הפגנה בלבנון נגד הממשלה
צילום: getty images

מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?

לבנון ניצבת בפני משבר פיננסי שכמותו טרם חוותה. ההמונים שיוצאים לרחובות קוראים להחלפת כל ההנהגה. מה צופן העתיד להפגנות אלה? שרית זהבי ממכון עלמא טוענת שמוקדם מדי לדעת, כרגע המצב מיטיב עם ישראל, אבל חיזבאללה עוד יכול לצאת מורווח מהמצב
ארז ליבנה | (6)
עוד לפני הקמתה השרירותית ב-1943, לבנון היא דוגמה ומופת לבלאגן פנים מדיני, המושפע קשות ממעצמות חיצוניות, שעשו בה מאז ומתמיד כבשלהן. גבולותיה של המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון, המוקפת מצפון וממזרח על ידי סוריה ומדרום על יד ישראל, נקבעו לראשונה בהסכם סייקס-פיקו מ-1916, בה חילקו הצרפתים והאנגלים - בהסכמת הרוסים - את שאריות האימפריה העותמאנית בינם לבין עצמם בצורה שהיטיבה עימם ולא עם התושבים שחיו פה באזור.  תחילה היו אלה הצרפתים שבחשו בקלחת, אחר כך באו הסורים, האמריקאים, ישראל ולבסוף איראן. כולם השתמשו במדינה כסוג של חצר אחורית לניהול קרבות מדיניים ומלחמות דה-פקטו - כמו מלחמת לבנון. לא פלא אם כן, שלבנון רועדת. המדינה, בעלת אוכלוסייה של 4.5 מיליון אזרחים ולמעלה ממיליון פליטים סורים, מורכבת מ-18 פלגים, שלמעלה מחציים שיעים. כמובן שיש פליטים פלסטינים, ערבים נוצרים, סונים, דרוזים מארונים ועוד.  המצב המורכב יצר מערכת פוליטית מורכבת ומסואבת עוד יותר. לפי ההסכמים שנחתמו עוד בשנת 1923, הנשיא הלבנוני חייב להיות מהפלג המארוני, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט מגיע מהשיעים. מורכב כבר אמרנו. המדינה עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה ושהסתיימה רק ב-1990, שבמהלכה היה שילוב פעיל של ישראל וסוריה, שהסיגו את כוחותיהן רק בראשית שנות ה-2000. מאז הארגון השיעי חיזבאללה, שמנהיגה הרוחני חסן נסראללה הגדיר עצמו כמגנה של לבנון, השתלט על המדינה בסיועה של איראן. ברמה מסוימת הסטטוס קוו נשאר כשהיה והלבנונים, רובם ככולם, אימצו את שיטת הממשל הרקובה שפשתה בקרבם.  כרגע, הגירעון הלבנוני הוא מהחמורים בעולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי של המדינה מקביל ל-150% מהתמ"ג. ביולי הועבר תקציב במדינה, שקברניטיה חשבו שיעזור להם להפשיר סיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר. בינתיים זה לא עזר.  קווים לדמותו של הבלאגן הנוכחי אבל אז הגיע חודש אוקטובר 2019. המדינה שכבר עשרות שנים אין לה ממשלה מתפקדת, המשיכה להתדרדר מבחינה כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית, שאמורה להעביר למדינה כספים, הכריחה את הלבנונים לבצע מדיניות צנע. האזרחים שראו עמדו ושתקו. הרי כולם יודעים, כולל המקטרגים הגדולים ביותר, שלבנון נואשת לרפורמות שיצליחו להכניס סדר בבלאגן.  מה ששבר את גב הגמל - או את ענפי עצי הארז אם תרצו - זה סעיף אחד בתוכנית הצנע שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי: מס של 6 דולר על הוואטצאפ. זה כבר היה יותר מדי. מאות אלפי לבנונים, בכל המדינה ומרוב הפלגים יצאו בהמוניהם לרחובות, חלקם עוטים איפור כשל הג'וקר בסרט האחרון בכיכובו של חואקין פיניקס וקראו להחלפת הממשלה. בינתיים, אל-חרירי, שתחילה קרא לסיום ההפגנות בתוך שלושה ימים, התפטר. אבל ללבנונים זה לא מספיק. הם כבר רוצים לשנות את כל השיטה; כולל את שליטת חיזבאללה על המדינה.  שרית זהבי, מייסדת מכון עלמא, מרכז מחקרי לביטחון ישראל בצפון, אומרת שההפגנות בלבנון מושפעות מההפגנות בהונג קונג, עיראק וצ'ילה ומדובר במעין "אביב ערבי חדש". לטענתה המצב נוצר בעיקר "בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על חיזבאללה ואיראן, שהביאו לקיצוצים משמעותיים בכספים של הארגון ובכך לירידה בתמיכה של הארגון בתוך העם הלבנוני". דבר נוסף שמשפיע מאוד הוא זרימתם של למעלה ממיליון פליטים סורים שנמלטו מאימת המלחמה - ובניגוד לירדן שם יש מחנה פליטים - השתלבו בתוך העם הלבנוני והכבידו על הכלכלה שם. תארו לעצמכם, במדינה של 4.5 מיליון תושבים, פתאום בשלב מסוים מצטרפים 2 מיליון פליטים שצריכים שירותים, פרנסה ומקום לינה. מטורף.  "בשיטה פוליטית שעובדת על פי מפתח עדתי, לא פשוט לעורר שם כוחות חדשים ולפתח אלטרנטיבה פוליטית ושלטונית. זה מאוד קשה. אם בעבר יכולת להגיד שיש ממשלה לבנונית מושחתת ויש לך אנדרדוג שמהווה סוג של קונטרה לשלטון, היום זה כבר לא קיים. "צריך להבין שמדובר על מעגלים של כוח. כעיקרון כל מנהיג עדתי 'דואג' לעדה שלו, אך קודם כל הוא דואג לעצמו ולמעגל המקורבים שלו. זה מצב מאוד מושחת ואפשר לומר שלבנון רקובה עד היסוד", אומרת זהבי.  "ההפגנות הן נגד הממשלה הלבנונית, וחיזבאללה, בין אם נרצה או לא, היא חלק מאותה הממשלה. המפגינים לא יצאו נגד נסראללה או אל-חרירי באופן אישי. הם מפגינים יצאו לרחוב למחות נגד השיטה. "זה השינוי המשמעותי שעבר חיזבאללה, זה לא רק שהוא הפך ממליציה לגוף פוליטי הוא כבר חלק מהממשלה והארגון מזוהה כחלק מהמדינה. זאת אומרת שלא רק ישראל טוענת שלבנון זה חיזבאללה וחיזבאללה זה לבנון. עכשיו גם הלבנונים אומרים את זה", היא מוסיפה.  איפה זה מוצא את חיזבאללה? "כל הפרשנים אומרים, ובצדק, שכרגע המצב טוב לישראל, אבל עד לנקודה מסוימת. למה? כי כשמסתכלים על התמונה הכוללת, נכון שחיזבאללה מבחינה כלכלית מאוד סובל, אבל מבחינה ביטחונית הוא מנצח בסוריה. והוא גם רואה את האמריקאים יוצאים.  "חיזבאללה מנסה להגיב וזה לא סוד שיש לנו חשבון פתוח אתו על האירועים שהיו בביירות שהוא מייחס לישראל, על הפעילות של ישראל בסוריה ולפי דיווחים בחו"ל, גם במקומות נוספים כמו עיראק. אבל חיזבאללה עכשיו נמצא בבעיה".  אבל הם הגורם הכי חזק בלבנון "נכון, מבחינת כוח זה באמת המצב. אם המצב יסלים, יש אפשרות שנגיע לכך שחיזבאללה יצטרך לתפוס את השלטון באופן גלוי ובכוח. זה מצב שהוא מאוד לא טוב עבורו והוא גם לא בהכרח טוב לישראל. כשבוחנים עלות מול תועלת, לחיזבאללה אין אינטרס לעשות את זה. זה סיכון עצום מבחינתו".  אז מה הולך לקרות בשלב הבא? "יש שלוש אפשרויות מרכזיות. האחת שההפגנות ידעכו, כמו שקורה בהרבה הפגנות אחרות. המצב השני, שלפי דעתי הוא הטוב ביותר לישראל כרגע, זה שחוסר היציבות יימשך בחודשים הקרובים. זה יחליש את חיזבאללה בזירה הפנים לבנונית. המצב השלישי הוא מלחמת אזרחים". ומה לדעתך הסיכוי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים? "לדעתי מדובר בסבירות נמוכה. תראה בסך הכול כרגע מדובר בהפגנות של דור שבע. רואים את זה שהמפגינים יוצאים מפאבים. זה לא אנשים באמת רעבים. חוץ מזה הם עדיין נושאים את הצלקות ממלחמת האזרחים שנגמרה ב-1990 ולא נראה לי שהם מוכנים למלחמה כזו. "אבל אי-אפשר לדעת מה יהיה באמת. זה עדיין מוקדם מדי. זה כמו שהיו שואלים מה יקרה יום אחרי שרצחו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי, אף אחד לא חלם שזה יוביל למלחמת עולם".  שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו​ מי מממן את ההפגנות? זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.  לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.  בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".    כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.    האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי".  אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 02/11/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    בירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
  • אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)
    הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מאיר 01/11/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 01/11/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
  • 2.
    בא 01/11/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    שהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
  • 1.
    דברים בעלמה (ל"ת)
    שי 01/11/2019 09:39
    הגב לתגובה זו
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".