3 עובדי אל על חשודים שמעלו בכספי החברה בהיקפים עצומים
אל על משטרת ישראל הודיע הבוקר כי סיימה שלב של חקירה מסועפת כנגד מספר עובדי חברת אל על 0% שעבדו במזרח אירופה, בחשד לעבירות מרמה, הונאה, הלבנת הון, עבירות מס ועוד, ומתכוונת להעביר בימים הקרובים את התיק לפרקליטות.
מדובר בפרשה שניהלה משטרת ישראל בשיתוף רשות המסים ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, במסגרתה נחקרו מספר מעורבים, שעבדו בין השנים 2008-2013, בנציגות אל על ברומניה ופולין, אשר עפ"י החשד מעלו בכספי החברה בהיקפים עצומים.
ממצאי החקירה מעלים חשד כי שלושת החשודים נהגו להוציא כספים במרמה מחברת אל על, במגוון שיטות ולאורך שנים, ובכלל זה : העברת כספים במרמה מחשבונות החברה לחשבנות אחרים שפתחו בחו"ל, משיכת כספים מקופת החברה לצרכים פרטיים, הגדלת נפח החזרי ההוצאות האישיות מהחברה , הגשת חשבוניות מזויפות להחזר הוצאות כלליות, משיכת כספים מקופת החברה ללא קבלה ומשיכת כסף מזומן מהבנק ומהכספת.
- 6.רפי 30/08/2017 14:26הגב לתגובה זואיפה הייתם עד עכשיו? כשעסק לא הוציא חשבונית וקבלה כי לא הספיק אז אתם קונסים אותו ויורדחם לו לחיים! כשבאל על עושים כאלו גנבות אתם חוקרים ומוצאים אחרי 9 שנים?! שהגנבים יחזירו את הכסף לאל על ולמדינה!
- 5.יוסי 30/08/2017 13:50הגב לתגובה זוהגונב מגנה פטור מכפל קנס
- 4.נפתלי 30/08/2017 13:47הגב לתגובה זוחיפשתם שחיתות?חיפשתם איך להעביר את הזמן?..בואו נראה אותכם מפגינים מול אל על?
- 3.צביקה 30/08/2017 13:26הגב לתגובה זואל על גובנה את האזרחים שלה במשך שנים.
- אדיוט (ל"ת)ארנון 30/08/2017 13:41הגב לתגובה זו
- 2.אלדג'ם יוסף 30/08/2017 12:38הגב לתגובה זותמיד היו גניבות באל על. מנהל היה גונב דלק ממכוניות החברה. מנהל שהיה במדריד היה גונב כרטיסי טיסה ומוכר אותם והכסף היה משלשל לכיסו. זה רק קצה הקרחון. חבר וועד היה גונב כסף מקופת הוועד. חברה מושחתת , חברה של גנבים. לי גנבו ציוד באלפי שקלים באל על ושילמתי על הציוד שנגנב מכיסי.
- יש עודף של דירות ומפמפמים עוד ועוד ... (ל"ת)לי מור 05/09/2017 12:05הגב לתגובה זו
- 1.אבי 30/08/2017 12:00הגב לתגובה זולא תפסו שגנבו ? או ראו ושתקו ?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
