הפגנה בלבנון נגד הממשלה
צילום: getty images

מה ההשפעה של ההפגנות בלבנון על ישראל, והאם חיזבאללה יכול להשתלט על לבנון?

לבנון ניצבת בפני משבר פיננסי שכמותו טרם חוותה. ההמונים שיוצאים לרחובות קוראים להחלפת כל ההנהגה. מה צופן העתיד להפגנות אלה? שרית זהבי ממכון עלמא טוענת שמוקדם מדי לדעת, כרגע המצב מיטיב עם ישראל, אבל חיזבאללה עוד יכול לצאת מורווח מהמצב
ארז ליבנה | (6)
עוד לפני הקמתה השרירותית ב-1943, לבנון היא דוגמה ומופת לבלאגן פנים מדיני, המושפע קשות ממעצמות חיצוניות, שעשו בה מאז ומתמיד כבשלהן. גבולותיה של המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון, המוקפת מצפון וממזרח על ידי סוריה ומדרום על יד ישראל, נקבעו לראשונה בהסכם סייקס-פיקו מ-1916, בה חילקו הצרפתים והאנגלים - בהסכמת הרוסים - את שאריות האימפריה העותמאנית בינם לבין עצמם בצורה שהיטיבה עימם ולא עם התושבים שחיו פה באזור.  תחילה היו אלה הצרפתים שבחשו בקלחת, אחר כך באו הסורים, האמריקאים, ישראל ולבסוף איראן. כולם השתמשו במדינה כסוג של חצר אחורית לניהול קרבות מדיניים ומלחמות דה-פקטו - כמו מלחמת לבנון. לא פלא אם כן, שלבנון רועדת. המדינה, בעלת אוכלוסייה של 4.5 מיליון אזרחים ולמעלה ממיליון פליטים סורים, מורכבת מ-18 פלגים, שלמעלה מחציים שיעים. כמובן שיש פליטים פלסטינים, ערבים נוצרים, סונים, דרוזים מארונים ועוד.  המצב המורכב יצר מערכת פוליטית מורכבת ומסואבת עוד יותר. לפי ההסכמים שנחתמו עוד בשנת 1923, הנשיא הלבנוני חייב להיות מהפלג המארוני, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני ויו"ר הפרלמנט מגיע מהשיעים. מורכב כבר אמרנו. המדינה עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה ושהסתיימה רק ב-1990, שבמהלכה היה שילוב פעיל של ישראל וסוריה, שהסיגו את כוחותיהן רק בראשית שנות ה-2000. מאז הארגון השיעי חיזבאללה, שמנהיגה הרוחני חסן נסראללה הגדיר עצמו כמגנה של לבנון, השתלט על המדינה בסיועה של איראן. ברמה מסוימת הסטטוס קוו נשאר כשהיה והלבנונים, רובם ככולם, אימצו את שיטת הממשל הרקובה שפשתה בקרבם.  כרגע, הגירעון הלבנוני הוא מהחמורים בעולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי של המדינה מקביל ל-150% מהתמ"ג. ביולי הועבר תקציב במדינה, שקברניטיה חשבו שיעזור להם להפשיר סיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר. בינתיים זה לא עזר.  קווים לדמותו של הבלאגן הנוכחי אבל אז הגיע חודש אוקטובר 2019. המדינה שכבר עשרות שנים אין לה ממשלה מתפקדת, המשיכה להתדרדר מבחינה כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית, שאמורה להעביר למדינה כספים, הכריחה את הלבנונים לבצע מדיניות צנע. האזרחים שראו עמדו ושתקו. הרי כולם יודעים, כולל המקטרגים הגדולים ביותר, שלבנון נואשת לרפורמות שיצליחו להכניס סדר בבלאגן.  מה ששבר את גב הגמל - או את ענפי עצי הארז אם תרצו - זה סעיף אחד בתוכנית הצנע שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי: מס של 6 דולר על הוואטצאפ. זה כבר היה יותר מדי. מאות אלפי לבנונים, בכל המדינה ומרוב הפלגים יצאו בהמוניהם לרחובות, חלקם עוטים איפור כשל הג'וקר בסרט האחרון בכיכובו של חואקין פיניקס וקראו להחלפת הממשלה. בינתיים, אל-חרירי, שתחילה קרא לסיום ההפגנות בתוך שלושה ימים, התפטר. אבל ללבנונים זה לא מספיק. הם כבר רוצים לשנות את כל השיטה; כולל את שליטת חיזבאללה על המדינה.  