שני עשורים להונאה החשבונאית הגדולה בהיסטוריה
האם ההונאות בדוחות נמשכות גם היום; במה בעצם תלויים הדוחות הכספיים ומה התרחש בעולם החשבונאות מאז המקרה של אנרון?
בדצמבר 2001, לפני 20 שנה, קרסה חברת האנרגיה "אנרון", חברה שהייתה לאחת הגדולות בעולם בתחום האנרגיה והעסיקה מעל ל 21 אלף עובדים. הקריסה הייתה באותה העת פשיטת הרגל הגדולה בתולדות ארה"ב ואחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה. לפשיטת הרגל הייתה השפעה רחבה מאוד לא רק בארה"ב ו/או לתחום פיננסי צר, אלא גלי ההדף הלכו והתפשטו לכל העולם במספר תחומים. ההשלכות נגעו לתחום המשפטי, חשבונאי, ולתחום הביקורת. הדרישה שתחום הביקורת יהיה הדומיננטי במתן השירותים המקצועיים לחברות המבוקרות לעומת השירותים הנלווים להן, תוך החמרת הקריטריונים לעמידה בדרישות "אי-תלות" של רואי החשבון במבוקר וכן לתחום הבקרה הפנימית בחברות הציבוריות. גם כיום, לאחר שני עשורים, המסקנות ממקרה אנרון רלוונטיות, מיושמות ומדווחות.
השקעות בתחום האנרגיה מאופיינות בסיכונים גבוהים אשר יוצרים תמריץ חזק מאוד מצד החברה לבנות מנגנונים שיאפשרו שליטה על הסיכונים. לצורך כך הנהלת אנרון בצעה מספר מהלכים ובין היתר, בעצה אחת עם פירמת רואי החשבון שלה "ארתור אנדרסון" , ניצלה מצב משפטי שהיה בתוקף עד לאותה תקופה בנוגע לאיחוד דוחות כספיים. החברה הקימה מספר רב של ישויות משפטיות (כך שלא יגיעו לסף המינימלי הנדרש לאיחוד דוחות). אותן ישויות אפשרו לאנרון "לנהל סיכונים" על ידי כך שהשקעות כושלות נותבו לאותן ישויות ובכך אפשרו לחברה להשאיר את ההתחייבויות וההפסדים "בצד" ולא לדווח עליהם בדוחות הכספיים המאוחדים. אך כמו בכל ניסיונות של הסתרה והדחקה, מגיע שלב בו לא ניתן יותר להסתיר.
השפעות הקריסה
חוק "סרבנס אוקסלי", אשר חוקק בעקבות הפרשה היווה למעשה רפורמה בחוק ניירות ערך בארה"ב ושינה, בין היתר, את מרקם הקשרים המקצועיים בין רואי חשבון לבין החברות הציבוריות המבוקרות והטיל דרישות חדשות הן על החברות הציבוריות והן על רואי החשבון המבקרים את דוחותיהן הכספיים. מנהלי חברות ציבוריות נדרשים להצהיר על אפקטיביות הבקרה הפנימית וכן רואי החשבון נדרשים לתת חוות דעת על אפקטיביות הבקרה הפנימית ולצרף אותה לדיווח התקופתי של החברה הציבורית.
הוקם המוסד לפיקוח על רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות (PCAOB) אשר החוק הקנה לו סמכויות נרחבות לביצוע פעולות חיוניות להגנה על האינטרסים של המשקיעים בשוק ההון האמריקאי, כך שכל פירמת רואי חשבון העוסקת בביקורת חברות ציבוריות חייבת להירשם במוסד והיא נמצאת תחת פיקוחו. גם בארץ הוקם "המוסד לסקירת עמיתים", שהינו חברה בת בבעלות מלאה של לשכת רואי חשבון בישראל כשבדירקטוריון החברה ישנה נציגות מתאימה של נציגי ציבור, הבודק את איכות הביקורת במשרדי רואי חשבון המבקרים חברות ציבוריות. בנוסף הוגברה עצמאותו של הדירקטוריון על ידי בחירת דירקטורים עצמאיים שאינם תלויים בישות המבוקרת, בבעל שליטה או בנושא משרה בה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה נוספת, חשובה לא פחות, של מקרה אנרון נוגעת גם לתיק תיעוד הביקורת (ניירות העבודה) של רואי החשבון או לייתר דיוק לפרק הזמן בו ניתן לסדר את תיעוד הביקורת. כתוצאה ממקרה אנרון נקבע כי על רואה החשבון המבקר להשלים את ניירות העבודה תוך פרק זמן סביר (של 60 יום) לאחר מתן חוות הדעת ולאחר מכן אסור לו למחוק או להשמיד תיעוד ביקורת מכל סוג שהוא לפני תום תקופת שמירת המסמכים. איסור זה נובע מ"הקש ששבר את גב הגמל" בפרשה. במהלך המשפט שנוהל כנגד פירמת רואי החשבון "ארתור אנדרסון" באשר לחלקם בקריסת אנרון, כתב של אחד העיתונים בארה"ב נכנס למשרדי הפירמה וראה כי הם גורסים מסמכים. למחרת התפרסמה כתבה כי פירמת רואי החשבון משמידה מסמכים וראיות ומנסה לשבש את החקירה כנגדה. לאחר כ-3 שנים זיכה בית המשפט את הפירמה מאישום בהשמדת ראיות, אך זה היה כבר מאוחר מידי משום שהזיכוי הגיע לאחר קריסת הפירמה.
אין ספק שהקשחת הכללים הן על החברות והן על רואי החשבון מקשים על ביצוע תרמיות ומעילות, אך לצערנו, תקינה לכשעצמה, עד כמה שתהיה מקיפה וגורפת אינה מספיקה, במיוחד כאשר התרמית מבוצעת על ידי ההנהלה הבכירה בחברה. כך היה בפרשת "חפציבה" אשר לפי כתב האישום ביצעו רישומים כוזבים וזיוף מסמכים בעזרתם יצר מנכ"ל החברה מצג שווא בנוגע להיקף מכירת הדירות והתקבולים. אך תרמיות אינן רק נחלתן של ההנהלה הבכירה, גם עובדים "רגילים" יכולים לעיתים להערים על הבקרות והמבקרים. כך היה בחברת yes שם מנהלת חשבונות השכילה לרכוש את אמונם של עמיתיה ולנצל את היקף הפעילות הגדולה של החברה על מנת להוציא במרמה כ 30 מיליון ש"ח . ולא רק בחברות גדולות, גם בגופים קטנים מתבצעות מעילות ותרמיות תוך ניצול נקודות תורפה וחולשות. על אף יישום והטמעה קפדניים של תקינה, נהלים ואמצעי בקרה תמיד יהיו כשלים. בחברות עם אלפי ספקים, לקוחות ותנועה יומית של מיליוני ש"ח, גם בחומת ההגנה הקשוחה ביותר ייווצרו סדקים. ומאידך, בחברות קטנות, משיקולי עלות תועלת, לא ניתן ליישם הלכה למעשה אמצעי בקרה מחמירים. כך שבמבחן המציאות, הסבירות לקיום תרמית תלויה רבות ביושרה וההגינות של העובדים.
- 3.טסלה יטסלה. לא הונאה? (ל"ת)אחמד 04/01/2022 21:42הגב לתגובה זו
- 2.טסלה = אנרון - תזכרו מה אני אמרתי. (ל"ת)יובל 04/01/2022 21:28הגב לתגובה זו
- 1.נגידי השקר 04/01/2022 21:18הגב לתגובה זולמען החברים העשירים
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
