יועז הנדל
צילום: מסך: כאן 11

משרד התקשורת יקצה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר

המשרד מפרסם את עקרונות המכרז חדש להקצאת תדרי הדור החמישי (5G) לחברות הסלולר בלבד, לצד כוונתו להקצות תדרים בהיקף נרחב לשחקנים חדשים המאפשרים מודלים עסקיים חדשים, יישומים ושירותים טכנולוגיים חדשניים

דור עצמון |

משרד התקשורת משנה מדיניות ומקצה לראשונה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר במטרה להאיץ מהלכי חדשנות בטכנולוגית הדור החמישי. התדרים החדשים שיוקצו ישמשו רשתות פרטיות מאובטחות לתעשיות במגזר העסקי והפרטי כדוגמת חקלאות אוטונומית, רכבים אוטונומיים, מפעלים, אצטדיונים, בתי חולים ועוד, בטכנולוגיה של 5G.

רשת פרטית היא תשתית אלחוטית שנפרשת בתוך תא שטח מוגדר. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מראש על ידי מי שמפעיל או שוכר אותה. ברשת כזו אין חשש לגבי מספר המכשירים המחוברים, קיבולת הרשת, הכיסוי שלה ובאופן כללי הביצועים שלה, מתוך הנחה שהפתרון הותאם לצרכים הספציפיים ונתפר לממדי התקציב שיועד לפרויקט. עם זאת, הייחודיות של רשתות פרטיות לא מתמצה בכיסוי וקיבולת, אלא בערך מוסף כגון אמצעי אבטחה ייעודיים ואינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות בשימוש הארגון. זמני השיהוי הנמוכים שרשת פרטית יכולה לספק מאפשרים שיפור של זמן התגובה והרחבה שלהם ליישומים חדשים.

בדצמבר 2021 פרסם המשרד קול קורא בנושא רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות. מהתגובות וההתייחסויות שהתקבלו עלה כי שוק התקשורת והמשק הישראלי לא מממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, ולא נהנים מהפריון הכלכלי שהן יכולות להניב.

שר התקשורת, יועז הנדל: "תפקיד שר התקשורת הוא לייצר תחרות ונגישות בתשתיות התקשורת לאזרחי ישראל.  בשנה האחרונה הפך משרד התקשורת לסיירת של משרדי הממשלה. המהפכות הרבות הביאו למחירים הנמוכים בעולם ולנגישות גבוהה. שני המהלכים שאנחנו מקדמים היום, חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה, וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת בישראל, וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. היעד שלי הוא הובלה ישראלית טכנולוגית בתחומים כמו חקלאות, חינוך, תעשייה, ורפואה. ישראל מובילה היום בקצב פריסת הסיבים האופטיים והיא תוביל גם בטכנולוגיות ויישומים חדשניים של הדור החמישי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.

תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום