בעיית התשתיות והבירוקרטיה המסורבלת בישראל גורמים למדינה להיות בפער משמעותי מול העולם. "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו-20 שנה כדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן" אומר ניסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל.

לדבריו "אני חושב שבתהליך היום ההשקעה בתשתיות זה מצוין, אבל הפרויקטים הם ארוכים מדי ומסורבלים ועד שמוציאים משהו בפועל אנחנו מאבדים את האפקטיביות בעניין. אין עניין שתהליך סטטוטורי ייקח 4-3 שנים. אפשר לדבר במושגים של מוסדות התכנון, אבל יש עוד גופים שמעכבים את התהליכים והחסמים האלה.

"בין החלטת ממשלה ועד שיש מכרז באוויר לוקח המון שנים, אנחנו גרועים בזה. החסמים הנוספים הם עודף ביקורות במדינה, אני אוהב להיות מנהל פרויקט, אבל כולם אוהבים להיות מנהלי פרויקטים, אבל יש קובעים ומשלמים. משרדי הממשלה מתערבים תמיד בדברים של אחרים – שכל אחד יתעסק במה שהוא צריך אז הציבור משלם על זה".

לא מסירים חסמים, פרויקטים תקועים חודשים 

 "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום. אם אנחנו צריכים בשביל תיאום הנדסי לחכות חודשים, אם אנחנו צריכים לחכות לרישיון כל צומת ואם המדינה לא תכין את עצמה להכשיר מהנדסים הפרויקטים לא יחזיקו מים" אומר

• תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
• הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, הרכבת הקלה. לדבריו "אנחנו מדברים על 300 קילומטר של מנהרות מתחת לאדמה, עומק של 35 מטר באזורים רוויי מים. כלומר ההנדסה פה היא מאוד מורכבת".

גליק מסביר כי אין מהנדסי מנהרות בארץ. לדבריו "כדאי למדינה לממן את לימודי ההנדסה, זה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת. אנחנו נמצאים ברגולציה מטורפת של בקרה על בקרה והיא בלתי סבירה. אם לא נדע להביא אלטרנטיבה נשאר עם המון רצון טוב ומעט ביצוע".

• ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
• משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

"איחור של 20 שנה". נתניהו ורעייתו בהשקת הרכבת הקלה בחודש שעבר. צילום עמוס גרשום לע"מ.

45% יותר נסיעות תוך שנתיים 

מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל אמר כי "הביקושים היום הם 300 אלף נוסעים ביום, 75 מיליון בשנה. אנחנו צופים שב-2025 אנחנו נצטרך לתת שירות ל-110 מיליון. כדי להביא את זה לידי מימוש, צריך תשתיות. ולכן אנחנו כבר היום נמצאים בפער של 10 שנים ויותר בתשתית שלנו. אנחנו עובדים על מערכת שתהיה בעיקר אוטומטית כשהנהג בעיקר מפקח. צריך לתת תשתית שתתן מענה ליעדים שלנו וגם לצרכים שלנו לעוד 20-10 שנה".

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ציין "סוף סוף יש לנו קו מוצלח, ייחודי שמשלב גם רכבת תחתית וגם רכבת עילית. זה לא מספיק לענות על הביקושים. אנחנו בסוף צריכים להזיז מסות אדירות בתל אביב של 3 מיליון אנשים שנכנסים לעיר ועוד 3 מיליון של מטרופולין תל אביב.

לדבריו "צריכים להסתכל על מודל התחבורה הציבורית בברלין, אנחנו רואים שם קישוריות בין הכלים השונים – אופניים, רכבת תחתית, רכבת קלה ורכבות כבדות. כשמסתובבים בברלין יש חופש אורבני לתנועה ולא מרגישים את הפקקים. בסופו של דבר המחקרים מראים שהציבור יזנח את הרכב הפרטי שלו בתנאי שיהיה לו בערך תחנה או אמצעי תחבורה כ-400 מטר ממקום מוצאו והוא לא יצטרך יותר מ-10 דקות כדי להחליף אמצעי תחבורה. זאת הקישוריות שאנחנו מדברים עליה. אנחנו לא שם, אבל אין ספק שהאדום מקרב אותנו והפרויקטים העתידיים יעזרו לממש את החזון הזה".

