בצלאל סמוטריץ
צילום: ניב מוסמן, לעמ

פיצויים לכל העסקים בארץ - מה הסכום שתקבלו על הפגיעה בעסק?

בפעם הראשונה במלחמה יינתנו מענקים לעסקים. המתווה החדש חל באופן מידי וחלקו דורש חקיקה של הכנסת
אדיר בן עמי | (10)

במסיבת עיתונאים אמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', "קו המגע הראשון של אמון האזרחים במדינה נפרץ בחג שמחת תורה ברמה הקיומית של החיים והביטחון", אמר סמוטריץ'.  "לקחתי על זה אחריות ואני שב ולוקח אחריות מלאה בפני הציבור כולו. יינתנו בפעם הראשונה במלחמה מענקים לעסקים. עסקים שחוו ירידה של 25% בחודש בהכנסות ובהסתמך על דיווחי המע"מ יקבל עד 18% מהתשומות. במקביל, יינתן מענק על שכר עבודה, שינתן בהדרגה בהתאם לירידה בהכנסות".  

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים: "נשווה את הדיווחים בהכנסות של העסקים לדיווחים מלפני שנה. עסק שמדווח חודשית ומראה ירידה של 25% ומעלה או עסק שמדווח דוח חודשית ומראה ירידה של 12.5% ומעלה, זכאי להיכנס לתוך המענק. ואז אנחנו בוחנים את ההוצאות הקבועות של העסק. לכן אנו בודקים אחוז מסוים מהתשומות של העסק. בודקים את התשומות מכל 2022, מחלקים ל-12 ואז רואים את התשומה החודשית של העסק. עסק יהיה זכאי עד ל-18% מרכיב התשומות שהיה לו ב-2022. זה מוגבל גם בתקרות של הכנסה עד 400 מיליון שקל, שזה כמעט כל העסקים בישראל למעט כמאה גדולים".

מענקים במלחמה

עוד הוסיף סמוטריץ': "עכשיו אנחנו מחזיקים את קו ההגנה השני, ואנחנו מחזיקים אותו חזק  - מעטפת אזרחית תפקודית בכלל המעגלים: ניצולי הטבח, תושבי העוטף, הלוחמים ואנשי המילואים ובני משפחותיהם, וכלל אזרחי ישראל במשק כולו", אמר שר האוצר. "אנחנו עוטפים היום את הניצולים ואת תושבי העוטף וגבול הצפון באופן מלא. הסדרנו את התשלום למלונות, העברנו מענק מזומן לרשויות לצרכים גמישים, העברנו מענק אישי לכל המפונים מבתיהם, הסדרנו את סוגיית השהות במלונות בצורה נוחה ויעילה, אנחנו מתקצבים את הרשויות הקולטות כדי שיוכלו לתת מענה למפונים כדי שלאף אחד לא יחסר כלום,  מענק נוסף לרשויות לצרכים משתנים של התושבים, ועוד."

"אני רוצה להיות מאוד ברור בעניין הזה ולומר לראשי הרשויות, גם המפונות וגם הקולטות: אני סומך עליכם ונותן בכם אמון מלא. אני עומד מאחוריכם באופן מלא ואנחנו נשלם הכל. עכשיו צריך פחות בירוקרטיה ופחות נהלים ויותר מנהיגות, אחריות, שכל ישר ובעיקר לב רחב. אל תחכו, תעשו מה שנכון והמדינה תעמוד מאחוריכם."

עוד הוסיף: "עמלנו יחד אנשי משרד האוצר ורשות המיסים בימים האחרונים על גיבוש תכנית כוללת לסיוע למשק כדי לוודא המשכיות עסקית וגב לציבור הישראלי כולו. אנחנו מציגים עכשיו תכנית שיש בה מרכיבים רבים והיא גדולה ורחבה הרבה יותר ממה שהיה אפילו בתקופת הקורונה. למדנו והשתפרנו והשתדלנו שהמענה יהיה רחב יותר, מדויק יותר ויעיל יותר. המתווה הזה הוא מידי לחודש אוקטובר, ובמקביל, בהתאם להתקדמות המלחמה ברור שיצופו צרכים ואתגרים נוספים ונגבש בעזרת השם מענה גם להם תוך כדי תנועה."

"הכלכלה הישראלית חזקה ויכולה לתמוך את מאמצי המלחמה הצבאיים והאזרחיים ככל שיידרש. יחס חוב תוצר שלנו מצוין, הגירעון המתוכנן נמוך, התוצר שילש את עצמו בתוך פחות מעשרים שנה וקרן מס רכוש מלאה. יש לנו כסף ואנחנו נשתמש בו עכשיו לכל מה שצריך ביד רחבה. עצרנו את כל מה שלא חשוב בתקציב ואנחנו מסיטים הכל לצרכי המלחמה והתמיכה במשק, וכבר בימים הקרובים נגדיל את מסגרת התקציב בכנסת ונייצר לעצמינו גמישות מקסימלית."

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תרגום לשכירים - מקבלים עד 18% מהנטו (ל"ת)
    רק1 21/10/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קורצויל 20/10/2023 19:18
    הגב לתגובה זו
    ראשית כל, יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופה הציבורית. לא יאומן שגם בשעות קשות אלו, הפרזיטים ממשיכים לבזוז את הקופה.
  • המגיב 21/10/2023 02:26
    הגב לתגובה זו
    טריליון עד שכולם יעזבו
  • 3.
    אובייקטיבי 19/10/2023 22:01
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר שיודע להתייעץ עם הקודמים לו בתפקיד על אף שהם קולגות שלו מראה על מקצועיות ובגרות
  • 2.
    יעקב 19/10/2023 19:43
    הגב לתגובה זו
    צריך לשים בעל ניסיון כשר האוצר ולא אהבל, אבל בשביל זה צריך להעיף את ממשלת הרשע
  • הדוקטור לכלכלה, לפיד, הוא האיש הנכון (ל"ת)
    המגיב 21/10/2023 02:27
    הגב לתגובה זו
  • אבד 19/10/2023 21:16
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מי השר , יש יועצים מקצועים, כל עוד מקשיב להם הכל בסדר למרות שלפעמים עדיף לא להקשיב להם אגב שר בטחון עמיר פרץ זה יותר טוב? היו המון שרי אוצר חסרי השכלה , לפיד, ליברמן, ועוד ועוד
  • יואב 20/10/2023 04:07
    עמיר פרץ הוא דווקא דוגמא נהדרת של תבונה וניסיון. הוא לחץ והביא להתקנת כיפת ברזל. שר האוצר לא חייב להיות כלכלן, אבל ניסיון ותבונה זאת חובה. למתנחל אין כלום מזה.....
  • 1.
    רובם לא יגישו דוחו"ת למדינה כי יש הרבה מעלימים חחחחח (ל"ת)
    מיכה 19/10/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
  • [email protected] 20/10/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
    זו הבעיה שלהם. מי שמשלם ע"פ החוק זכאי לקבל את העזרה שהממשלה נותנת.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).