מעמדו של התשר לאור דנג"ץ אסתר כהן
דיני העבודה וחוקי המגן
-----------------------------------
נשאלת השאלה האם תשלום תשר נחשב לחלק משכרם של מלצרים? והאם יש לשלם למלצרים על התשר זכויות סוציאליות כחוק, דוגמת דמי הבראה, חופשה, דמי נסיעה וביטוח פנסיה חובה?
פסק הדין המנחה בנושא זה הוא פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב-עע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה (להלן: "פס"ד ענבל מלכה"). בפס"ד ענבל מלכה המבחן שהציב הנשיא אדלר הוא האם התשר עבר דרך קופת המסעדה, ואז ייחשב כשכר עבודה, או שהתשר לא עבר דרך קופת המסעדה, ואז לא ייחשב כשכר עבודה.
פס"ד ענבל מלכה מיושם בכל הפסיקות בנושא התשר למלצרים, הן על ידי בית הדין הארצי לעבודה עצמו והן על ידי בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ.
בדנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר כהן ואח' השופט גרוניס קבע, כי התשובה לשאלת סיווגו של תשר כשכר עבודה עשויה להשתנות לפי ההקשר בו מדובר. כך למשל, ככל שמדובר בסיווג התשר לצורך חקיקת המגן ציין שוב בג"ץ, כי פסק הדין המנחה בנושא זה הוא פס"ד ענבל מלכה שקבע, כי ההתחשבות בתשר כחלק משכר העבודה תלויה באופן רישום התשר בספריו של המעביד.
לפיכך, בכל הנוגע לדיני העבודה וחקיקת המגן לא נקבעה הלכה חדשה בדנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר כהן ואח'.
ביטוח לאומי
------------------
בעבר, בית הדין הארצי לעבודה אימץ את המסקנות שנקבעו בעניין מס הכנסה בדיון בנושא תשר המשולם לעובדי בית מלון ב-עבל (ארצי) 1349/01 מלון רנסנס - המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי ככל שהתשר נרשם בספרי הנהלת החשבונות של המלון, והמלון הוא ששילם לעובדיו את התשר, הרי תשר שכזה מהווה הכנסת עבודה החייבת בתשלום דמי ביטוח. לעומת זאת, אם התשר לא נרשם אלא שולם ישירות לידי עובד בית המלון, אזי לא יהיה התשר חייב בדמי ביטוח. בנושא הביטוח הלאומי סיווג התשר כחייב או כלא חייב בדמי ביטוח השפיע ישירות על זכאות לגמלאות מן המוסד לביטוח לאומי, המבוססות על ההכנסה שממנה שולמו דמי ביטוח.
ביום 26.7.2010 ניתן פסק הדין בג"ץ 2105/06 אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (להלן: "בג"ץ כהן") בו היה מדובר באדם שעבד כמלצר, קפץ לים להציל אדם שעמד לטבוע ולמרבה הצער קיפח את חייו. האלמנה שתבעה לקצבת תלויים הייתה מצויה במחלוקת עם המוסד לביטוח לאומי, בשאלה מה גובה הכנסות המנוח שיהווה בסיס לקצבה.
שכרו המדווח של המנוח בתלוש השכר, שממנו גם שולמו דמי ביטוח, היה כשכר מינימום. ואולם, מעדותו של בעל המסעדה עלה, כי מלצריו הרוויחו כ-10,000 ש"ח לחודש מהתשרים אשר קיבלו. בפ"ד זה נקבעה קביעה חדשנית, ולפיה: " גם סכומי תשר אלו נחשבים להכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, הגם שאין מדובר בהכנסה המגיעה מן המעביד."
כלומר, תשר שמשלם הלקוח למלצר ייחשב להכנסת עבודה של המלצר לצורך הבסיס לקביעת גמלאות הביטוח הלאומי. כמובן שיהיה צורך להוכיח את גובה התשר שאותו קיבל המלצר.
בדנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר כהן ואח', ערער המוסד לביטוח לאומי על קביעת בג"ץ ובנוסף, היועץ המשפטי לממשלה ביקש להעלות סוגיות נוספות הקשורות לעניין זה, בין היתר, סוגיית האפשרות לאכיפת דיני המס והביטוח הלאומי על ציבור המלצרים ועל מעסיקיו.
בג"ץ השאיר את קביעתו הקודמת על כנה תוך שלעניין הסוגיות שהעלה היועץ המשפטי לממשלה קרא בג"ץ למחוקק לומר את דברו בקובעו, כי סוגיות מעין אלה אינן מתאימות לבירור שיפוטי אלא להסדרה על ידי המחוקק. וכך נאמר בעניין זה בפ"ד: "אכן, נוכח מורכבות ומגוון השאלות העומדות על הפרק יש לרשות המחוקקת עדיפות משמעותית על פני בית משפט זה ביכולת להגיע להסדר כולל ומאוזן, שבגדרו יילקחו בחשבון מכלול השיקולים העקרוניים והמעשיים הרלוונטיים לנושא הסדרת מעמדם של דמי התשר. ניתן אף להניח במידה רבה של ודאות, כי במסגרת הליך חקיקה מעין זה תינתן אפשרות לקבוצות השונות שעשויות להיות מושפעות מהחקיקה ולגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר להביע את עמדותיהם בנוגע להסדרים המוצעים."
(*) הכותב/ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.31% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
