במחקר שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 2007 נמצא שהתודעה של האדם הממוצע מופצצת מידי יום במסרים שמשתווים לכמות המידע של 174 עיתונים. פרסומות ותוכניות טלוויזיה, שלטי חוצות, רדיו, אינטרנט, מסרים שמודפסים על בגדים, ספרים שאנו קוראים, שיחות טלפון והודעות טקסט - אין סוף מסרים ויזואלים, טקסטואלים וקוליים עוטפים אותנו מזריחה ועד שקיעה (וגם הרבה אחרי). מאז המצב, כמובן, רק החמיר. כולם נאבקים על מעט תשומת הלב שלנו ומנסים לחדור למודעות או אפילו לתת מודע שלנו.

סמליל, סימבולים, הם דרך אחת להתבלט מעל כל הרעש הזה ולתפוס מקום של כבוד במודע ובתת מודע האנושי בתוך מלחמת הקיום הזו של המסרים שמחפשים את הדרך לתודעה שלנו. חצי החיוך של נייקי, התפוח הנגוס של אפל חודרות לתודעה בין רגע בסצנה אקראית מתוך סרט, בסמליל על חולצה או בתנועת הניצחון של יוסיין בולט. הכוח של הסמלילים האלו הוא לא רק בעצם העובדה שהם זכורים ומקושרים באופן אוטמטי לשם מסויים אלא גם בגלל המסר שהם נושאים בחובם.

כך לדוגמה הסמליל של נייק, המכונה סווש ( Swoosh), עוצב בשנת 1971 על ידי המעצבת קארולין דוידסון, בהשראת האלה היוונית נייקי המסמלת נצחון. הוא נראה כמין חצי חיוך מאורך שמשדר מהירות, תנועה ואתלטיות - המסר של חברת מוצרי הספורט. הלוגו של אמזון הוא מן חץ שמחבר בין האות A לאות Z, מה שמרמז על כך שאמזון מציעה את כל המוצרים מא' ועד ת'. החץ מזכיר חיוך, מה שמסמל כמובן את מחויבות החברה לשביעות רצון הלקוחות המחויכים שלה. הלוגו של רולקס, כתר מעל שם החברה, מסמל את היוקרה והמצוינות המקושרים לשמה של החברה. 

חשוב לדעת שהסימבוליזם לא עובד רק על תודעת הלקוחות אלא אף על עובדי החברה, ומסייע לעצב את התרבות הארגונית והערכים של החברה עצמה. במחקר שנערך על ידי בלייק אשפורד ודניס פונדי בשנות השמונים של המאה הקודמת נבחנה השפעת הסימבוליזם על עיצוב התרבות הארגונית והזדהות העובדים עם החברה. מסקנת החוקרים הייתה שסמלים הם כלי רב עוצמה בידי מנהלים ביצירת תחושת זהות, משמעות ומטרה בקרב העובדים. הסימבוליזם יכול להיות מילולי, ויזואלי, בצורת לוגו, סלוגן או אפילו מוטמע בסביבת העבודה במשרד. לדבריהם, מנהיגים שמשתמשים בצורה יעילה בסמלים יכולים להשפיע על ההתנהגות והגישה של העובדים.

• משבר הקורונה - מותו של הייעוץ האסטרטגי והארגוני המסורתי
• סורוצקי יועצים: שירותי ייעוץ עסקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באופן דומה, במחקר שנעשה בטורקיה בשנות האלפיים על 727 עסקים משפחתיים נבדק הקשר בין סימבוליזם בחברה לבין המחויבות לחברה ובין ביצועי העובדים. נמצא אכן קשר חזק למדי בין המשתנים ברמת המחויבות, וקשר מובהק פחות אך קיים לרמת הביצועים.

חשיבות הסמלים עולה מדרגה כשמדובר בסמלים לאומיים. אלו יוצרים תחושת מחויבות והשייכות בין האזרחים למדינתם. הדגל, ההמנון וסמלי הלאום האחרים מעוררים תחושת הזדהות והשתייכות בקרב קבוצות הרוב, והסתייגות וריחוק בקרב קבוצות אזרחים אחרות. הסמלים משקפים ערכים, מסורת ועקרונות ומעוררים רגשות חזקים. הביטוי "למות למען הדגל" מובן כמעט באופן מילולי בעיני רבים.

בפרשת השבוע, פרשת במדבר, עם ישראל מתכונן לקראת הכניסה לארץ, כניסה שיותר מאוחר תדחה בכ-39 שנים נוספות עקב חטא המרגלים, אך בשלב זה של הסיפור, הכוונה היא להיכנס לארץ באופן מיידי. כחלק מההכנסות לכניסה לארץ נערך מפקד לבדיקת מספר הלוחמים הזמינים והמחנה מתארגן לפי שבטים ומשפחות מסביב למשכן העדות.

• מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש
• "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון...

בתיאור הארגון והסדר במחנה חוזרת התורה לא פעם על המילה דגל. כך בפרק הראשון בספר: 

ובפרק השני:

מה משמעות התשוקה של ישראל לדגלים? מסביר המלבי"ם:

כלומר הדגל משקף את ההיסטוריה והמסורת של השבט כשהצורות שעל הדגלים מזכירים אירועים היסטוריים של אבות השבט, וגם את המהות והערכים שלו ("מעון בשמיים") ולא רק סדר וארגון. התורה מכירה בכוח הסימבוליזם לעורר תחשות שייכות והזדהות וביכולתו להעמיק ולהחדיר את הערכים המשותפים בקרב חברי הקבוצה.

בין הוגי הדעות של היהדות המודרנית בולטת ההתייחסות המכבדת והמקדשת לדגל ישראל. לרב יוסף דב הלוי סלובייצ'יק מיוחסת השוואה בין דגל ישראל למענו כביכול נפלו לוחמים בשדה הקרב לבין בגדי הרוגים על קידוש השם שהיו נקברים עמם. לדבריו, כך על פי עדות תלמידו, "בזה שהדגל הזה מנפנף מעוררים רחמי שמים על עם ישראל".

באופן חריף יותר ענה הרב צבי יהודה קוק לשואלים האם יש להתייחס לדגל של מדינת ישראל כ"חוקות הגויים", שכן זהו מנהג הגויים שלכל אומה יש דגל. הרב ענה כך:

גם בקרב הוגי הדעות והמהנהיגים הכלליים בראשית הציונות יוחסה חשיבות עליונה לדגל ולערכים שהוא מסמל עבור עם ישראל לדורותיו, ועבור התחדשות חיי האומה בארצה: כך מספר דוד וולפסון, אחד ממנהיגיה הראשונים של התנועה הציונית, שהיה מקורב להרצל, על עיצוב דגל ישראל לפני הקונגרס הציוני הראשון בבזל:

מעניין לראות שגם בעיצומו של הקונפליקט החוצה את החברה הישראלית בתקופה האחרונה הכבוד לדגל ולמה שהוא מייצג משותף לשתי המחנות החלוקים, אלו, מצד אחד, הפכו את הדגל לסמל המחאה, ואלו מצד שני נופפו השבוע בדגלים במצעד הדגלים המסורתי בירושלים. כוחו של הסימובליזם המשותף חזק יותר מאי ההסכמות.