רכבת הקו האדום
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

"הפרויקטים בישראל ארוכים מדי ומסורבלים ועד שיוצא משהו - אנחנו מאבדים את האפקטיביות"

לדברי ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו-20 שנה, בכדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן". חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, טוען "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום"
נחמן שפירא | (14)

בעיית התשתיות והבירוקרטיה המסורבלת בישראל גורמים למדינה להיות בפער משמעותי מול העולם. "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו-20 שנה כדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן" אומר ניסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל.

לדבריו "אני חושב שבתהליך היום ההשקעה בתשתיות זה מצוין, אבל הפרויקטים הם ארוכים מדי ומסורבלים ועד שמוציאים משהו בפועל אנחנו מאבדים את האפקטיביות בעניין. אין עניין שתהליך סטטוטורי ייקח 4-3 שנים. אפשר לדבר במושגים של מוסדות התכנון, אבל יש עוד גופים שמעכבים את התהליכים והחסמים האלה.

"בין החלטת ממשלה ועד שיש מכרז באוויר לוקח המון שנים, אנחנו גרועים בזה. החסמים הנוספים הם עודף ביקורות במדינה, אני אוהב להיות מנהל פרויקט, אבל כולם אוהבים להיות מנהלי פרויקטים, אבל יש קובעים ומשלמים. משרדי הממשלה מתערבים תמיד בדברים של אחרים – שכל אחד יתעסק במה שהוא צריך אז הציבור משלם על זה".

לא מסירים חסמים, פרויקטים תקועים חודשים 

 "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום. אם אנחנו צריכים בשביל תיאום הנדסי לחכות חודשים, אם אנחנו צריכים לחכות לרישיון כל צומת ואם המדינה לא תכין את עצמה להכשיר מהנדסים הפרויקטים לא יחזיקו מים" אומר

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, הרכבת הקלה. לדבריו "אנחנו מדברים על 300 קילומטר של מנהרות מתחת לאדמה, עומק של 35 מטר באזורים רוויי מים. כלומר ההנדסה פה היא מאוד מורכבת".

גליק מסביר כי אין מהנדסי מנהרות בארץ. לדבריו "כדאי למדינה לממן את לימודי ההנדסה, זה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת. אנחנו נמצאים ברגולציה מטורפת של בקרה על בקרה והיא בלתי סבירה. אם לא נדע להביא אלטרנטיבה נשאר עם המון רצון טוב ומעט ביצוע".

השקת הרכבת הקלה צילום עמוס גרשום לעמ

קיראו עוד ב"בארץ"

"איחור של 20 שנה". נתניהו ורעייתו בהשקת הרכבת הקלה בחודש שעבר. צילום עמוס גרשום לע"מ.

 

45% יותר נסיעות תוך שנתיים 

מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל אמר כי "הביקושים היום הם 300 אלף נוסעים ביום, 75 מיליון בשנה. אנחנו צופים שב-2025 אנחנו נצטרך לתת שירות ל-110 מיליון. כדי להביא את זה לידי מימוש, צריך תשתיות. ולכן אנחנו כבר היום נמצאים בפער של 10 שנים ויותר בתשתית שלנו. אנחנו עובדים על מערכת שתהיה בעיקר אוטומטית כשהנהג בעיקר מפקח. צריך לתת תשתית שתתן מענה ליעדים שלנו וגם לצרכים שלנו לעוד 20-10 שנה".

 

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ציין "סוף סוף יש לנו קו מוצלח, ייחודי שמשלב גם רכבת תחתית וגם רכבת עילית. זה לא מספיק לענות על הביקושים. אנחנו בסוף צריכים להזיז מסות אדירות בתל אביב של 3 מיליון אנשים שנכנסים לעיר ועוד 3 מיליון של מטרופולין תל אביב.

לדבריו "צריכים להסתכל על מודל התחבורה הציבורית בברלין, אנחנו רואים שם קישוריות בין הכלים השונים – אופניים, רכבת תחתית, רכבת קלה ורכבות כבדות. כשמסתובבים בברלין יש חופש אורבני לתנועה ולא מרגישים את הפקקים. בסופו של דבר המחקרים מראים שהציבור יזנח את הרכב הפרטי שלו בתנאי שיהיה לו בערך תחנה או אמצעי תחבורה כ-400 מטר ממקום מוצאו והוא לא יצטרך יותר מ-10 דקות כדי להחליף אמצעי תחבורה. זאת הקישוריות שאנחנו מדברים עליה. אנחנו לא שם, אבל אין ספק שהאדום מקרב אותנו והפרויקטים העתידיים יעזרו לממש את החזון הזה".

