הפגנה בלבנון נגד הממשלה
צילום: getty images

מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?

לבנון ניצבת בפני משבר פיננסי שכמותו טרם חוותה. ההמונים שיוצאים לרחובות קוראים להחלפת כל ההנהגה. מה צופן העתיד להפגנות אלה? שרית זהבי ממכון עלמא טוענת שמוקדם מדי לדעת, כרגע המצב מיטיב עם ישראל, אבל חיזבאללה עוד יכול לצאת מורווח מהמצב
ארז ליבנה | (6)
עוד לפני הקמתה השרירותית ב-1943, לבנון היא דוגמה ומופת לבלאגן פנים מדיני, המושפע קשות ממעצמות חיצוניות, שעשו בה מאז ומתמיד כבשלהן. גבולותיה של המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון, המוקפת מצפון וממזרח על ידי סוריה ומדרום על יד ישראל, נקבעו לראשונה בהסכם סייקס-פיקו מ-1916, בה חילקו הצרפתים והאנגלים - בהסכמת הרוסים - את שאריות האימפריה העותמאנית בינם לבין עצמם בצורה שהיטיבה עימם ולא עם התושבים שחיו פה באזור.  תחילה היו אלה הצרפתים שבחשו בקלחת, אחר כך באו הסורים, האמריקאים, ישראל ולבסוף איראן. כולם השתמשו במדינה כסוג של חצר אחורית לניהול קרבות מדיניים ומלחמות דה-פקטו - כמו מלחמת לבנון. לא פלא אם כן, שלבנון רועדת. המדינה, בעלת אוכלוסייה של 4.5 מיליון אזרחים ולמעלה ממיליון פליטים סורים, מורכבת מ-18 פלגים, שלמעלה מחציים שיעים. כמובן שיש פליטים פלסטינים, ערבים נוצרים, סונים, דרוזים מארונים ועוד.  המצב המורכב יצר מערכת פוליטית מורכבת ומסואבת עוד יותר. לפי ההסכמים שנחתמו עוד בשנת 1923, הנשיא הלבנוני חייב להיות מהפלג המארוני, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט מגיע מהשיעים. מורכב כבר אמרנו. המדינה עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה ושהסתיימה רק ב-1990, שבמהלכה היה שילוב פעיל של ישראל וסוריה, שהסיגו את כוחותיהן רק בראשית שנות ה-2000. מאז הארגון השיעי חיזבאללה, שמנהיגה הרוחני חסן נסראללה הגדיר עצמו כמגנה של לבנון, השתלט על המדינה בסיועה של איראן. ברמה מסוימת הסטטוס קוו נשאר כשהיה והלבנונים, רובם ככולם, אימצו את שיטת הממשל הרקובה שפשתה בקרבם.  כרגע, הגירעון הלבנוני הוא מהחמורים בעולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי של המדינה מקביל ל-150% מהתמ"ג. ביולי הועבר תקציב במדינה, שקברניטיה חשבו שיעזור להם להפשיר סיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר. בינתיים זה לא עזר.  קווים לדמותו של הבלאגן הנוכחי אבל אז הגיע חודש אוקטובר 2019. המדינה שכבר עשרות שנים אין לה ממשלה מתפקדת, המשיכה להתדרדר מבחינה כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית, שאמורה להעביר למדינה כספים, הכריחה את הלבנונים לבצע מדיניות צנע. האזרחים שראו עמדו ושתקו. הרי כולם יודעים, כולל המקטרגים הגדולים ביותר, שלבנון נואשת לרפורמות שיצליחו להכניס סדר בבלאגן.  מה ששבר את גב הגמל - או את ענפי עצי הארז אם תרצו - זה סעיף אחד בתוכנית הצנע שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי: מס של 6 דולר על הוואטצאפ. זה כבר היה יותר מדי. מאות אלפי לבנונים, בכל המדינה ומרוב הפלגים יצאו בהמוניהם לרחובות, חלקם עוטים איפור כשל הג'וקר בסרט האחרון בכיכובו של חואקין פיניקס וקראו להחלפת הממשלה. בינתיים, אל-חרירי, שתחילה קרא לסיום ההפגנות בתוך שלושה ימים, התפטר. אבל ללבנונים זה לא מספיק. הם כבר רוצים לשנות את כל השיטה; כולל את שליטת חיזבאללה על המדינה.  שרית זהבי, מייסדת מכון עלמא, מרכז מחקרי לביטחון ישראל בצפון, אומרת שההפגנות בלבנון מושפעות מההפגנות בהונג קונג, עיראק וצ'ילה ומדובר במעין "אביב ערבי חדש". לטענתה המצב נוצר בעיקר "בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על חיזבאללה ואיראן, שהביאו לקיצוצים משמעותיים בכספים של הארגון ובכך לירידה בתמיכה של הארגון בתוך העם הלבנוני". דבר נוסף שמשפיע מאוד הוא זרימתם של למעלה ממיליון פליטים סורים שנמלטו מאימת המלחמה - ובניגוד לירדן שם יש מחנה פליטים - השתלבו בתוך העם הלבנוני והכבידו על הכלכלה שם. תארו לעצמכם, במדינה של 4.5 מיליון תושבים, פתאום בשלב מסוים מצטרפים 2 מיליון פליטים שצריכים שירותים, פרנסה ומקום לינה. מטורף.  "בשיטה פוליטית שעובדת על פי מפתח עדתי, לא פשוט לעורר שם כוחות חדשים ולפתח אלטרנטיבה פוליטית ושלטונית. זה מאוד קשה. אם בעבר יכולת להגיד שיש ממשלה לבנונית מושחתת ויש לך אנדרדוג שמהווה סוג של קונטרה לשלטון, היום זה כבר לא קיים. "צריך להבין שמדובר על מעגלים של כוח. כעיקרון כל מנהיג עדתי 'דואג' לעדה שלו, אך קודם כל הוא דואג לעצמו ולמעגל המקורבים שלו. זה מצב מאוד מושחת ואפשר לומר שלבנון רקובה עד היסוד", אומרת זהבי.  "ההפגנות הן נגד הממשלה הלבנונית, וחיזבאללה, בין אם נרצה או לא, היא חלק מאותה הממשלה. המפגינים לא יצאו נגד נסראללה או אל-חרירי באופן אישי. הם מפגינים יצאו לרחוב למחות נגד השיטה. "זה השינוי המשמעותי שעבר חיזבאללה, זה לא רק שהוא הפך ממליציה לגוף פוליטי הוא כבר חלק מהממשלה והארגון מזוהה כחלק מהמדינה. זאת אומרת שלא רק ישראל טוענת שלבנון זה חיזבאללה וחיזבאללה זה לבנון. עכשיו גם הלבנונים אומרים את זה", היא מוסיפה.  איפה זה מוצא את חיזבאללה? "כל הפרשנים אומרים, ובצדק, שכרגע המצב טוב לישראל, אבל עד לנקודה מסוימת. למה? כי כשמסתכלים על התמונה הכוללת, נכון שחיזבאללה מבחינה כלכלית מאוד סובל, אבל מבחינה ביטחונית הוא מנצח בסוריה. והוא גם רואה את האמריקאים יוצאים.  "חיזבאללה מנסה להגיב וזה לא סוד שיש לנו חשבון פתוח אתו על האירועים שהיו בביירות שהוא מייחס לישראל, על הפעילות של ישראל בסוריה ולפי דיווחים בחו"ל, גם במקומות נוספים כמו עיראק. אבל חיזבאללה עכשיו נמצא בבעיה".  אבל הם הגורם הכי חזק בלבנון "נכון, מבחינת כוח זה באמת המצב. אם המצב יסלים, יש אפשרות שנגיע לכך שחיזבאללה יצטרך לתפוס את השלטון באופן גלוי ובכוח. זה מצב שהוא מאוד לא טוב עבורו והוא גם לא בהכרח טוב לישראל. כשבוחנים עלות מול תועלת, לחיזבאללה אין אינטרס לעשות את זה. זה סיכון עצום מבחינתו".  אז מה הולך לקרות בשלב הבא? "יש שלוש אפשרויות מרכזיות. האחת שההפגנות ידעכו, כמו שקורה בהרבה הפגנות אחרות. המצב השני, שלפי דעתי הוא הטוב ביותר לישראל כרגע, זה שחוסר היציבות יימשך בחודשים הקרובים. זה יחליש את חיזבאללה בזירה הפנים לבנונית. המצב השלישי הוא מלחמת אזרחים". ומה לדעתך הסיכוי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים? "לדעתי מדובר בסבירות נמוכה. תראה בסך הכול כרגע מדובר בהפגנות של דור שבע. רואים את זה שהמפגינים יוצאים מפאבים. זה לא אנשים באמת רעבים. חוץ מזה הם עדיין נושאים את הצלקות ממלחמת האזרחים שנגמרה ב-1990 ולא נראה לי שהם מוכנים למלחמה כזו. "אבל אי-אפשר לדעת מה יהיה באמת. זה עדיין מוקדם מדי. זה כמו שהיו שואלים מה יקרה יום אחרי שרצחו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי, אף אחד לא חלם שזה יוביל למלחמת עולם".  שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו​ מי מממן את ההפגנות? זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.  לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.  בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".    כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.    האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי".  אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 02/11/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    בירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
  • אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)
    הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מאיר 01/11/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 01/11/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
  • 2.
    בא 01/11/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    שהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
  • 1.
    דברים בעלמה (ל"ת)
    שי 01/11/2019 09:39
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים ל"שחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.