יועז הנדל
צילום: מסך: כאן 11

משרד התקשורת יקצה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר

המשרד מפרסם את עקרונות המכרז חדש להקצאת תדרי הדור החמישי (5G) לחברות הסלולר בלבד, לצד כוונתו להקצות תדרים בהיקף נרחב לשחקנים חדשים המאפשרים מודלים עסקיים חדשים, יישומים ושירותים טכנולוגיים חדשניים

דור עצמון |

משרד התקשורת משנה מדיניות ומקצה לראשונה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר במטרה להאיץ מהלכי חדשנות בטכנולוגית הדור החמישי. התדרים החדשים שיוקצו ישמשו רשתות פרטיות מאובטחות לתעשיות במגזר העסקי והפרטי כדוגמת חקלאות אוטונומית, רכבים אוטונומיים, מפעלים, אצטדיונים, בתי חולים ועוד, בטכנולוגיה של 5G.

רשת פרטית היא תשתית אלחוטית שנפרשת בתוך תא שטח מוגדר. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מראש על ידי מי שמפעיל או שוכר אותה. ברשת כזו אין חשש לגבי מספר המכשירים המחוברים, קיבולת הרשת, הכיסוי שלה ובאופן כללי הביצועים שלה, מתוך הנחה שהפתרון הותאם לצרכים הספציפיים ונתפר לממדי התקציב שיועד לפרויקט. עם זאת, הייחודיות של רשתות פרטיות לא מתמצה בכיסוי וקיבולת, אלא בערך מוסף כגון אמצעי אבטחה ייעודיים ואינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות בשימוש הארגון. זמני השיהוי הנמוכים שרשת פרטית יכולה לספק מאפשרים שיפור של זמן התגובה והרחבה שלהם ליישומים חדשים.

בדצמבר 2021 פרסם המשרד קול קורא בנושא רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות. מהתגובות וההתייחסויות שהתקבלו עלה כי שוק התקשורת והמשק הישראלי לא מממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, ולא נהנים מהפריון הכלכלי שהן יכולות להניב.

שר התקשורת, יועז הנדל: "תפקיד שר התקשורת הוא לייצר תחרות ונגישות בתשתיות התקשורת לאזרחי ישראל.  בשנה האחרונה הפך משרד התקשורת לסיירת של משרדי הממשלה. המהפכות הרבות הביאו למחירים הנמוכים בעולם ולנגישות גבוהה. שני המהלכים שאנחנו מקדמים היום, חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה, וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת בישראל, וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. היעד שלי הוא הובלה ישראלית טכנולוגית בתחומים כמו חקלאות, חינוך, תעשייה, ורפואה. ישראל מובילה היום בקצב פריסת הסיבים האופטיים והיא תוביל גם בטכנולוגיות ויישומים חדשניים של הדור החמישי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.