שרית זהבי, מייסדת מכון עלמא, מרכז מחקרי לביטחון ישראל בצפון, אומרת שההפגנות בלבנון מושפעות מההפגנות בהונג קונג, עיראק וצ'ילה ומדובר במעין "אביב ערבי חדש". לטענתה המצב נוצר בעיקר "בשל הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על חיזבאללה ואיראן, שהביאו לקיצוצים משמעותיים בכספים של הארגון ובכך לירידה בתמיכה של הארגון בתוך העם הלבנוני". דבר נוסף שמשפיע מאוד הוא זרימתם של למעלה ממיליון פליטים סורים שנמלטו מאימת המלחמה - ובניגוד לירדן שם יש מחנה פליטים - השתלבו בתוך העם הלבנוני והכבידו על הכלכלה שם. תארו לעצמכם, במדינה של 4.5 מיליון תושבים, פתאום בשלב מסוים מצטרפים 2 מיליון פליטים שצריכים שירותים, פרנסה ומקום לינה. מטורף.  "בשיטה פוליטית שעובדת על פי מפתח עדתי, לא פשוט לעורר שם כוחות חדשים ולפתח אלטרנטיבה פוליטית ושלטונית. זה מאוד קשה. אם בעבר יכולת להגיד שיש ממשלה לבנונית מושחתת ויש לך אנדרדוג שמהווה סוג של קונטרה לשלטון, היום זה כבר לא קיים. "צריך להבין שמדובר על מעגלים של כוח. כעיקרון כל מנהיג עדתי 'דואג' לעדה שלו, אך קודם כל הוא דואג לעצמו ולמעגל המקורבים שלו. זה מצב מאוד מושחת ואפשר לומר שלבנון רקובה עד היסוד", אומרת זהבי.  "ההפגנות הן נגד הממשלה הלבנונית, וחיזבאללה, בין אם נרצה או לא, היא חלק מאותה הממשלה. המפגינים לא יצאו נגד נסראללה או אל-חרירי באופן אישי. הם מפגינים יצאו לרחוב למחות נגד השיטה. "זה השינוי המשמעותי שעבר חיזבאללה, זה לא רק שהוא הפך ממליציה לגוף פוליטי הוא כבר חלק מהממשלה והארגון מזוהה כחלק מהמדינה. זאת אומרת שלא רק ישראל טוענת שלבנון זה חיזבאללה וחיזבאללה זה לבנון. עכשיו גם הלבנונים אומרים את זה", היא מוסיפה.  איפה זה מוצא את חיזבאללה? "כל הפרשנים אומרים, ובצדק, שכרגע המצב טוב לישראל, אבל עד לנקודה מסוימת. למה? כי כשמסתכלים על התמונה הכוללת, נכון שחיזבאללה מבחינה כלכלית מאוד סובל, אבל מבחינה ביטחונית הוא מנצח בסוריה. והוא גם רואה את האמריקאים יוצאים.  "חיזבאללה מנסה להגיב וזה לא סוד שיש לנו חשבון פתוח אתו על האירועים שהיו בביירות שהוא מייחס לישראל, על הפעילות של ישראל בסוריה ולפי דיווחים בחו"ל, גם במקומות נוספים כמו עיראק. אבל חיזבאללה עכשיו נמצא בבעיה".  אבל הם הגורם הכי חזק בלבנון "נכון, מבחינת כוח זה באמת המצב. אם המצב יסלים, יש אפשרות שנגיע לכך שחיזבאללה יצטרך לתפוס את השלטון באופן גלוי ובכוח. זה מצב שהוא מאוד לא טוב עבורו והוא גם לא בהכרח טוב לישראל. כשבוחנים עלות מול תועלת, לחיזבאללה אין אינטרס לעשות את זה. זה סיכון עצום מבחינתו".  אז מה הולך לקרות בשלב הבא? "יש שלוש אפשרויות מרכזיות. האחת שההפגנות ידעכו, כמו שקורה בהרבה הפגנות אחרות. המצב השני, שלפי דעתי הוא הטוב ביותר לישראל כרגע, זה שחוסר היציבות יימשך בחודשים הקרובים. זה יחליש את חיזבאללה בזירה הפנים לבנונית. המצב השלישי הוא מלחמת אזרחים". ומה לדעתך הסיכוי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים? "לדעתי מדובר בסבירות נמוכה. תראה בסך הכול כרגע מדובר בהפגנות של דור שבע. רואים את זה שהמפגינים יוצאים מפאבים. זה לא אנשים באמת רעבים. חוץ מזה הם עדיין נושאים את הצלקות ממלחמת האזרחים שנגמרה ב-1990 ולא נראה לי שהם מוכנים למלחמה כזו. "אבל אי-אפשר לדעת מה יהיה באמת. זה עדיין מוקדם מדי. זה כמו שהיו שואלים מה יקרה יום אחרי שרצחו את יורש העצר האוסטרו-הונגרי, אף אחד לא חלם שזה יוביל למלחמת עולם".  