אין מהנדסי גשרים

הדברים נאמרו בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS. ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות לא ענה לביקורת על הבעיה בתשתיות, ואמר כי "החליט לאמץ את המלצתו של הממונה על התחום במשרד האנרגיה ולהגדיל את התקציב של מאגר תמר במצרים". לדבריו "יש לזה משמעות כלכלית והשפעה חיובית על הקשר בין מצרים לישראל. מצרים היא מדינה חשובה וטוב שיש עוד נדבך ומקשר בין מצרים ומדינות נוספות עקב ההחלטה הזאת. אנחנו נקבל החלטות לגבי מאגר לוויתן. ההחלטה הזאת גם קשורה ביעדי הייצור של מדינת ישראל. שיתפתי גם את ראש הממשלה מאחר ולהחלטה המדינית יש השפעה גם מעבר לעניין האנרגיה.

השר ציין כי "אנחנו הולכים לעשות מסדרון תשתיות אנרגטי יבשתי ותת ימי בין מדינות המפרץ לבין ישראל ואירופה. יהיה בו כבלים חשמליים להזרמת חשמל ירוק ויהיה גם צינור מימן. העתיד שייך למימן, מימן ירוק ככל האפשר. וכיום השמש והקרקע המדברים מהווים יתרון כי בהם אפשר לייצר אנרגיית שמש וגם מימן בכל מיני תהליכים. לכן במסדרון הזה יהיה גם צינור מימן שיעבור דרך ישראל ומבעד המסדרון התת ימי ימשיך גם לאירופה".

לדבריו "החיבוריות הזאת היא דבר חזק מאוד מבחינה אנרגטית כלכלית ומדינית ואנחנו במגעים מתקדמים בעניין הזה עם התעניינות של מדינות האזור. התחום שעומד בפני פריצה מאוד גדולה הוא תחום האנרגיה הירוקה ובישראל בעיקר האנרגיה הסולארית. יש כאן הרבה שמש והרבה שטחים שאפשר להשתמש בהם. כבר אתמול התקבלה החלטה ברשות החשמל ובכל יום יתקבלו החלטות להוריד את החסמים. התקבלה אתמול החלטה לתמרץ עשרות יישובים לשימוש באנרגיה סולרית".

מנכ"ל נתיבי ישראל פרץ הוסיף על הבעייתיות עימה מתמודדים בפרויקטים כיום. "אין כזה דבר מהנדס גשרים היום. אין כוח אדם לכל הפרויקטים שהמדינה צריכה אותם. אז אנחנו צריכים לייבא מבחוץ. זה הזוי. אם מדינת ישראל מחליטה שתשתיות זה העיקר אז אנחנו צריכים להתארגן יותר טוב. מדינת ישראל חיבת לקחת את ה-5-4 פרויקטים המרכזיים שלה ולהחיל עליהם ניהול אחר שלא כל משרד מגלגל אותך. אני חצי אופטימי וחצי פסימי – אנחנו יודעים מה לעשות ואם נדע להרים פרויקטים ויתנו לנו את הסמכויות המתאימות נוכל לעמוד בזה".

  

אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון אמרה "אנחנו צריכים לפתח רשת כדי שכל אחד יוכל להשאיר את הרכב הפרטי בבית. ולכן השימוש באוטובוסים יילך ויגדל. כבר כיום חסר לנו הרבה מאוד תשתיות כדי להכניס את האוטובוסים החשמליים. איפה שיש כאלה האיכות גדלה. בחולון האוטובוס עוקף את הפקק ולכן אנחנו כרגע בביצוע של מסופי תחבורה ציבורית בכל הרשויות. אנחנו חייבים עד 2030 להשלים את כל המסופים כדי שקודם כל נקלוט את כל האוטובוסים שבדרך. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה של האוטובוסים – אוטובוס האוטונומי, קומתיים, כל הדברים האלה צריכים להגיע ומהר.

