מועד אירוע המס בחלוקת דיווידנד שהוכרז וטרם חולק - מועד חלוקתו בפועל
תקציר ע"מ 22951/09 אלי שור ואח' נ' פקיד שומה חיפה
תקציר ע"מ 22951/09
אלי שור ואח' נ' פקיד שומה חיפה
בית המשפט המחוזי דן בערעור שענייננו עיתוי אירוע המס של חלוקת דיווידנד אשר הוכרז וטרם חולק - האם אירוע המס התרחש במועד ההכרזה על חלוקת הדיווידנד או שמא במועד החלוקה בפועל? בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי מועד אירוע המס הוא מועד החלוקה בפועל.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
המערערים הם בעלי מניות בחברת קו מערכות. בשנת 2003 הקימו המערערים חברות אחזקה שאליהן הועברו מניות קו מערכות בפטור ממס לפי סעיף 104א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - העברת נכסים מיחיד לחברה. בסמוך לכך הכריזה חברה קו מערכות על דיווידנד בסך כולל של 12 מיליון ש"ח מבלי לשלמו בפועל, והמערערים ביקשו להפוך את הפיכת חברות האחזקה לחברות משפחתיות - כל זאת בטרם שולם הדיווידנד. במאזני קו מערכות נרשמה התחייבות לשלם דיווידנד לחברות האחזקה, ובמאזני חברות האחזקה נרשמו נכסים בגין דיווידנדים. בשנים 2005 ואילך נרשמו במאזני חברות האחזקה תשלומים על חשבון ההתחייבות לדיווידנד. בשנים 2006, 2007 ו-2008 שולמו תשלומים שונים על ידי קו מערכות לחברות האחזקה ואלו שימשו להפחתת יתרת ההתחייבות לדיווידנד. נוסף על כך, במהלך השנים חילקו חברות האחזקה דיווידנדים לבעלי המניות היחידים.
המערערים טוענים כי אירוע המס של חלוקת הדיווידנד לבעלי המניות התבצע כבר בשנת 2003. באותו מועד התרחש אירוע מס אף שלא שולם כל תשלום, אולם מכוח הוראות סעיף 126(ב) לפקודה הקובע כי בחישוב הכנסה של חבר-בני-אדם לא תיכלל הכנסה מדיווידנד או מחלוקת רווחים שנתקבלו, במישרין או בעקיפין, מחבר-בני-אדם אחר - לא חלה על חברות האחזקה כל חובת תשלום מס על ההכנסות מדיווידנד. לגישת המערערים, ביצוע התשלומים בשנים 2005 ואילך הוא תשלום על חשבון החוב שקו מערכות הייתה חייבת לחברות האחזקה, ועל כן אינו בבחינת אירוע מס. לגישתם, התשלומים מחברות האחזקה פטורים ממס שכן במועד קבלת התשלומים מקו מערכות וחלוקת הרווחים הוכרו חברות האחזקה כחברות משפחתיות, אשר חלוקת רווחיהן פטורה ממס על פי סעיף 64א(1) לפקודה.
המשיב סבור מנגד כי ההכרזה על חלוקת הדיווידנד בשנת 2003 אינה אירוע מס, וכי אירוע המס על תשלום דיווידנד התרחש רק עם העברת התשלומים מקו מערכות לחברות האחזקה. לפיכך ועל פי סעיף 64א(א) לפקודה יש לחייב את חברות האחזקה בתשלום המס על הדיווידנד. שיעור המס יהיה כקבוע בסעיף 125ב לפקודה (על פי השיעורים שנקבעו בשנים השונות). לחלופין טוען פקיד השומה כי יש לראות בכל מבנה העסקה - דהיינו בהקמת חברות האחזקה, בהכרזה על דיווידנד מיד לאחר הקמתן ובהפיכתן לחברות משפחתיות עוד בטרם בוצעו התשלומים על חשבון הדיווידנד - כעסקה מלאכותית שכל תכליתה התחמקות מתשלום המס על הדיווידנד.
