שני עשורים להונאה החשבונאית הגדולה בהיסטוריה
האם ההונאות בדוחות נמשכות גם היום; במה בעצם תלויים הדוחות הכספיים ומה התרחש בעולם החשבונאות מאז המקרה של אנרון?
בדצמבר 2001, לפני 20 שנה, קרסה חברת האנרגיה "אנרון", חברה שהייתה לאחת הגדולות בעולם בתחום האנרגיה והעסיקה מעל ל 21 אלף עובדים. הקריסה הייתה באותה העת פשיטת הרגל הגדולה בתולדות ארה"ב ואחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה. לפשיטת הרגל הייתה השפעה רחבה מאוד לא רק בארה"ב ו/או לתחום פיננסי צר, אלא גלי ההדף הלכו והתפשטו לכל העולם במספר תחומים. ההשלכות נגעו לתחום המשפטי, חשבונאי, ולתחום הביקורת. הדרישה שתחום הביקורת יהיה הדומיננטי במתן השירותים המקצועיים לחברות המבוקרות לעומת השירותים הנלווים להן, תוך החמרת הקריטריונים לעמידה בדרישות "אי-תלות" של רואי החשבון במבוקר וכן לתחום הבקרה הפנימית בחברות הציבוריות. גם כיום, לאחר שני עשורים, המסקנות ממקרה אנרון רלוונטיות, מיושמות ומדווחות.
השקעות בתחום האנרגיה מאופיינות בסיכונים גבוהים אשר יוצרים תמריץ חזק מאוד מצד החברה לבנות מנגנונים שיאפשרו שליטה על הסיכונים. לצורך כך הנהלת אנרון בצעה מספר מהלכים ובין היתר, בעצה אחת עם פירמת רואי החשבון שלה "ארתור אנדרסון" , ניצלה מצב משפטי שהיה בתוקף עד לאותה תקופה בנוגע לאיחוד דוחות כספיים. החברה הקימה מספר רב של ישויות משפטיות (כך שלא יגיעו לסף המינימלי הנדרש לאיחוד דוחות). אותן ישויות אפשרו לאנרון "לנהל סיכונים" על ידי כך שהשקעות כושלות נותבו לאותן ישויות ובכך אפשרו לחברה להשאיר את ההתחייבויות וההפסדים "בצד" ולא לדווח עליהם בדוחות הכספיים המאוחדים. אך כמו בכל ניסיונות של הסתרה והדחקה, מגיע שלב בו לא ניתן יותר להסתיר.
השפעות הקריסה
חוק "סרבנס אוקסלי", אשר חוקק בעקבות הפרשה היווה למעשה רפורמה בחוק ניירות ערך בארה"ב ושינה, בין היתר, את מרקם הקשרים המקצועיים בין רואי חשבון לבין החברות הציבוריות המבוקרות והטיל דרישות חדשות הן על החברות הציבוריות והן על רואי החשבון המבקרים את דוחותיהן הכספיים. מנהלי חברות ציבוריות נדרשים להצהיר על אפקטיביות הבקרה הפנימית וכן רואי החשבון נדרשים לתת חוות דעת על אפקטיביות הבקרה הפנימית ולצרף אותה לדיווח התקופתי של החברה הציבורית.
הוקם המוסד לפיקוח על רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות (PCAOB) אשר החוק הקנה לו סמכויות נרחבות לביצוע פעולות חיוניות להגנה על האינטרסים של המשקיעים בשוק ההון האמריקאי, כך שכל פירמת רואי חשבון העוסקת בביקורת חברות ציבוריות חייבת להירשם במוסד והיא נמצאת תחת פיקוחו. גם בארץ הוקם "המוסד לסקירת עמיתים", שהינו חברה בת בבעלות מלאה של לשכת רואי חשבון בישראל כשבדירקטוריון החברה ישנה נציגות מתאימה של נציגי ציבור, הבודק את איכות הביקורת במשרדי רואי חשבון המבקרים חברות ציבוריות. בנוסף הוגברה עצמאותו של הדירקטוריון על ידי בחירת דירקטורים עצמאיים שאינם תלויים בישות המבוקרת, בבעל שליטה או בנושא משרה בה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה נוספת, חשובה לא פחות, של מקרה אנרון נוגעת גם לתיק תיעוד הביקורת (ניירות העבודה) של רואי החשבון או לייתר דיוק לפרק הזמן בו ניתן לסדר את תיעוד הביקורת. כתוצאה ממקרה אנרון נקבע כי על רואה החשבון המבקר להשלים את ניירות העבודה תוך פרק זמן סביר (של 60 יום) לאחר מתן חוות הדעת ולאחר מכן אסור לו למחוק או להשמיד תיעוד ביקורת מכל סוג שהוא לפני תום תקופת שמירת המסמכים. איסור זה נובע מ"הקש ששבר את גב הגמל" בפרשה. במהלך המשפט שנוהל כנגד פירמת רואי החשבון "ארתור אנדרסון" באשר לחלקם בקריסת אנרון, כתב של אחד העיתונים בארה"ב נכנס למשרדי הפירמה וראה כי הם גורסים מסמכים. למחרת התפרסמה כתבה כי פירמת רואי החשבון משמידה מסמכים וראיות ומנסה לשבש את החקירה כנגדה. לאחר כ-3 שנים זיכה בית המשפט את הפירמה מאישום בהשמדת ראיות, אך זה היה כבר מאוחר מידי משום שהזיכוי הגיע לאחר קריסת הפירמה.
אין ספק שהקשחת הכללים הן על החברות והן על רואי החשבון מקשים על ביצוע תרמיות ומעילות, אך לצערנו, תקינה לכשעצמה, עד כמה שתהיה מקיפה וגורפת אינה מספיקה, במיוחד כאשר התרמית מבוצעת על ידי ההנהלה הבכירה בחברה. כך היה בפרשת "חפציבה" אשר לפי כתב האישום ביצעו רישומים כוזבים וזיוף מסמכים בעזרתם יצר מנכ"ל החברה מצג שווא בנוגע להיקף מכירת הדירות והתקבולים. אך תרמיות אינן רק נחלתן של ההנהלה הבכירה, גם עובדים "רגילים" יכולים לעיתים להערים על הבקרות והמבקרים. כך היה בחברת yes שם מנהלת חשבונות השכילה לרכוש את אמונם של עמיתיה ולנצל את היקף הפעילות הגדולה של החברה על מנת להוציא במרמה כ 30 מיליון ש"ח . ולא רק בחברות גדולות, גם בגופים קטנים מתבצעות מעילות ותרמיות תוך ניצול נקודות תורפה וחולשות. על אף יישום והטמעה קפדניים של תקינה, נהלים ואמצעי בקרה תמיד יהיו כשלים. בחברות עם אלפי ספקים, לקוחות ותנועה יומית של מיליוני ש"ח, גם בחומת ההגנה הקשוחה ביותר ייווצרו סדקים. ומאידך, בחברות קטנות, משיקולי עלות תועלת, לא ניתן ליישם הלכה למעשה אמצעי בקרה מחמירים. כך שבמבחן המציאות, הסבירות לקיום תרמית תלויה רבות ביושרה וההגינות של העובדים.
- 3.טסלה יטסלה. לא הונאה? (ל"ת)אחמד 04/01/2022 21:42הגב לתגובה זו
- 2.טסלה = אנרון - תזכרו מה אני אמרתי. (ל"ת)יובל 04/01/2022 21:28הגב לתגובה זו
- 1.נגידי השקר 04/01/2022 21:18הגב לתגובה זולמען החברים העשירים
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
