האקר פריצה אונליין סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

Perimeter 81 מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר

קרן B-Capital הובילה את סבב הגיוס של חברת הסייבר שתאיץ  את פיתוח פתרונות הענן המתקדמים לניהול ואבטחת רשתות. Perimeter 81 משרתת כ- 2,400 לקוחות בעולם, מעסקים קטנים ובינוניים ועד לחברות Fortune 500.
משה כסיף |

Perimeter 81, המפתחת פתרונות ענן מתקדמים לניהול ואבטחת רשתות, הודיעה על סגירת סבב גיוס שלישי, בהיקף של 100 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר. את סבב הגיוס הובילה הקרן האמריקאית B-Capital,  והשתתפו בו ION Crossover Ventures, Toba Capital, Insight Partners  ו-Entree Capital. עם המשקיעים בחברה ניתן למנות את ספרינג ונצ'רס אשר מגדילה עם גיוס זה את שווי ההשקעה שלה בחברה שמוערך ב-179.5 מיליון שקל. 

סבב הגיוס הושלם בסוף השבוע האחרון, והוא מעמיד את סך ההון שגויס בידי החברה על 165 מיליון דולרים. פרימטר מספקת כיום פתרונות אבטחה לכ-2,400 לקוחות ברחבי העולם, הן לעסקים קטנים ובינוניים והן לעסקים גדולים במגוון ענפים - טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, קמעונאות ובידור.

פתרון הענן שפיתחה Perimeter 81 מסייע לארגונים לנהל מפלטפורמה אחת ובאופן פשוט, את אבטחת המידע ברשת ההיברידית. הפלטפורמה מאפשרת לעובדים לעבוד מרחוק, מכל מקום, תוך הנגשת משאבים הדרושים להם בשרת או בענן.  הייחודיות של הפתרון שפרימטר 81 מציעה טמונה בקלות שבה יכולים לקוחות בכל הגדלים להתקין את הפלטפורמה הטכנולוגית. מאז הקמתה לפני כארבע שנים, הפכה Perimeter 81 לחברה מובילה בתחום Secure Service Edge (SSE) - הגישה המאובטחת לאפליקציות ומשאבים ארגוניים בענן וברשתות המקומיות. לפי דוח של Verizon, בשנה שעברה (2021) חלה עלייה של 13% במתקפות כופרה, דבר היוצר ביקוש גובר לפתרונות אבטחת מידע, ונוכח ריבוי האיומים ארכיטקטורת אפס אמון הפכה בשנה האחרונה לאסטרטגיה פדרלית של הממשל האמריקאי.

 

סבב הגיוס הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית של החברה, אשר מציגה גידול שנתי של יותר מפי 2 בהכנסות, העומדות השנה על היקף של עשרות מיליוני דולרים. המימון ישמש את החברה במאמצי המו"פ, הרחבת מערך השיווק, המכירות, שירות הלקוחות וגיוס עובדים. החברה מעסיקה כיום יותר מ-250 עובדים בשלושת משרדיה בתל אביב, ניו יורק ולוס אנג׳לס, ונערכת בהמשך השנה לעבור למשרדים חדשים בתל אביב, בבניין ההיסטורי של התנועה הקיבוצית במרכז העיר.

 

עמית ברקת, מנכ"ל ומייסד שותף של Perimeter 81, מסר: "הגיוס המוצלח הוא עדות לאמון של המשקיעים בחברה, על רקע הצמיחה העקבית שלה, הערך שהפתרון שלנו מביא לאלפי לקוחות ברחבי העולם, והודות לצוות חזק ושאפתני כל כך. עם המשך והתרחבות המגמה של עבודה מרחוק, לצד המעבר המואץ לענן ופריסת סיבים אופטיים ורשתות 5G, העשור הקרוב יתאפיין במעבר מהרשת התאגידית המסורתית אל פתרונות אבטחה חדשניים על גבי האינטרנט – וזו בדיוק המשימה שאנחנו כבר ממלאים, ונמשיך למלא". 

 

שגיא גידלי, CGO ומייסד שותף של Perimeter 81:  ״מאז ומתמיד האמנתי בחשיבות של יצירת חווית משתמש מיטבית, ובפרט במוצרי אבטחת מידע. המתכון הסודי של פרימטר 81 הוא שילוב של טכנולוגיה מתקדמת וחוויית משתמש אינטואיטיבית ונגישה, כזו המשפרת את האפקטיביות וחוסכת במשאבי ניהול. אנו מחויבים להמשיך ולעזור לחברות להגן על כל המשאבים הארגוניים, העובדים והמשתמשים שלהן במהירות, בפשטות וביעילות, ובכוונתנו למנף את ההון שגייסנו להמשך פיתוח הפלטפורמה וליצירת פתרונות נוספים לאתגרים הגדולים איתם מתמודדים ארגונים בכל רחבי העולם, בכל הסקטורים, החל מעסקים קטנים ועד לתאגידי ענק".

 

ראשמי גופינאת, שותף כללי בקרן B Capital: ״ככל שכוח העבודה המודרני אימץ עבודה מרחוק בשנים האחרונות, החששות של חברות רבות מסכנות הסייבר התגברו והפכו לאיום משמעותי. הביצועים המשמעותיים של Perimeter 81, שאינם מוטלים בספק, והפתרון הכולל שהיא מספקת - מאפשרים לכ-2,400 עסקים לאבטח את הרשתות שלהם, לרבות חברות פורצ׳ן 500 וכמה מהארגונים המובילים בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, הבריאות, הקמעונאות והבידור, וכן עסקים קטנים ובינוניים בצמיחה. אנחנו מאמינים כי Perimeter 81 מציעה את פלטפורמת ה-ZTNA ו-SSE הטובה ביותר מסוגה, ואנחנו מצפים להמשך שיתוף פעולה עם הצוות בשלב הצמיחה הבא של החברה".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

אודות Perimeter 81:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: