שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה בשעת חירום

בעקבות המצב הביטחוני בדרום מפרסם הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה רשימת שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה. התשובות הניתנות בדף המידע מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר - בסמוך לסיום תקופות החרום. לפיכך, מדובר בתשובות שהינן בגדר קו מנחה ואין בהן לקבוע מענה לעתיד. חוזר משרד הכלכלה

בעקבות המצב הביטחוני בדרום מפרסם היום (8.7.14) הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, עו"ד שלמה יצחקי, רשימת שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה.

שימו לב - התשובות הניתנות בדף המידע שלפניך מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר - בסמוך לסיום תקופות החרום. לפיכך, מדובר בתשובות שהינן בגדר קו מנחה ואין בהן לקבוע מענה לעתיד. מענה בזמן אמת יינתן בעתיד, באם יידרש, בדיעבד לעת חרום ובכפוף להסכמים קיבוצים אליהם יגיעו בעתיד, הצדדים: הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

התייצבות אי התייצבות על רקע הוראות פיקוד העורף

1. המעסיק מחייב אותי להגיע למרות הוראות פיקוד העורף להישאר בחדרי מיגון, האם חובה עלי להתייצב?

מעביד שיפטר עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף פועל בניגוד לחוק ובית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורין. חובה על כל אזרח להישמע להוראות פיקוד העורף.

2. עובדים שמקום עבודתם היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף?, האם אמורים לקבל פיצוי?

בעבר נקבע כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה לאחר שיגיעו ההסכם בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים, כפי שנעשה בעקבות מלחמת לבנון ה-2.

3. במפעל בו אני עובדת יש חדר ממוגן, אך רחוק. אין באפשרותי להספיק להגיע בזמן אל המרחב המוגן?

במקרים בהם לא ברור לעובד האם המפעל מוגן יש לפנות לקבלת הוראות מפיקוד העורף.

4. מה קורה כשמקום העבודה עבד כרגיל אבל העובד פחד ללכת לעבודה. האם יהיה זכאי לשכר?

תשלום השכר מותנה בתנאים, שיקבעו בהסכם ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן. באם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אזי יהיה זכאי לתשלום שכר. באם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת, לא יהיה זכאי לשכר.

התייצבות עובדים במפעלים חיוניים

5. האם יש עובדים שחלה עליהם חובה להגיע לעבודה, על פי החוק?

כן. עובדים במפעלים ושירותים המוגדרים כשירותים חיוניים לדוגמא: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת נמלים, תחבורה ציבורית, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד הכלכלה ביחידה לכוח אדם לשעת חרום ומל"ח.

6. מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

7. מה לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה?

הסוגיה נבחנת ומלובנת על ידי הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. אנו מודעים לבעיה הקיימת גם לעובדים וגם למעסיקים. החוק היבש אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב חירום ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה, להוציא מקומות עבודה שנאסרה עבודה לפי הוראות פיקוד העורף. עם זאת, ניתן ללמוד מן העבר: במלחמת לבנון שארכה 6 שבועות, בהם הפעילות במקומות העבודה הייתה מושבתת, גובש הסדר בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים: ההסדר חייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף, שלא להגיע למקומות העבודה והמעסיקים קיבלו החזר על תשלום השכר ממס רכוש. כך גם במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "עמוד ענן".

עובדים שימו לב אם אין הנחייה מצד פיקוד העורף שלא להתייצב במקום העבודה, ההתייצבות במקומות העבודה חיונית ונדרשת על מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

אי התייצבות בעבודה בשל דאגה וחשש לילדים ובני נוער

8. האם עובדת שנעדרה מעבודתה בשל ההכרח להישאר עם ילדה הקטן בבית בהיעדר מסגרת חינוכית קייטנה על רקע המצב הביטחוני - זכאית לפיצוי?

במקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו פיצוי כאילו עבדו. בעניין זה ראה הסכם קיבוצי מיום 20.5.09 לאחר מבצע עופרת יצוקה.

9. הורה עובדת לילד בן 15 שחשש להישאר לבד ולכן נשארה בבית ולא עבד, האם זכאי לפיצוי?

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.

פיצוי עובדים על רקע היעדרות ממקום העבודה

10. האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המצב הביטחוני זכאי לפיצוי?

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, בעבר נקבע בי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה. במלחמת המפרץ נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה. כך גם ניתן פיצוי בתקופת הלחימה ב"עופרת יצוקה" וב "עמוד ענן", בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכם בין שלושת הצדדים.

11. עובד שיימצאו זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנה לקבל את הכסף?

הפיצוי ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. העובדים שימצאו במידה ויימצאו זכאים לפי ההסכם, אמורים להמשיך לקבל שכר כאילו עבדו כרגיל, המעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו לאוצר. כפי הנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף(הוראת שעה) התשס"ט 2009

12. כיצד ישלם בעל עסק שאינו מוגן והונחה שלא לפתוח אותו, לעובדיו?

האפשרויות לתשלום: יוכל לשלם לעובדים מקדמה או לזקוף את הימים האלה על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה יש לפעול בהתאם להסכם שיושג.

פיטורי עובדים על רקע המצב הביטחוני

13. האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?

לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך30 יום לאחריו.

14. האם יכולים לפטר אותי אם אני לא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חוק הגנה על עובדים בשעת חרום התשס"ו-2006 קובע איסור על פיטורי עובד שנאסר עליו להתייצב במקום העסקתו בשל הוראה של פיקוד העורף, בהתאם למצב המיוחד בעורף. רק אם נאסר על עובדת לצאת לעבודה או להתייצב במקום העבודה, ע"י פיקוד העורף - נאסר לפטר אותך.

15. האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חל איסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. לכן אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים, ועובד שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק לקלוט אותו בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

למידע נוסף ניתן לפנות למוקד פניות ציבור: 1-800-20-11-80

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.