שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה בשעת חירום

בעקבות המצב הביטחוני בדרום מפרסם הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה רשימת שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה. התשובות הניתנות בדף המידע מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר - בסמוך לסיום תקופות החרום. לפיכך, מדובר בתשובות שהינן בגדר קו מנחה ואין בהן לקבוע מענה לעתיד. חוזר משרד הכלכלה

בעקבות המצב הביטחוני בדרום מפרסם היום (8.7.14) הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, עו"ד שלמה יצחקי, רשימת שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה.

שימו לב - התשובות הניתנות בדף המידע שלפניך מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר - בסמוך לסיום תקופות החרום. לפיכך, מדובר בתשובות שהינן בגדר קו מנחה ואין בהן לקבוע מענה לעתיד. מענה בזמן אמת יינתן בעתיד, באם יידרש, בדיעבד לעת חרום ובכפוף להסכמים קיבוצים אליהם יגיעו בעתיד, הצדדים: הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

התייצבות אי התייצבות על רקע הוראות פיקוד העורף

1. המעסיק מחייב אותי להגיע למרות הוראות פיקוד העורף להישאר בחדרי מיגון, האם חובה עלי להתייצב?

מעביד שיפטר עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף פועל בניגוד לחוק ובית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורין. חובה על כל אזרח להישמע להוראות פיקוד העורף.

2. עובדים שמקום עבודתם היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף?, האם אמורים לקבל פיצוי?

בעבר נקבע כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה לאחר שיגיעו ההסכם בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים, כפי שנעשה בעקבות מלחמת לבנון ה-2.

3. במפעל בו אני עובדת יש חדר ממוגן, אך רחוק. אין באפשרותי להספיק להגיע בזמן אל המרחב המוגן?

במקרים בהם לא ברור לעובד האם המפעל מוגן יש לפנות לקבלת הוראות מפיקוד העורף.

4. מה קורה כשמקום העבודה עבד כרגיל אבל העובד פחד ללכת לעבודה. האם יהיה זכאי לשכר?

תשלום השכר מותנה בתנאים, שיקבעו בהסכם ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן. באם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אזי יהיה זכאי לתשלום שכר. באם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת, לא יהיה זכאי לשכר.

התייצבות עובדים במפעלים חיוניים

5. האם יש עובדים שחלה עליהם חובה להגיע לעבודה, על פי החוק?

כן. עובדים במפעלים ושירותים המוגדרים כשירותים חיוניים לדוגמא: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת נמלים, תחבורה ציבורית, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד הכלכלה ביחידה לכוח אדם לשעת חרום ומל"ח.

6. מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

7. מה לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה?

הסוגיה נבחנת ומלובנת על ידי הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. אנו מודעים לבעיה הקיימת גם לעובדים וגם למעסיקים. החוק היבש אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב חירום ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה, להוציא מקומות עבודה שנאסרה עבודה לפי הוראות פיקוד העורף. עם זאת, ניתן ללמוד מן העבר: במלחמת לבנון שארכה 6 שבועות, בהם הפעילות במקומות העבודה הייתה מושבתת, גובש הסדר בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים: ההסדר חייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף, שלא להגיע למקומות העבודה והמעסיקים קיבלו החזר על תשלום השכר ממס רכוש. כך גם במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "עמוד ענן".

עובדים שימו לב אם אין הנחייה מצד פיקוד העורף שלא להתייצב במקום העבודה, ההתייצבות במקומות העבודה חיונית ונדרשת על מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

אי התייצבות בעבודה בשל דאגה וחשש לילדים ובני נוער

8. האם עובדת שנעדרה מעבודתה בשל ההכרח להישאר עם ילדה הקטן בבית בהיעדר מסגרת חינוכית קייטנה על רקע המצב הביטחוני - זכאית לפיצוי?

במקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו פיצוי כאילו עבדו. בעניין זה ראה הסכם קיבוצי מיום 20.5.09 לאחר מבצע עופרת יצוקה.

9. הורה עובדת לילד בן 15 שחשש להישאר לבד ולכן נשארה בבית ולא עבד, האם זכאי לפיצוי?

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.

פיצוי עובדים על רקע היעדרות ממקום העבודה

10. האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המצב הביטחוני זכאי לפיצוי?

