אושר בכנסת: גמול מלא לדירקטורים בגין השתתפות בישיבות מקוונות
ועדת החוקה אישרה היום את תקנות החברות, ולפיהן תוכלנה חברות ציבוריות וחברות אגרות חוב, במהלך תקופת הקורונה, לשלם לדירקטורים החיצוניים גמול השתתפות מלא עבור ישיבה שהתקיימה באופן מקוון. כמו-כן, אושר כי גם חברות לתועלת הציבור תוכלנה לשלם גמול מלא לדירקטורים, לחברי ועדת ביקורת וליו"ר הדירקטוריון, בגין ישיבה שנערכה באמצעים מקוונים.
תקנות החברות קובעות כיום כי דירקטור חיצוני יהיה זכאי ל-60% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה שקוימה באופן מקוון. כמו-כן, דירקטורים, יו"ר דירקטוריון וחברי ועדת הביקורת בחברה לתועלת הציבור זכאים ל-50% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה מקוונת. על רקע הגבלות הקורונה, אותם בעלי תפקידים קיימו ישיבות מקוונות רבות ומשכך היו זכאים לגמול מופחת.
הוועדה אישרה את נוסח התקנות אשר מסמיכות את דירקטוריון החברה לגבש אמות מידה שעל פיהן ניתן יהיה לסווג השתתפות של אותם בעלי תפקידים בישיבה מקוונת כהשתתפות בישיבה רגילה לעניין תשלום הגמול. כלומר, ישיבה שהייתה נערכת באופן פיזי אלמלא הגבלות הקורונה. עוד אושר בוועדה כי התקנות תהיינה תחת מסגרת של הוראת שעה, ותחולנה באופן רטרואקטיבי, החל מפרוץ מגפת הקורונה בחודש מרץ 2020.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב ציין, כי יש לתת לסוגיה מענה, אך העיר כי קיים קושי באישור תקנות בעלות תחולה רטרואקטיביות של כמעט שנתיים: "הנושא של התחולה הרטרואקטיבית הוא לא טריוויאלי בכנסת והתקנות חריגות בהיבט זה. יש להיזהר מיצירת תקדימים בנושא", אמר. עוד הוסיף כי יש בעלי מניות שיטענו מנגד כי התקנות אינן מטיבות".
- לאומי מרענן את הדירקטוריון: פנים חדשות בהנהלה
- הדירקטור שרצה יותר מדי - האם אפשר להיות ב-7 דירקטוריונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפרנטית חברות במשרד המשפטים, עו"ד עידית מועלם הסבירה כי התקנות מהוות הוראת שעה וקצובות בזמן כתלות במצב בריאותי מיוחד או במצב חירום. לדבריה, נוכח מגבלות הקורונה ישיבות רבות לא יכלו להתקיים במתכונתן המקורית. עוד ציינה כי דווקא בעידן הקורונה, בו נדרשו החברות לאתגרים, לעבודה מאומצת ו"לחישוב מסלול מחדש" – קיבלו הדירקטורים תגמול מופחת. עו"ד מועלם חידדה כי אין הכוונה לשלם גמול מלא בגין ישיבות שבכל מקרה תוכננו להתבצע באופן מקוון, אלא רק עבור ישיבות שמטבען צריכות היו להתקיים באופן פיזי. לעניין זה, הסבירה, קובעות התקנות כי הדירקטוריון רשאי לקבוע אמות מידה לסיווג אותן ישיבות אשר מטבען היו צריכות להתקיים בנוכחות פיזית, כדוגמת ישיבות בנושאים מורכבים – דו"חות כספיים, דו"חות מאזן וכדומה. כמו-כן, מקנות התקנות לחברה שיקול דעת, כך שיכולה לבחור שלא לקבוע את אמות המידה, ובכך לא להוסיף לגמול הלכה למעשה.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
