשוק הדיור נמשכת מגמת הצינון. "בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת זה החודש השביעי ברציפות, וקצב העלייה השנתי שלהם עומד על 0.5%", מדווח הבנק. נתון מעניין נוסף: "סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד ב-0.9% בחודש אוקטובר וקצב העלייה השנתי של סעיף זה התמתן ל-3.1%". בשוק המשכנתאות, "בחודש אוקטובר הועמדו משכנתאות בסך של כ-8.4 מיליארדי ש"ח, בניכוי עונתיות". במקביל, נמשכה הירידה בכמות העסקאות בדירות, ומספרן נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.