דיון
המחלוקת בין הצדדים עניינה עיתוי אירוע המס של חלוקת הדיווידנד בחברת קו מערכות - האם אירוע המס התרחש במועד ההכרזה על חלוקת הדיווידנד או שמא במועד החלוקה בפועל? הפקודה אינה מגדירה מהו אותו דיווידנד הכלול בהוראת סעיף 2(4) לפקודה. בהיעדר הוראה בפקודה אין לנו אלא לפנות לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") העוסק בחלוקת דיווידנד בחברה, ולאמץ את הגדרותיו.
בחלוקת דיווידנד בחברה ישנם מספר אירועים המתרחשים במועדים שונים. הראשון, מועד ההכרזה - קבלת ההחלטה על חלוקת הדיווידנד; השני, המועד שנקבע כ"יום הקובע" - דהיינו המועד שבו נבחנות זכויות בעלי המניות הזכאים לקבלת דיווידנד; השלישי, המועד שבו על פי ההכרזה הייתה החברה אמורה לשלם; והרביעי, מועד החלוקה בפועל.
בפקודה אין הוראה מפורשת הקובעת מהו המועד הרלוונטי לקביעת החבות במס בגין תשלום דיווידנד לבעלי מניות. המערערים סבורים כי המועד הרלוונטי הוא מועד ההכרזה על חלוקת הדיווידנד ובכך מבקשים לאמץ את כללי החשבונאות הפיננסית, שעל פיהם נרשמה במאזן חברת קו מערכות התחייבות לתשלום הדיווידנד ובמאזני חברות האחזקה נרשמה הזכות לקבלת הדיווידנד. לעומתם סבור פקיד השומה כי אירוע המס בתשלום דיווידנד לבעלי מניות מתרחש רק במועד התשלום בפועל. פקיד השומה מדגיש כי העיקרון היסודי בקביעת מועד אירוע המס הוא עקרון המימוש, ועל כן רק בעת מימוש הזכות לקבלת הדיווידנד התרחש אירוע המס.
בית המשפט פסק כי החבות במס על תשלומי דיווידנד קמה רק עם מימוש הזכות לקבלת הדיווידנד, כלומר עם תשלום הדיווידנד בפועל (ובמקום שבו ניתן דיווידנד בעין, עם קבלתו). הדבר עולה הן מלשון הפקודה והן מתכליתה. כפי שניתן לראות, הפקודה משתמשת בלשון "דיווידנד המשתלם", לשון המבטאת תשלום בפועל ולא זכאות לתשלום. תוצאה זו מתיישבת אף עם עקרון המימוש. הדבר בולט במיוחד במקרה הנוכחי. במועד ההכרזה לא היו בקופתה של קו מערכות מזומנים לתשלום הדיווידנד. באותו מועד אף לא נקבעו מועדי התשלום העתידיים, משמע הטלת חובת תשלום מס במועד ההכרזה עשויה להותיר את הנישום ללא יכולת תשלום, מבלי שיידע אם יזכה בתקבול ובאיזה מועד.
הקביעה כי אירוע המס בתשלום הדיווידנד מתרחש במועד התשלום ולא במועד ההכרזה סוטה לכאורה מהכלל שלפיו דיני המס "עוקבים" אחר הכללים החשבונאיים, אך דיני המס עוקבים אחר כללי החשבונאות רק כל עוד אין בהם סתירה לעקרונות דיני המס.
עסקה מלאכותית - במקרה הנוכחי הראיות מחייבות את המסקנה כי הקמת חברות האחזקה בשנת 2003, ההכרזה על דיווידנד מבלי לשלמו בפועל והפיכת חברות האחזקה לחברות משפחתיות בטרם תשלום הדיווידנד - נועדו אך ורק לצורך הימנעות מתשלום המס על הדיווידנד. לא הובאו ראיות משכנעות שלפיהן העסקה כפי שבוצעה נבעה מטעם מסחרי ממשי.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 50,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט רון סוקול
ניתן ב-7.4.2013

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.35% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.