"בנושאים פיננסיים, אני תמיד חושב על ימי מחסור– אפילו שלא חסר כסף"
ניצולי השואה שהצליחו לשרוד את התופת הנוראית, עלו לארץ והקימו משפחות, חלקם הביאו ילדים שבמרוצת השנים הפכו לאנשי עסקים מצליחים - כמו שוקי אברמוביץ', יו"ר סומוטו , ויעקב מלאך, בעלים ומנכ"ל של יצרנית הטחינה "אחווה". לרגל יום השואה הם מספרים בראיון לביזפורטל על ילדותם בבית הוריהם vשורדים, ומספרים איך הדבר השפיע עליהם בהיבט העסקי.
"גדלתי אצל דודה שלי, אחותה של אמי, שהייתה קורבן לניסויים האכזריים של יוזף מנגלה. הוא ביצע בה ניסויים מזעזעים, וכתוצאה מהם הפכה לעקרה", מספר יעקב מלאך. "אני חי את השואה יום יום שעה שעה. איבדתי אחות בשואה, אבי עלה לארץ מסלוניקי בשנות ה-30 עם אשתו הראשונה, נולדה להם בת ובזמן המלחמה אשתו ובתו נסעו לסלוניקי לבקר את המשפחה. החרימו להן את הדרכונים והן מצאו את מותן באושוויץ".
"הייתי הישראלי הראשון שהגיע לאוושויץ בשנת 89', ובביקור שלי הרגשתי כאילו גדלתי שם. ידעתי לדמיין כבר לפרטי פרטים איך נראה 'בלוק 10', בלוק הניסויים של מנגלה. דיברו על השואה בבית בצורה חופשית, אבל לא סיפרו לי על הניתוחים והניסויים שדודה שלי עברה. אני יליד 49' והתחלתי להבין מה קורה איתי בגיל 5-6, תשע שנים אחרי התופת. המזל שלי הוא שהדודים שלי לא הסתירו - הם דיברו על זה זה במשך שנים".
איך, אם בכלל, הסיפור המשפחתי שלך משפיע על הפעילות העסקית?
"לאורך 50 שנותיי המקצועיות חוויתי גם משברים כלכליים, ותמיד היה לנו חשוב להיות הוגנים כלפי העובדים. ובמשברים הכי גדולים קודם כל חשבנו איך לשלם לאנשים, הכבוד העצמי הנחה אותנו, ולאורך כל הדרך זכרתי את מה שלקחו לדודים שלי ולניצולים, לכן תמיד היה לי חשוב לכבד התחייבויות, אלו הערכים שגדלתי עליהם ואני גאה על זה. במשברים הכי גדולים שלי, חשבתי על מה שקרה למשפחה שלי בשואה וזה חיזק אותי. לגדול בצל השואה נתן לי את הכוח להתגבר על המשברים".
- האזנות סתר לשרים וחברי כנסת הפכו למעקב אחרי המונים
- קורונה, BDS ורלוונטיות של תחרות יופי: יחצני מיס יוניברס מדברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לזכור שהתחלתי מכלום והיה לי את הרעב הזה להצליח ולהתגבר על רגעי משבר. אני חושב שמה ששאבתי מהדודים והמשפחה ומהחברים שלהם עזר לי כל כך. כמובן שאי אפשר להשוות את המשברים שלי למשברים שהם חוו, זה כאין וכאפס. אבל זה בהחלט חישל אותי, ובהחלט יש לזה חלק מאוד נכבד מההצלחה של המשפחה שלנו".
שוקי אברמוביץ, יו"ר סומוטו, משתף מצדו כי "הזיכרון הכי חזק שלי זה השתיקה. במקרה של אבא שלי כל המשפחה שלו הושמדה והוא היחידי ששרד בתור נער". "הוא לא דיבר על זה עד שהוא הגיע לגיל 60 בערך, והסיבה העיקרית היא שהוא החליט שצריך להתקדם הלאה, וכי לא רצה לגרום לנו לעצבות" אברמוביץ' מוסיף. "הורי עלו מליטא, והסיפורים שסיפרו היו מזוויעים - לשמוע למשל שאבי, שהיה ילד בן 15, נשאר בלי משפחה והיה צריך לשרוד. הוא נמלט מהידיים של הליטאים ומאוחר יותר נתפס, הגיע למחנה השמדה והצליח לשרוד".
"אני מעביר את הזיכרונות לילדים שלי, הם מכירים את כל סיפור החיים שלו וגם תיעדנו את זה. זה מאוד חשוב שהם מספרים את זה הלאה לחברים שלהם. זו מורשת הישרדות מאוד חזקה מבחינתו. יש גם ניסים בסיפור הזה, לדוגמא שאבי הצליח להקים משפחה עם שלושה ילדים, ושהוא עבד בתור מנהל מכירות".
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"אני זוכר שבמסגרת העבודה שלו הוא טס לתערוכה בגרמניה, ושאלתי אותו איך הוא יכול לטוס למדינה בה ניסו להשמיד אותו - הוא השיב שזו אחת הנקמות הגדולות שלו, כי הגרמנים נותנים לו כבוד וקוראים לו 'הר אברמוביץ' (אדון אברמוביץ - ס.ק). גם כשאני נוסע לגרמניה לצורך עבודה, קוראים לי 'מיסטר אברמוביץ' וזו לגמרי סגירת מעגל".
אנחנו מפנים לאברמוביץ' גם כן את השאלה על מידת ההשפעה של ילדותו בצל סיפור ההישרדות של ההורים על פעילותו העסקית כיום, ועל כך הוא משיב כי "זה משפיע בעקיפין, כמובן שכל המאפיינים האישיותיים שלי מושפעים מכך, לדוגמא יש אנשים שנוטים למחוק מיילים, אני נוהג לאגור אותם".
"גם בנושאים פיננסיים, אני תמיד חושב על ימי מחסור – אפילו שלא חסר כסף אני חושב על מה יקרה אם יחסר", הוא חושף בפנינו "זה הוטבע בי - אין לי דרך אחרת לתאר את זה".
מה עושה להורים שלך ההצלחה שחווה הבן שלהם בעולם העסקים?

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)