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, בעבר נקבע בי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה. במלחמת המפרץ נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה. כך גם ניתן פיצוי בתקופת הלחימה ב"עופרת יצוקה" וב "עמוד ענן", בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכם בין שלושת הצדדים.

11. עובד שיימצאו זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנה לקבל את הכסף?

הפיצוי ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. העובדים שימצאו במידה ויימצאו זכאים לפי ההסכם, אמורים להמשיך לקבל שכר כאילו עבדו כרגיל, המעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו לאוצר. כפי הנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף(הוראת שעה) התשס"ט 2009

12. כיצד ישלם בעל עסק שאינו מוגן והונחה שלא לפתוח אותו, לעובדיו?

האפשרויות לתשלום: יוכל לשלם לעובדים מקדמה או לזקוף את הימים האלה על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה יש לפעול בהתאם להסכם שיושג.

פיטורי עובדים על רקע המצב הביטחוני

13. האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?

לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך30 יום לאחריו.

14. האם יכולים לפטר אותי אם אני לא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חוק הגנה על עובדים בשעת חרום התשס"ו-2006 קובע איסור על פיטורי עובד שנאסר עליו להתייצב במקום העסקתו בשל הוראה של פיקוד העורף, בהתאם למצב המיוחד בעורף. רק אם נאסר על עובדת לצאת לעבודה או להתייצב במקום העבודה, ע"י פיקוד העורף - נאסר לפטר אותך.

15. האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חל איסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. לכן אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים, ועובד שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק לקלוט אותו בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

למידע נוסף ניתן לפנות למוקד פניות ציבור: 1-800-20-11-80

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
מספר יומי

המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?

הדס ברטל |
לפני שהבאנו ילדים, לפני ששרפנו שנים על תואר, לפני מזונות ולפני שהחלטנו לעבור ליישוב בפריפריה - קמנו בבוקר ונשמנו בשטח מדינת ישראל, וכבר על זה קיבלנו 2.25 נקודות זיכוי ממס. ההטבה הזו שווה לנו 544 שקלים בחודש ו-6,534 שקלים בשנה. 

ישראל מעניקה נקודות זיכוי ממס עבור נשים, גמלאים או תושבים חוזרים, כמו גם אנשים השרויים במצבים לא פשוטים כמו מחלות כרוניות, מוגבלות או הורות יחידנית. יש גם נקודות זכות שקשורות למקום מגורים, לשירות צבאי ועוד. נקודת הזכות זו הדרך של המדינה לווסת מסים, להוריד מסים לקבוצות אוכלוסיה מסוימות - יש אפילו נקודות זכות לסטודנטים ותקופה מוגבלת לאחר סיום לימודים. 

מדובר בהטבות שמפחיתות את המס שאנחנו משלמים כשכל נקודה שווה סכום כסף שמופחת מהחבות למס הכנסה. 

אך יש מדינות שמנהיגות מדיניות אפילו יותר רחבה ומעניקות הטבות במס הכנסה במקרים "פחות טראגיים", ואפילו כדי לקדם מדיניות. באירלנד אדם צריך לבחור באומנות כמקצוע והמדינה תוותר לו על מס ההכנסה לחלוטין. 

בדרום קוריאה, הממשלה מנסה לפצות את עצמה על מס הכנסה שהיא "איבדה" לאחר שעובדים פוטרו מאחר והם הוחלפו על ידי מכונות ורובוטים והפחיתה הטבות מס לחברות שהשקיעו באוטומציה. הממשלה השבדית מנסה לקדם עולם ירוק יותר שבו מבזבזים פחות ולכן היא מעניקה הנחות במס לאנשים שמתקנים את מכשירי החשמל שלהם ולא ממהרים להחליף אותם בחדשים. 

בפולין, הנשיא חתם באחרונה על חוק חדש שמעניק פטור מלא ממס הכנסה להורים לשני ילדים ומעלה. חוק שאם יחוקק בישראל, ששיעור הילודה בה עומד על כמעט 3 ילדים, המדינה תיוותר בלי תקציב מספק, בלי צבא ובלי חינוך ורווחה עבור כל הילדים שאנחנו ממשיכים להביא, כך שבארצנו הקטנטונת הסתפקו במתן נקודת זיכוי להורים לילדים עד גיל 3