אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

נגיד בנק ישראל: "אין צורך להעלות מיסים בשנתיים הקרובות"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל הציג בוועדת הכספים את התכנית הכלכלית של הבנק - הנגיד טען כי אין דחיפות לצמצם את הגרעון המבני בתקציב הקרוב, וגם כי אין מניה לגבות "אגרות גודש"
סתיו קורן | (4)
נושאים בכתבה וועדת הכספים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל טען בוועדת הכספים בכנסת כי בנק ישראל לא ממליץ להעלות מיסים בשנה הנוכחית ובשנה הבאה. הנגיד הציג את התכנית הכלכלית של בנק ישראל, במסגרתה נטען בין היתר כי למעשה לא דחוף לצמצם את הגרעון המבני בתקציב הקרוב - ניתן להתחיל לעשות זאת ב-2023. 

אחד מהפתרונות של הנגיד לצמצום הגירעון הוא התאמות מס, הנגיד נטען כי הבנק לא רואה סיבה למנוע התאמות, וציין כדוגמא את "אגרות הגודש", המכונה גם "תמחור גודש" - מערכת המחייבת צרכנים של מוצרים או שירותים לעומס לשלם תעריף גבוה יותר בשעות השיא, כמו למשל תחבורה ציבורית חשמל וכבישים - המטרה המקורית של האגרה היא להפחית עומסי תנועה. 

הנגיד הוסיף כי ​האינפלציה בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות והעריך שרוב מרכיביה זמניים

עוד העריך ירון כי החזרה לשיעורי אבטלה שקדמו למשבר תארך זמן, והציג נתונים מעודדים בנוגע למצב העסקים הקטנים והזעירים, "יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה", אמר והציג כי במסגרת מתווה דחיית הלוואות ביתרה של למעלה מ-180 מיליארד שקל בתקופת הקורונה, כ-90% מההלוואות שנדחו חזרו לשלם. לצד כך קרא ירון לוועדה ולממשלה להימנע מהעלאת אחוז הגרעון המבני

הנגיד הוסיף כי "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב, בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, היחס חוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות, בזמן הסגרים היו ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון, יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי".

נושא נוסף עליו הצביע ירון כמשמעותי הינו העסקים הקטנים והזעירים בישראל: "חששתי מאוד במסגרת המשבר, בניגוד לחששות אנחנו רואים את שיעור העסקים שצמצמו את מצבת העובדים במעל 80%, ביחס לחודש המקביל לפני שנתיים – ולשמחתי ככל שהמספר חוזר לעצמו לתקופה שלפני הקורונה, זה מראה שהבעיה לא אקוטית. יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה".

ירון הצביע על שני פרמטרים שהיוו שינוי משמעותי במשבר הקורונה לעומת משבר הדוט-קום והמשבר הפיננסי ב-2008: האחד הוא כך שבשני המשברים הקודמים, לא היה סיוע משמעותי, בניגוד למשבר הקורונה, בה היה שינוי פיסקלי משמעותי, ועניין הוסף הוא השינוי הדרמטי בשיעורי האבטלה.

"ההתכווצות בישראל הייתה יחסית מתונה, תוך סיוע שהוא לא חריג. לעניין סך הגרעון אנחנו בצד הגבוה בין מדינות ה-oecd, מהסיבה שהתחלנו עם גרעון מבני גדול של 4+ אחוזים. הגרעון המבני הוא הדבר שיעמוד לפתחכם שהתקציב יגיע" ציין ירון והוסיף בהמשך "הקפיצה בגרעון בקורונה פחות מטרידה אותי, היא תרד ברגע שתשלומי קופסאות הקורונה יפסקו, אני מסתכל על השנים שקדמו לקורונה, במהלכן הגרעון המבני במשק גדל".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עדי 23/06/2021 17:08
    הגב לתגובה זו
    הזניח את היצואנים
  • 3.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 23/06/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אזרחי ישראל אל תסעו בבוקר לעבודה פן תשלמו מס גודש, עדיף (ל"ת)
    מס חדש- מס גודש 23/06/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש צורך להוריד מיסים על הבורסה והנדל"ן דירות בשמיים (ל"ת)
    מיסים 23/06/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.