מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?
שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו
מי מממן את ההפגנות?
זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.
לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.
בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".
כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.#أنا_ممول_الثورة .. هكذا رد اللبنانيون على #نصر_الله pic.twitter.com/V5HUJVMNEy
— الحدث (@AlHadath) October 25, 2019
האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי". אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".#BREAKING!: #Hezbollah solves #Lebanon's financial troubles & ends rampant corruption in the country by … painting the American & #Israel|i flags on a Beirut street! "Reporter, War correspondent, editor & host" Ali Mortada gave a boost to the effort by stepping on both flags. pic.twitter.com/bwVAZuFI7j
— Hezbollah Watch® (@HezbollahWatch) October 24, 2019
- 5.עידן 02/11/2019 19:01הגב לתגובה זובירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
- אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22הגב לתגובה זו
- 4.מאוד מעניין (ל"ת)מאיר 01/11/2019 15:25הגב לתגובה זו
- 3.גיל 01/11/2019 12:35הגב לתגובה זואין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
- 2.בא 01/11/2019 11:35הגב לתגובה זושהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
- 1.דברים בעלמה (ל"ת)שי 01/11/2019 09:39הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
