מתווה האוצר - נתראה בוועדת הכספים
לאחר אישור הממשלה למתווה הפיצויים, ולקראת העברת החוק לוועדת הכספים החל מהיום, אלה חילוקי הדעות והפערים המהותיים שעדיין קיימים במתווה המענקים המעודכן, וידונו השבוע בוועדה.
מה קרה בתקופת החגים? אנג'ל (עדי ארד)
תקופת המענקים
משרד האוצר דוחף שתקופת המענקים תחול לחודשים ספטמבר אוקטובר, וגם נובמבר ודצמבר 2023, זאת בכדי להכניס מימד של ודאות למשק. יחד עם זאת אנחנו כעת רק בתחילת נובמבר ונדרש זמן לביצוע בדיקה, של כדאיות וכלכליות תוכנית המענקים לעסקים. ייתכן מאוד מצב שעסקים רבים שנפגעים, לא ייכנסו לתחולת הזכאות למענקים כעת, וגם בחודשים הבאים. קבלת החלטה כעת עד לסוף דצמבר 2023, ללא אפשרות לביצוע שינויי חקיקה, התאמות ולמידה תוך כדי תנועה, עשויה להיות הרסנית לבעלי העסקים.הקטנת סף הזכאות למענקים
סף הזכאות למענק נותר ירידה של 25% במחזור ההכנסות בחודש אוקטובר 2023, אל מול התקופה המקבילה ב 2022. בדיונים קודמים נציגי משרד הכלכלה ולשכות מקצועיות נוספות, קראו להקטנת סף הזכאות ל 20%, או יצירת מדרג זכאות נמוך יותר מ 25%, ונראה שבנושא זה ייתכן מחלוקות רבות.עליית מחירים כללית במשק
עליית הריבית ומדד המחירים לצרכן, הביאו לגל התייקרות והעלאת מחירים בכלל המשק. כך שפעמים רבות עסקים מדווחים שמחזור ההכנסות שלהם גדל, לצד גידול בסך ההוצאות, בין השנים 2022 ו – 2023. עסקים שביצעו העלאת מחירים, הם לרוב אותם עסקים שגם הגדילו הוצאות, וייתכן ולא ייכנסו לתחולת הזכאות למענק.חבות במס בגין המענקים
חילוקי דעות יהיו סביב נושאי המיסוי בגין המענקים, בשאיפה של בעלי העסקים שלא יחול חיוב במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.שנת שמיטה בענף החקלאות
ענף החקלאות הוא אחד הענפים שנפגעו הכי קשה מהלחימה. שנת 2022 היית שנת שמיטה ולכן חקלאים רבים דיווח על הכנסות נמוכות בשנת 2022. המתווה המוצע לא נותן מענה לחקלאים המשווים את חודשי הלחימה בשנת 2023, אל מול החודשים המקבילים בשנת 2022 ותקופת השמיטה שהקטינה את הכנסותיהם.אופן הגשת המענקים
בתקופת הקורונה עסקים רבים ביקשו וקיבלו מענקים על סמך הצהרה, ולאחר כמה חודשים התברר כי לא היו זכאים למענקים, ונדרשו להחזירם. הדבר יצר מירמור רב וקשיים תזרימים רבים לעסקים. המידע בדבר זכאות למענקים קיים במאגרי מידע של רשות המיסים, והציפייה היא שכעת רשות המיסים תהיה יותר אקטיבית ומדויקת ותעזור לעסקים הזכאים למענק, ותאפשר שימוש בטכנולוגיה אפקטיבית יותר.תקופות החגים
תקופת הזכאות הנבדקת היא השוואה בין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023, אל מול 2022. בשנת 2022 רוב החגים היו באוקטובר, ובשנת 2023 רוב החגים היו בספטמבר, ולכן ייתכן עיוות בהשוואה בין התקופות, עקב כמות שונה של ימי פעילות.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
