המועצה לצרכנות: הסל האורגני יקר ב63% מסל מוצרים לא אורגניים
ההפרש במחירן של ביצים אורגניות- 103%, חלב- 109%, קמח- 140% מתחילת השנה היתה עלייה ממוצעת של כ-3% במחירי המוצרים האורגניים.
צרכני המזון האורגני משלמים על סל המזון שלהם כ 63% יותר מהתשלום עבור סל דומה של מוצרים לא אורגנים. כך עולה מבדיקת המועצה הישראלית לצרכנות ברשתות השיווק.
המועצה לצרכנות בדקה את מחירם של מוצרי מזון אורגנים אל מול מול מוצרים לא אורגנים דומים. כמו כן, נערכה השוואת מחירים והיצע של מוצרים אורגנים בין רשתות המזון הגדולות בישראל. השוואת המחירים היתה למחירים שלפני שנה, ולמחירים באמצע ינואר השנה. נכללו בבדיקה 210 מוצרים אורגניים.
021 (לפני שנה).
עליית מחירים: מהבדיקה עולה כי יש עלייה ממוצעת של קרוב לשלושה אחוזים, בהשוואה למחירם בתחילת השנה (ינואר 2022) במחירים של כלל המוצרים.
פער מחירים בין מוצרים אורגנים למוצרים רגילים: פער המחירים בין המוצרים ה"רגילים" לאורגניים עומד על עשרות רבות של אחוזים.
בנוסף, בדקה המועצה הישראלית סל של 36 מוצרים אורגניים מול סל מוצרים "רגילים" הבדיקה נערכה על בסיס מחיר ממוצע מכלל הרשתות (כולל מבצעים, ללא מבצעי אשראי) הבדיקה התבצעה בתריך 13.7.2022.
סל מוצרים אורגני לעומת מוצרים רגילים
הבדיקה מעלה כי סל המוצרים האורגני יקר ב63% ( 320 ₪ ) יותר מהסל הרגיל. הרבה מהמוצרים האורגניים יקרים במאות אחוזים ממקביליהם הלא האורגנים, עיקר ההפרשים נמצא בפירות וירקות.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גזר ארוז בשקית נמכר במחיר ממוצע של 4.3 שקל, גזר אורגני בשקית נמכר ב 9.9 שקל בממוצע (5 ₪ הפרש, 127%).
ביצים רגילות (גליקסמן) גודל בינוני 12 יחידות - מחיר ממוצע 11 שקל. ביצים אורגניות בינוני גליקסמן 12 יחידות מחיר ממוצע 22.5 ₪. הפרש 11.5 ₪ 103%
חלב טרי בקרטון 3% 1 ליטר - מחיר ממוצע 5.8 שקל. חלב טרי אורגני 3% מחלבות רמת הגולן 1 ליטר מחיר ממוצע 12.3 שקלים הפרש 6.4 שקלים שהם 109%
קמח חיטה מלא טחנות ישראליות 1 קילו - מחיר ממוצע 5.9 שקלים. קמח מלא אורגני הרדוף 1 קילו מחיר ממוצע 14.2 שקלים. ההפרש עומד על 8.3 שקל שהם 140%
אותו מוצר- יותר יקר
שמן קוקוס אורגני כבישה קרה גרין קוקו 1 ליטר- נמכר ברשת פוליצר במחיר של 39 שקל במחסני השוק נמכר אותו השמן ב 60 שקל - הבדל של 54%, (21 שקל )
דבש אורגני מפרחי בר עין חרוד 1 קילו - נמכר ברשת שערי רווחה ב-50 שקל. ברשת שופרסל גרין ושופרסל שלי נמכר הדבש ב 65 שקל. הפרש של 30% או 15 שקל.
קפה נמס מגורען אורגני מאונט האגן 100 גרם - נמכר ברשת רמי לוי במחיר של 33 שקל. ברשת סאלח דאבח נמכר הקפה ב 48 שקל. הפרש של 46%,
.
סירופ מייפל אורגני טהור תעשיות ברנרדו ובנו 236 מ"ל - נמכר ברשת רמי לוי ב 19.6 שקל. ברשת טיב טעם בסיטי וטיב טעם דלי, המחיר מגיע ל 33.5 שקל. הפרש של 14 שקל
מהי הרשת המשתלמת ביותר לקניית מוצרים אורגניים?
מתוך 210 המוצרים האורגנים, נבחר סל הכולל את 44 המוצרים הנפוצים ביותר. המחירים כוללים מבצעים למעט מבצעי אשראי. כאשר מוצר לא נמצא, חושב לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
הרשת הזולה ביותר - רמי לוי. היקרה ביותר סופר יודה. ההפרש ביניהן 28% - 148 שקל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
