המועצה לצרכנות: הסל האורגני יקר ב63% מסל מוצרים לא אורגניים

ההפרש במחירן של  ביצים אורגניות- 103%, חלב- 109%, קמח- 140% מתחילת השנה היתה עלייה ממוצעת של כ-3% במחירי המוצרים האורגניים.

משה כסיף |

צרכני המזון האורגני משלמים על סל המזון שלהם  כ 63% יותר מהתשלום עבור סל דומה של מוצרים לא אורגנים. כך עולה מבדיקת המועצה הישראלית לצרכנות ברשתות השיווק.

המועצה לצרכנות בדקה את מחירם  של מוצרי מזון אורגנים אל מול מול מוצרים לא אורגנים דומים. כמו כן, נערכה השוואת מחירים והיצע של  מוצרים אורגנים בין רשתות המזון הגדולות בישראל. השוואת המחירים היתה למחירים שלפני שנה, ולמחירים באמצע ינואר השנה. נכללו בבדיקה 210 מוצרים אורגניים.

021 (לפני שנה).

עליית מחירים: מהבדיקה עולה כי יש עלייה ממוצעת של קרוב לשלושה אחוזים, בהשוואה למחירם בתחילת השנה (ינואר 2022) במחירים של כלל המוצרים.

פער מחירים בין מוצרים אורגנים למוצרים רגילים: פער המחירים בין  המוצרים ה"רגילים" לאורגניים עומד על עשרות רבות של  אחוזים.

 

בנוסף, בדקה  המועצה הישראלית  סל של 36 מוצרים אורגניים מול סל מוצרים "רגילים"  הבדיקה נערכה על בסיס מחיר ממוצע מכלל הרשתות (כולל מבצעים,  ללא מבצעי אשראי) הבדיקה התבצעה בתריך 13.7.2022. 

סל מוצרים אורגני לעומת מוצרים רגילים

הבדיקה מעלה כי סל המוצרים האורגני יקר ב63%  ( 320 ₪ ) יותר מהסל הרגיל.  הרבה מהמוצרים האורגניים יקרים במאות אחוזים ממקביליהם הלא האורגנים, עיקר ההפרשים נמצא בפירות וירקות.

גזר ארוז בשקית נמכר במחיר ממוצע של 4.3 שקל, גזר אורגני בשקית נמכר ב 9.9 שקל בממוצע (5 ₪ הפרש, 127%).

 

ביצים רגילות (גליקסמן) גודל בינוני 12 יחידות - מחיר ממוצע 11 שקל. ביצים אורגניות בינוני גליקסמן 12 יחידות מחיר ממוצע 22.5 ₪. הפרש 11.5 ₪ 103% 

חלב טרי בקרטון 3% 1 ליטר - מחיר ממוצע 5.8 שקל. חלב טרי אורגני 3% מחלבות רמת הגולן 1 ליטר מחיר ממוצע 12.3 שקלים הפרש 6.4 שקלים שהם 109% 

קמח חיטה מלא טחנות ישראליות 1 קילו - מחיר ממוצע 5.9 שקלים. קמח מלא אורגני הרדוף 1 קילו מחיר ממוצע 14.2 שקלים. ההפרש עומד על  8.3 שקל שהם 140% 

  

אותו מוצר- יותר יקר

שמן קוקוס אורגני כבישה קרה גרין קוקו 1 ליטר- נמכר ברשת פוליצר  במחיר של 39 שקל במחסני השוק נמכר אותו השמן ב 60 שקל - הבדל של 54%, (21 שקל )

דבש אורגני מפרחי בר עין חרוד 1 קילו -  נמכר ברשת שערי רווחה  ב-50 שקל. ברשת  שופרסל גרין ושופרסל שלי נמכר הדבש ב 65 שקל. הפרש של 30% או 15 שקל.

קפה נמס מגורען אורגני מאונט האגן 100 גרם -  נמכר ברשת רמי לוי במחיר של 33 שקל.  ברשת סאלח דאבח נמכר הקפה ב  48 שקל. הפרש של  46%,

.

סירופ מייפל אורגני טהור תעשיות ברנרדו ובנו 236 מ"ל  -  נמכר ברשת רמי לוי ב 19.6 שקל. ברשת  טיב טעם בסיטי  וטיב טעם דלי, המחיר מגיע ל 33.5 שקל.  הפרש של  14 שקל

 

מהי הרשת המשתלמת  ביותר לקניית מוצרים אורגניים?

 

מתוך 210 המוצרים האורגנים, נבחר סל הכולל את 44 המוצרים הנפוצים ביותר. המחירים כוללים מבצעים למעט מבצעי אשראי.  כאשר מוצר לא נמצא, חושב לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.

 

הרשת הזולה ביותר - רמי לוי. היקרה ביותר סופר יודה.  ההפרש  ביניהן  28%  -   148 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.