"הטיפול בתווך האורבני הקשה, להיכנס לתוך רשות מקומי כדי שלכל אדם יהיה 400 מטר גישה אנחנו צריכים לעשות מהפכה בכל הרשויות המקומיות. התחבורה הציבורית צריכה לקבל תיעדוף. הרכבת הקלה צריכה לקבל תיעדוף וזה צריך להיות מסונכרן עם האוטובוסים ובניהול תנועה. אנחנו הולכים על הטכנולוגיה הכי מתקדמת וזה העתיד. צריך לעודד אנשים ללמוד הנדסה. מהנדס תשתיות בכל תחום הוא מבוקש, צריך להגדיל את המכסות ולתת להנדסאים להתקדם".

מלי ביצור פרנס מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen אמרה כי מסקר שהם ערכו בקרב הציבור נמצא שהאזרחים לא מבדילים עדיין בין מטרו לרכבת הקלה, אבל מתכוונים להשתמש בשירותיהן כמה שיותר ומרגישים שמדובר בבשורה של ממש".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    האפקטוויות אבדה כשהאוצר החליט שהרכבת תיסע מעל לקרקע!!! (ל"ת)
    מוטי 11/09/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הורדוס 08/09/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    אני סתמתי את ישראל בפקקים . כל הכבוד לי .
  • משה ראשל"צ 10/09/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
    אשם ביבי הוא דואג להצלחה כללית אדירה
  • חיים 11/09/2023 11:42
    ההיפים המתחסדים מתנגדים להחזקת מכונוית. אנשים שפויים תומכים בתחבורה ציבורית טובה.
  • 6.
    רכבת ישראל סבסדה לימודי הנדסה אזרחית ווהתמחות במנה 08/09/2023 02:50
    הגב לתגובה זו
    רכבת ישראל סבסדה לימודי הנדסה אזרחית ווהתמחות במנהור בפקולטה להנדסה של אוניברסיטאת באר שבע. כמה מהנדסים כאלו כל שנה. למיטב ידיעתי לא מעסיקים אותם בתחום התמחותם. מחפשים מהנדסים? פנו לרכבת ישראל ותקבלו את השמות של מהנדסי המנהור שהיא הכשירה.
  • 5.
    יוני 08/09/2023 00:16
    הגב לתגובה זו
    חרדים עולים 20 מיליארד בשנה. רכבת אחת עולה 10 מיליארד. יכולנו ב20 שנה לא לבזבז 400 מיליארד שקל על חרדים. אלא לבנות רכבות שיורידו את יוקר המחיה ויאפשרו ליותר אנשים לעבוד פחות ואולי לחזור בתשובה כי החיים שלהם היו טובים יותר. החרדים ישלמו בעולם הבא על כל הנזק שהם עשו לחילונים. החרדים גורמים לשנאה של בין אדם לחברו החילוני.
  • הערבים עולים 53 מיליארד איפה היית אז צבוע שכמוך (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/09/2023 10:49
    הגב לתגובה זו
  • bibi 11/09/2023 09:00
    fake news
  • ירון 09/09/2023 22:25
    הגב לתגובה זו
    עדיפות לרכבת בקר וכשהיא תסתיים ניתן להעלות את כל החרדים עליה ולהסיע אותם...נו אתם יודעים לאן...ואז נוכל לנשום...אני פאשיסט ?? מה פתאום . אני נאור...ודמוקרט..וחרטטן
  • 4.
    מר בחור 07/09/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
    יש לנו משהו הרבה יותר טוב. יש בחורי ישיבה שמתפללים.
  • 3.
    אם מינויים של מרכז הליכוד הם מנהלי פרויקטי תשתית ...... (ל"ת)
    אדם 07/09/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
  • תגידו תודה ענקית לישראל כץ שהקים את הרכבת הקלה וכל המחל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 07/09/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה ראשל"צ 07/09/2023 15:35
    הגב לתגובה זו
    צריך המון זמן רק לתקן את הנזקים שלהם כל השאר קשקושים
  • 1.
    לרון 07/09/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
    הבוס וגמדיו ייעלמו בהיסטוריה ולא נודע כי באו אל קירבה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.