עבר בממשלה: אושרה הצעת החוק למינוי בכירים ללא מכרז

מורן ישעיהו | (2)

הממשלה אישרה היום (א') את הצעתם של שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין להוספת משנים למנכ"לי משרדי ממשלה כמשרת אמון של מנכ"ל המשרד. על פי ההחלטה, כל מנכ"ל משרד שיש בו למעלה מ-150 עובדים יהיה רשאי למנות תחתיו משנה, שיהווה זרוע ניהולית של השר והמנכ"ל. זאת ללא מכרז. 

 "הממשלה הוכיחה היום שמשילות ומקצועיות משלימות זו את זו. בעלי כישרונות ניהוליים יצטרפו לשירות הציבורי", אמרה השרה שקד. השר לוין חיזק והוסיף כי "ההחלטות באות לחזק את המשילות ולשים סוף למצב אבסורדי בו המדיניות שנקבעת על ידי השרים אינה מתבצעת במלואה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני לא פקיד ממשלתי 15/10/2017 16:21
    הגב לתגובה זו
    הדבר הזה צודק ב-100%. זה לא סוד שכל פקיד ממשלתי מרגיש שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא חשש מפיטורין, ולא מעניין אותו עמדת השר שאחראי על המשרד. בארה"ב בכל ממשל שמתחלף הולכים הביתה מאות אלפי פקידים, כיוון שלולם מבינים שאדם שרוצה לקדם משהו במשרד שהוא ממונה צריך להביא אנשים שיעשו את מה שהוא רוצה. ובמצב היום בארץ השר לא יכול להזיז כלום מה שלא נראה לפקידים, וכיוון ובבחירות בוחרים ממשלות ושרים, ולא פקידים צריך השר להכניס אנשים משלו. ומי שלא מבין את זה ,כנראה שהוא פקיד ממשלתי.
  • 1.
    שרת המשפטים אכזבה גדולה! (ל"ת)
    ללא 15/10/2017 14:14
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.