תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
צילום: יוסי ליאון חברת החשמל

"1000 טון קרסו": חיפושים אחר הנעדרים בעקבות קריסת העגורן באשקלון

בעקבות קריסת המנוף בתחנת הכוח רוטנברג, חיפושים אחר דייג ואדם נוסף שהיה על העגורן. יו"ר ענף בטיחות במכונות: "המסילה והמזח קרסו באזור מסויים והדבר הביא לנפילה של העגורן לים"
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה מנוף עגורן

באשקלון ממשיכים חיפושים נרחבים אחר שני נעדרים, זאת בעקבות אירוע קשה בו נפל עגורן בסמוך למסוע הפחם בתחנת הכוח רוטנברג. לפי המשטרה, שני בני אדם נפלו מהעגורן למים בעת ההתרסקות כשאחד מהם, בן 53, חולץ ופונה לבית החולים ברזילי בעיר במצב בינוני.

יחד עם זאת, המשטרה מנסה לאתר דייג שהיה במקום יחד עם העובד הנוסף שהיה על העגורן. בשעות האחרונות עושה המשטרה שימוש בצוללנים כדי לנסות לאתר אותם במים.

חברת החשמל מסרה בתגובה: "בשל מזג אוויר חריג ורוחות עזות, נפגע מזח הפחם בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, כשאחד העגורנים קרס ויש חשש לנפגעים. צוותי חברת החשמל, כוחות ההצלה, משטרה וחיל הים נמצאים במקום. חברת החשמל תקים צוות שיתחקר את האירוע".

אלון שמש, יו"ר ענף בטיחות במכונות, מהאיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים, התייחס לנפילת העגורן ואמר: "הארוע התרחש אתמול בלילה במזח הפחם של חברת החשמל באשקלון. מדובר בעגורן שמשקלו העצמי יותר מ-1000 טון והוא מיועד לפריקת פחם מאוניות. העגורן נע לאורך מזח ובמקביל לאוניות ופורק את הפחם באמצעות כף גדולה אל מסוע שמוביל את הפחם לתחנת הכוח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עזרא מציון 14/03/2023 17:56
    הגב לתגובה זו
    מתכננים לבנות בים מול העיר תל אביב והרצליה? תחשבו פעמיים. תחילה תקדמו בשטחים הריקים כגון חוף התכלת בהרצליה ועוד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.