אין מהנדסי גשרים

הדברים נאמרו בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS. ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות לא ענה לביקורת על הבעיה בתשתיות, ואמר כי "החליט לאמץ את המלצתו של הממונה על התחום במשרד האנרגיה ולהגדיל את התקציב של מאגר תמר במצרים". לדבריו "יש לזה משמעות כלכלית והשפעה חיובית על הקשר בין מצרים לישראל. מצרים היא מדינה חשובה וטוב שיש עוד נדבך ומקשר בין מצרים ומדינות נוספות עקב ההחלטה הזאת. אנחנו נקבל החלטות לגבי מאגר לוויתן. ההחלטה הזאת גם קשורה ביעדי הייצור של מדינת ישראל. שיתפתי גם את ראש הממשלה מאחר ולהחלטה המדינית יש השפעה גם מעבר לעניין האנרגיה.

השר ציין כי "אנחנו הולכים לעשות מסדרון תשתיות אנרגטי יבשתי ותת ימי בין מדינות המפרץ לבין ישראל ואירופה. יהיה בו כבלים חשמליים להזרמת חשמל ירוק ויהיה גם צינור מימן. העתיד שייך למימן, מימן ירוק ככל האפשר. וכיום השמש והקרקע המדברים מהווים יתרון כי בהם אפשר לייצר אנרגיית שמש וגם מימן בכל מיני תהליכים. לכן במסדרון הזה יהיה גם צינור מימן שיעבור דרך ישראל ומבעד המסדרון התת ימי ימשיך גם לאירופה".

לדבריו "החיבוריות הזאת היא דבר חזק מאוד מבחינה אנרגטית כלכלית ומדינית ואנחנו במגעים מתקדמים בעניין הזה עם התעניינות של מדינות האזור. התחום שעומד בפני פריצה מאוד גדולה הוא תחום האנרגיה הירוקה ובישראל בעיקר האנרגיה הסולארית. יש כאן הרבה שמש והרבה שטחים שאפשר להשתמש בהם. כבר אתמול התקבלה החלטה ברשות החשמל ובכל יום יתקבלו החלטות להוריד את החסמים. התקבלה אתמול החלטה לתמרץ עשרות יישובים לשימוש באנרגיה סולרית".

מנכ"ל נתיבי ישראל פרץ הוסיף על הבעייתיות עימה מתמודדים בפרויקטים כיום. "אין כזה דבר מהנדס גשרים היום. אין כוח אדם לכל הפרויקטים שהמדינה צריכה אותם. אז אנחנו צריכים לייבא מבחוץ. זה הזוי. אם מדינת ישראל מחליטה שתשתיות זה העיקר אז אנחנו צריכים להתארגן יותר טוב. מדינת ישראל חיבת לקחת את ה-5-4 פרויקטים המרכזיים שלה ולהחיל עליהם ניהול אחר שלא כל משרד מגלגל אותך. אני חצי אופטימי וחצי פסימי – אנחנו יודעים מה לעשות ואם נדע להרים פרויקטים ויתנו לנו את הסמכויות המתאימות נוכל לעמוד בזה".

אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון אמרה "אנחנו צריכים לפתח רשת כדי שכל אחד יוכל להשאיר את הרכב הפרטי בבית. ולכן השימוש באוטובוסים יילך ויגדל. כבר כיום חסר לנו הרבה מאוד תשתיות כדי להכניס את האוטובוסים החשמליים. איפה שיש כאלה האיכות גדלה. בחולון האוטובוס עוקף את הפקק ולכן אנחנו כרגע בביצוע של מסופי תחבורה ציבורית בכל הרשויות. אנחנו חייבים עד 2030 להשלים את כל המסופים כדי שקודם כל נקלוט את כל האוטובוסים שבדרך. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה של האוטובוסים – אוטובוס האוטונומי, קומתיים, כל הדברים האלה צריכים להגיע ומהר.

"הטיפול בתווך האורבני הקשה, להיכנס לתוך רשות מקומי כדי שלכל אדם יהיה 400 מטר גישה אנחנו צריכים לעשות מהפכה בכל הרשויות המקומיות. התחבורה הציבורית צריכה לקבל תיעדוף. הרכבת הקלה צריכה לקבל תיעדוף וזה צריך להיות מסונכרן עם האוטובוסים ובניהול תנועה. אנחנו הולכים על הטכנולוגיה הכי מתקדמת וזה העתיד. צריך לעודד אנשים ללמוד הנדסה. מהנדס תשתיות בכל תחום הוא מבוקש, צריך להגדיל את המכסות ולתת להנדסאים להתקדם".

מלי ביצור פרנס מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen אמרה כי מסקר שהם ערכו בקרב הציבור נמצא שהאזרחים לא מבדילים עדיין בין מטרו לרכבת הקלה, אבל מתכוונים להשתמש בשירותיהן כמה שיותר ומרגישים שמדובר בבשורה של ממש".