שרית זהבי. קרדיט צילום: ספיר מטלו​ מי מממן את ההפגנות? זהבי, שהקימה את מכון עלמא, משלבת מחקרים ביחד עם עבודת שטח, ומייעצת לגורמים בינלאומיים.  לטענתה, המצב בזירה הפנים לבנונית, המאבק הוא בעיקר על דעת הקהל. כמו רוב ההפגנות בעת המודרנית, חלק ניכר מהמאבק מתרחש ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר. אבל לא רק. המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יחד עם נסראללה, מאשימים את ארצות הברית, ישראל וגורמים "עוינים" נוספים במימון ההפגנות.  בכך, הם מנסים גם להסית את האש וגם להנמיך את גובה הלהבות. בינתיים, הלבנונים לא קונים את זה. בתגובה להאשמות אלה, המוני לבנונים הצטלמו לטוויטר, תחת סיסמה אחת: "אני מממן את ההפגנות".    כמובן שכחלק מאותם ניסיונות, בחיזבאללה משתמשים בצורה פוגענית בדגלים של ישראל וארצות הברית, כשהפעם הם ציירו את הדגלים על הכביש, כדי שמכוניות יוכלו לדרוס אותם.    האם לדעתך המצב יכול לזלוג לישראל? "החשש הוא שאם חיזבאללה לא יצליח למכור את הנראטיב שאותו הוא מנסה למכור לעם הלבנוני, הוא בהחלט ינסה להבעיר את הגזרה הישראלית. אבל שוב זה עדיין מוקדם מדי ולא בטוח שיש לחיזבאללה רצון לעורר את הדוב הישראלי".  אתמול פורסם שישראל דורשת שכדי להזרים ללבנון כספים, צריך לטפל בטילים של חיזבאללה. יש סיכוי שדרישה כזו תתקבל? "אני מאמינה שאם יש זמן לדרישה כזו, אז זה בדיוק הזמן. וכן, יש סיכוי טוב שמדינות המערב אכן יקבלו את הדרישה הישראלית. כי בניגוד לפלסטינים, שלהם יש נראטיב ברור ואהוד, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור עם אג'נדה ברורה ואפשר לנצל את זה". לדעתך, יש סיכוי שלבנון תגיע להסכם עם קרן המטבע העולמית? "לדעתי לא. כרגע אין סיכוי לזה. לא עם ההצעה הנוכחית. תראה בהצעה שהגיש חרירי, דובר על לחתוך 70% מהתקציב של הכפרים בדרום לבנון. להזכיר לכם שמדובר במעוזים ידועים של חיזבאללה ואין סיכוי שנסראללה היה תומך בזה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 02/11/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    בירדן האזרחים שטפו את הרחובות וראש הממשלה התפטר לא לפני שניסה להציע הפחתה של 50% משכר השרים, בצילה רצו להעלות את מחירי הרכבת התחתית והאזרחים שטפו הרחובות, והגזירה בוטלה. רק פה, בישראל, היעני דמוקרטיה, אי אפשר להפגיןן כי יש שלט לא יפה, מפגין דיבר לא יפה, עשו ככה והם ככה, ובלה בלה בלה, הישראלים הם פראיירים ונתינים. זה הכל.
  • אתה נתין . החכמים ממך - לא . (ל"ת)
    הלמוט אוסטרמן 03/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מאיר 01/11/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 01/11/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר שדומה למקומות אחרים בעולם המוכר לנו כעולם נאור. כאן החיזבלה יצא לרחובות עם מקלות ורובים פשוט יכה למוות את המפגינים. ואילו שיתנגדו ירו בהם בנשק חם. חיזבלה זה פורעים ערבים ללא מוסר. בדומה לדחיש הם מפעילים כח בלי חשבון.אף אחד לא יסגיר אותם למשפט בהג. נא להתעורר כל אילו שחושבים שזה רק קצת דיבורים.
  • 2.
    בא 01/11/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    שהוא דיקטטור ופסיכופת מוסלמי .
  • 1.
    דברים בעלמה (ל"ת)
    שי 01/11/2019 09:39
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.