הפגנה בלבנון נגד הממשלה
צילום: getty images

מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?

לבנון ניצבת בפני משבר פיננסי שכמותו טרם חוותה. ההמונים שיוצאים לרחובות קוראים להחלפת כל ההנהגה. מה צופן העתיד להפגנות אלה? שרית זהבי ממכון עלמא טוענת שמוקדם מדי לדעת, כרגע המצב מיטיב עם ישראל, אבל חיזבאללה עוד יכול לצאת מורווח מהמצב
ארז ליבנה | (6)
עוד לפני הקמתה השרירותית ב-1943, לבנון היא דוגמה ומופת לבלאגן פנים מדיני, המושפע קשות ממעצמות חיצוניות, שעשו בה מאז ומתמיד כבשלהן. גבולותיה של המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון, המוקפת מצפון וממזרח על ידי סוריה ומדרום על יד ישראל, נקבעו לראשונה בהסכם סייקס-פיקו מ-1916, בה חילקו הצרפתים והאנגלים - בהסכמת הרוסים - את שאריות האימפריה העותמאנית בינם לבין עצמם בצורה שהיטיבה עימם ולא עם התושבים שחיו פה באזור.  תחילה היו אלה הצרפתים שבחשו בקלחת, אחר כך באו הסורים, האמריקאים, ישראל ולבסוף איראן. כולם השתמשו במדינה כסוג של חצר אחורית לניהול קרבות מדיניים ומלחמות דה-פקטו - כמו מלחמת לבנון. לא פלא אם כן, שלבנון רועדת. המדינה, בעלת אוכלוסייה של 4.5 מיליון אזרחים ולמעלה ממיליון פליטים סורים, מורכבת מ-18 פלגים, שלמעלה מחציים שיעים. כמובן שיש פליטים פלסטינים, ערבים נוצרים, סונים, דרוזים מארונים ועוד.  המצב המורכב יצר מערכת פוליטית מורכבת ומסואבת עוד יותר. לפי ההסכמים שנחתמו עוד בשנת 1923, הנשיא הלבנוני חייב להיות מהפלג המארוני, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט מגיע מהשיעים. מורכב כבר אמרנו. המדינה עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה ושהסתיימה רק ב-1990, שבמהלכה היה שילוב פעיל של ישראל וסוריה, שהסיגו את כוחותיהן רק בראשית שנות ה-2000. מאז הארגון השיעי חיזבאללה, שמנהיגה הרוחני חסן נסראללה הגדיר עצמו כמגנה של לבנון, השתלט על המדינה בסיועה של איראן. ברמה מסוימת הסטטוס קוו נשאר כשהיה והלבנונים, רובם ככולם, אימצו את שיטת הממשל הרקובה שפשתה בקרבם.  כרגע, הגירעון הלבנוני הוא מהחמורים בעולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי של המדינה מקביל ל-150% מהתמ"ג. ביולי הועבר תקציב במדינה, שקברניטיה חשבו שיעזור להם להפשיר סיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר. בינתיים זה לא עזר.  קווים לדמותו של הבלאגן הנוכחי אבל אז הגיע חודש אוקטובר 2019. המדינה שכבר עשרות שנים אין לה ממשלה מתפקדת, המשיכה להתדרדר מבחינה כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית, שאמורה להעביר למדינה כספים, הכריחה את הלבנונים לבצע מדיניות צנע. האזרחים שראו עמדו ושתקו. הרי כולם יודעים, כולל המקטרגים הגדולים ביותר, שלבנון נואשת לרפורמות שיצליחו להכניס סדר בבלאגן.  מה ששבר את גב הגמל - או את ענפי עצי הארז אם תרצו - זה סעיף אחד בתוכנית הצנע שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי: מס של 6 דולר על הוואטצאפ. זה כבר היה יותר מדי. מאות אלפי לבנונים, בכל המדינה ומרוב הפלגים יצאו בהמוניהם לרחובות, חלקם עוטים איפור כשל הג'וקר בסרט האחרון בכיכובו של חואקין פיניקס וקראו להחלפת הממשלה. בינתיים, אל-חרירי, שתחילה קרא לסיום ההפגנות בתוך שלושה ימים, התפטר. אבל ללבנונים זה לא מספיק. הם כבר רוצים לשנות את כל השיטה; כולל את שליטת חיזבאללה על המדינה.  שרית זהבי, מייסדת מכון עלמא, מרכז מחקרי לביטחון ישראל בצפון, אומרת שההפגנות בלבנון מושפעות מההפגנות בהונג קונג, עיראק וצ'ילה ומדובר במעין "אביב ערבי חדש". לטענתה המצב נוצר בעיקר "בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על חיזבאללה ואיראן, שהביאו לקיצוצים משמעותיים בכספים של הארגון ובכך לירידה בתמיכה של הארגון בתוך העם הלבנוני". דבר נוסף שמשפיע מאוד הוא זרימתם של למעלה ממיליון פליטים סורים שנמלטו מאימת המלחמה - ובניגוד לירדן שם יש מחנה פליטים - השתלבו בתוך העם הלבנוני והכבידו על הכלכלה שם. תארו לעצמכם, במדינה של 4.5 מיליון תושבים, פתאום בשלב מסוים מצטרפים 2 מיליון פליטים שצריכים שירותים, פרנסה ומקום לינה. מטורף.  "בשיטה פוליטית שעובדת על פי מפתח עדתי, לא פשוט לעורר שם כוחות חדשים ולפתח אלטרנטיבה פוליטית ושלטונית. זה מאוד קשה. אם בעבר יכולת להגיד שיש ממשלה לבנונית מושחתת ויש לך אנדרדוג שמהווה סוג של קונטרה לשלטון, היום זה כבר לא קיים. "צריך להבין שמדובר על מעגלים של כוח. כעיקרון כל מנהיג עדתי 'דואג' לעדה שלו, אך קודם כל הוא דואג לעצמו ולמעגל המקורבים שלו. זה מצב מאוד מושחת ואפשר לומר שלבנון רקובה עד היסוד", אומרת זהבי.  "ההפגנות הן נגד הממשלה הלבנונית, וחיזבאללה, בין אם נרצה או לא, היא חלק מאותה הממשלה. המפגינים לא יצאו נגד נסראללה או אל-חרירי באופן אישי. הם מפגינים יצאו לרחוב למחות נגד השיטה. "זה השינוי המשמעותי שעבר חיזבאללה, זה לא רק שהוא הפך ממליציה לגוף פוליטי הוא כבר חלק מהממשלה והארגון מזוהה כחלק מהמדינה. זאת אומרת שלא רק ישראל טוענת שלבנון זה חיזבאללה וחיזבאללה זה לבנון. עכשיו גם הלבנונים אומרים את זה", היא מוסיפה.  איפה זה מוצא את חיזבאללה? "כל הפרשנים אומרים, ובצדק, שכרגע המצב טוב לישראל, אבל עד לנקודה מסוימת. למה? כי כשמסתכלים על התמונה הכוללת, נכון שחיזבאללה מבחינה כלכלית מאוד סובל, אבל מבחינה ביטחונית הוא מנצח בסוריה. והוא גם רואה את האמריקאים יוצאים.  "חיזבאללה מנסה להגיב וזה לא סוד שיש לנו חשבון פתוח אתו על האירועים שהיו בביירות שהוא מייחס לישראל, על הפעילות של ישראל בסוריה ולפי דיווחים בחו"ל, גם במקומות נוספים כמו עיראק. אבל חיזבאללה עכשיו נמצא בבעיה".  אבל הם הגורם הכי חזק בלבנון "נכון, מבחינת כוח זה באמת המצב. אם המצב יסלים, יש אפשרות שנגיע לכך שחיזבאללה יצטרך לתפוס את השלטון באופן גלוי ובכוח. זה מצב שהוא מאוד לא טוב עבורו והוא גם לא בהכרח טוב לישראל. כשבוחנים עלות מול תועלת, לחיזבאללה אין אינטרס לעשות את זה. זה סיכון עצום מבחינתו".  אז מה הולך לקרות בשלב הבא? "יש שלוש אפשרויות מרכזיות. האחת שההפגנות ידעכו, כמו שקורה בהרבה הפגנות אחרות. המצב השני, שלפי דעתי הוא הטוב ביותר לישראל כרגע, זה שחוסר היציבות יימשך בחודשים הקרובים. זה יחליש את חיזבאללה בזירה הפנים לבנונית. המצב השלישי הוא מלחמת אזרחים". ומה לדעתך הסיכוי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים? "לדעתי מדובר בסבירות נמוכה. תראה בסך הכול כרגע מדובר בהפגנות של דור שבע. רואים את זה שהמפגינים יוצאים מפאבים. זה לא אנשים באמת רעבים. חוץ מזה הם עדיין נושאים את הצלקות ממלחמת האזרחים שנגמרה ב-1990 ולא נראה לי שהם מוכנים למלחמה כזו. "אבל אי-אפשר לדעת מה יהיה באמת. זה עדיין מוקדם מדי. זה כמו שהיו שואלים מה יקרה יום אחרי שרצחו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי, אף אחד לא חלם שזה יוביל למלחמת עולם".  שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו​ מי מממן את ההפגנות? זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.  לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.  בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".    כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.    האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי".  אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 02/11/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    בירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
  • אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)
    הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מאיר 01/11/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 01/11/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
  • 2.
    בא 01/11/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    שהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
  • 1.
    דברים בעלמה (ל"ת)
    שי 01/11/2019 09:39
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.