הפגנה בלבנון נגד הממשלה
צילום: getty images

מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?

לבנון ניצבת בפני משבר פיננסי שכמותו טרם חוותה. ההמונים שיוצאים לרחובות קוראים להחלפת כל ההנהגה. מה צופן העתיד להפגנות אלה? שרית זהבי ממכון עלמא טוענת שמוקדם מדי לדעת, כרגע המצב מיטיב עם ישראל, אבל חיזבאללה עוד יכול לצאת מורווח מהמצב
ארז ליבנה | (6)
עוד לפני הקמתה השרירותית ב-1943, לבנון היא דוגמה ומופת לבלאגן פנים מדיני, המושפע קשות ממעצמות חיצוניות, שעשו בה מאז ומתמיד כבשלהן. גבולותיה של המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון, המוקפת מצפון וממזרח על ידי סוריה ומדרום על יד ישראל, נקבעו לראשונה בהסכם סייקס-פיקו מ-1916, בה חילקו הצרפתים והאנגלים - בהסכמת הרוסים - את שאריות האימפריה העותמאנית בינם לבין עצמם בצורה שהיטיבה עימם ולא עם התושבים שחיו פה באזור.  תחילה היו אלה הצרפתים שבחשו בקלחת, אחר כך באו הסורים, האמריקאים, ישראל ולבסוף איראן. כולם השתמשו במדינה כסוג של חצר אחורית לניהול קרבות מדיניים ומלחמות דה-פקטו - כמו מלחמת לבנון. לא פלא אם כן, שלבנון רועדת. המדינה, בעלת אוכלוסייה של 4.5 מיליון אזרחים ולמעלה ממיליון פליטים סורים, מורכבת מ-18 פלגים, שלמעלה מחציים שיעים. כמובן שיש פליטים פלסטינים, ערבים נוצרים, סונים, דרוזים מארונים ועוד.  המצב המורכב יצר מערכת פוליטית מורכבת ומסואבת עוד יותר. לפי ההסכמים שנחתמו עוד בשנת 1923, הנשיא הלבנוני חייב להיות מהפלג המארוני, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט מגיע מהשיעים. מורכב כבר אמרנו. המדינה עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה ושהסתיימה רק ב-1990, שבמהלכה היה שילוב פעיל של ישראל וסוריה, שהסיגו את כוחותיהן רק בראשית שנות ה-2000. מאז הארגון השיעי חיזבאללה, שמנהיגה הרוחני חסן נסראללה הגדיר עצמו כמגנה של לבנון, השתלט על המדינה בסיועה של איראן. ברמה מסוימת הסטטוס קוו נשאר כשהיה והלבנונים, רובם ככולם, אימצו את שיטת הממשל הרקובה שפשתה בקרבם.  כרגע, הגירעון הלבנוני הוא מהחמורים בעולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי של המדינה מקביל ל-150% מהתמ"ג. ביולי הועבר תקציב במדינה, שקברניטיה חשבו שיעזור להם להפשיר סיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר. בינתיים זה לא עזר.  קווים לדמותו של הבלאגן הנוכחי אבל אז הגיע חודש אוקטובר 2019. המדינה שכבר עשרות שנים אין לה ממשלה מתפקדת, המשיכה להתדרדר מבחינה כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית, שאמורה להעביר למדינה כספים, הכריחה את הלבנונים לבצע מדיניות צנע. האזרחים שראו עמדו ושתקו. הרי כולם יודעים, כולל המקטרגים הגדולים ביותר, שלבנון נואשת לרפורמות שיצליחו להכניס סדר בבלאגן.  מה ששבר את גב הגמל - או את ענפי עצי הארז אם תרצו - זה סעיף אחד בתוכנית הצנע שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי: מס של 6 דולר על הוואטצאפ. זה כבר היה יותר מדי. מאות אלפי לבנונים, בכל המדינה ומרוב הפלגים יצאו בהמוניהם לרחובות, חלקם עוטים איפור כשל הג'וקר בסרט האחרון בכיכובו של חואקין פיניקס וקראו להחלפת הממשלה. בינתיים, אל-חרירי, שתחילה קרא לסיום ההפגנות בתוך שלושה ימים, התפטר. אבל ללבנונים זה לא מספיק. הם כבר רוצים לשנות את כל השיטה; כולל את שליטת חיזבאללה על המדינה.  שרית זהבי, מייסדת מכון עלמא, מרכז מחקרי לביטחון ישראל בצפון, אומרת שההפגנות בלבנון מושפעות מההפגנות בהונג קונג, עיראק וצ'ילה ומדובר במעין "אביב ערבי חדש". לטענתה המצב נוצר בעיקר "בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על חיזבאללה ואיראן, שהביאו לקיצוצים משמעותיים בכספים של הארגון ובכך לירידה בתמיכה של הארגון בתוך העם הלבנוני". דבר נוסף שמשפיע מאוד הוא זרימתם של למעלה ממיליון פליטים סורים שנמלטו מאימת המלחמה - ובניגוד לירדן שם יש מחנה פליטים - השתלבו בתוך העם הלבנוני והכבידו על הכלכלה שם. תארו לעצמכם, במדינה של 4.5 מיליון תושבים, פתאום בשלב מסוים מצטרפים 2 מיליון פליטים שצריכים שירותים, פרנסה ומקום לינה. מטורף.  "בשיטה פוליטית שעובדת על פי מפתח עדתי, לא פשוט לעורר שם כוחות חדשים ולפתח אלטרנטיבה פוליטית ושלטונית. זה מאוד קשה. אם בעבר יכולת להגיד שיש ממשלה לבנונית מושחתת ויש לך אנדרדוג שמהווה סוג של קונטרה לשלטון, היום זה כבר לא קיים. "צריך להבין שמדובר על מעגלים של כוח. כעיקרון כל מנהיג עדתי 'דואג' לעדה שלו, אך קודם כל הוא דואג לעצמו ולמעגל המקורבים שלו. זה מצב מאוד מושחת ואפשר לומר שלבנון רקובה עד היסוד", אומרת זהבי.  "ההפגנות הן נגד הממשלה הלבנונית, וחיזבאללה, בין אם נרצה או לא, היא חלק מאותה הממשלה. המפגינים לא יצאו נגד נסראללה או אל-חרירי באופן אישי. הם מפגינים יצאו לרחוב למחות נגד השיטה. "זה השינוי המשמעותי שעבר חיזבאללה, זה לא רק שהוא הפך ממליציה לגוף פוליטי הוא כבר חלק מהממשלה והארגון מזוהה כחלק מהמדינה. זאת אומרת שלא רק ישראל טוענת שלבנון זה חיזבאללה וחיזבאללה זה לבנון. עכשיו גם הלבנונים אומרים את זה", היא מוסיפה.  איפה זה מוצא את חיזבאללה? "כל הפרשנים אומרים, ובצדק, שכרגע המצב טוב לישראל, אבל עד לנקודה מסוימת. למה? כי כשמסתכלים על התמונה הכוללת, נכון שחיזבאללה מבחינה כלכלית מאוד סובל, אבל מבחינה ביטחונית הוא מנצח בסוריה. והוא גם רואה את האמריקאים יוצאים.  "חיזבאללה מנסה להגיב וזה לא סוד שיש לנו חשבון פתוח אתו על האירועים שהיו בביירות שהוא מייחס לישראל, על הפעילות של ישראל בסוריה ולפי דיווחים בחו"ל, גם במקומות נוספים כמו עיראק. אבל חיזבאללה עכשיו נמצא בבעיה".  אבל הם הגורם הכי חזק בלבנון "נכון, מבחינת כוח זה באמת המצב. אם המצב יסלים, יש אפשרות שנגיע לכך שחיזבאללה יצטרך לתפוס את השלטון באופן גלוי ובכוח. זה מצב שהוא מאוד לא טוב עבורו והוא גם לא בהכרח טוב לישראל. כשבוחנים עלות מול תועלת, לחיזבאללה אין אינטרס לעשות את זה. זה סיכון עצום מבחינתו".  אז מה הולך לקרות בשלב הבא? "יש שלוש אפשרויות מרכזיות. האחת שההפגנות ידעכו, כמו שקורה בהרבה הפגנות אחרות. המצב השני, שלפי דעתי הוא הטוב ביותר לישראל כרגע, זה שחוסר היציבות יימשך בחודשים הקרובים. זה יחליש את חיזבאללה בזירה הפנים לבנונית. המצב השלישי הוא מלחמת אזרחים". ומה לדעתך הסיכוי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים? "לדעתי מדובר בסבירות נמוכה. תראה בסך הכול כרגע מדובר בהפגנות של דור שבע. רואים את זה שהמפגינים יוצאים מפאבים. זה לא אנשים באמת רעבים. חוץ מזה הם עדיין נושאים את הצלקות ממלחמת האזרחים שנגמרה ב-1990 ולא נראה לי שהם מוכנים למלחמה כזו. "אבל אי-אפשר לדעת מה יהיה באמת. זה עדיין מוקדם מדי. זה כמו שהיו שואלים מה יקרה יום אחרי שרצחו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי, אף אחד לא חלם שזה יוביל למלחמת עולם".  שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו​ מי מממן את ההפגנות? זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.  לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.  בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".    כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.    האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי".  אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 02/11/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    בירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
  • אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)
    הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מאיר 01/11/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 01/11/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
  • 2.
    בא 01/11/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    שהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
  • 1.
    דברים בעלמה (ל"ת)
    שי 01/11/2019 09:39
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".