בית הדין האזורי קבע, כי עובד שהתפטר בעקבות כינויי גנאי על ידי המעסיק זכאי לפיצויים

תקציר ס"ע 11-03-40666, אבטה וונדמאגון נ' אייל גור מזון איכות בע"מ, ניתן ב-4.3.2013, תקציר פסק הדין מאת המחלקה המשפטית

העובדות

------------

אבטה וונדמאגון (להלן: "העובד") עבד אצל אייל גור מזון איכות בע"מ (להלן: "המעביד") מחודש 10/07 עד סוף חודש 10/10 או תחילת חודש 11/10.

העובד התפטר לאחר שהממונה עליו כינה אותו בכינויי גנאי כמו "חמור ושחור".

העובד טען, כי במהלך שנות עבודתו עבד מדי יום 9 שעות, אך לא שולם לו שכר עבור חצי שעה כל יום ולפיכך הוא זכאי לתשלום עבור שכר עבודה וגמול בשעות נוספות בשיעור של 125% ובסכום כולל של 11,446 ש"ח.

בנוסף טען העובד, כי לא הופרש עבורו לקרן פנסיה לפי ענף המזון אליו יש לסווג את פעילות המעביד, ולכן הוא זכאי לסכום של 9,290 ש"ח ברכיב זה. כמו כן, לא הופרש לו בהתאם לצו הכללי בעניין הפרשות לקרן פנסיה, שתחולתו מינואר 2008 ולכן הוא זכאי לסכום של 2,787 ש"ח.

עוד תבע העובד פיצוי על תלושי שכר, שבהם לא צוין הותק כנדרש על פי חוק הגנת השכר. יתר על כן תבע העובד פיצוי על עגמת נפש בשל ההתנהגות כלפיו כאמור לעיל, בסך 10,000 ש"ח.

לטענת העובד, בנוסף לכל אלה, הוא זכאי לתשלומים בגין הבראה, חופשה וחגים שלא שולמו לו.

המעביד טען, כי לא כינה את העובד בכינויי גנאי כפי שטען והואיל והעובד התפטר, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים, היות ולא חל בענייננו סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים").

בנוסף, המעביד טען, כי העובד לא זכאי לפיצוי על עגמת הנפש. באשר לתלושי השכר טען, כי נרשם מועד תחילת עבודתו וכך ניתן ללמוד מהם מהו הוותק שלו.

כמו כן, המעביד טען באשר לפנסיה, כי לא חל עליו צו ההרחבה בענף המזון, וכי אין לו זכאות לסכום שתבע ובכל אופן הוא הפריש עבורו לקרן פנסיה מקפת.

לעניין השעות הנוספות טען המעביד, כי העובד עבד פחות ממה שטען מהסיבה שמדי יום ניתנה לו הפסקה של חצי שעה ובסך הכל שולם לו בגין כל השעות שעבד. לנוכח זאת, המעביד הגיש תביעה שכנגד ובה ביקש פיצוי בגין שעות ההפסקה ששולמו וכן פיצויים לדוגמא.

באשר לחופשה והבראה טען המעביד, כי שולם בגינם כמפורט בתלושים והיתרה לתשלום הינה אפס כמפורט בתלושים.

פסק הדין

-------------

בית הדין קיבל את טענות העובד וקבע, כי יש לראות את התפטרותו כהתפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

בהכרעתו של בית הדין, ישנה התייחסות לכך שסעיף 11 (א) לחוק פיצויי הפיטורים קובע, כי נטל ההוכחה שחל סעיף 11 רובץ לפתחו של העובד. העובד הינו בן הקהילה האתיופית ומעדותו עלה, כי הממונה כינה אותו "חמור ושחור".

בית הדין קבע, כי כינויי גנאי על רקע צבע עורו של העובד, אותו לא בחר, אין להם מקום ביחסי העבודה ויש לגנותם בכל לשון ולהסתייג מהם.

בנוסף נקבע, כי הבעלים והמנכ"ל ידע על כך שהעובד התלונן אודות השפלות וכינויי גנאי, אך לא הזהיר את הממונה ולא הודיע לעובד דבר אודות בדיקתו לגבי המתואר.

בית הדין קיבל את טענתו של העובד, לפיה במשך שנה כונה על ידי הממונה עליו בכינויי גנאי, שביניהם נאמר "שחור וחמור".

נקבע, כי מדובר בביטוים גזעניים ומפלים, וכי בנסיבות אלה זכאי היה העובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.

בהתאם לפסיקה, פגיעה בעובד על רקע מוצאו הינה בגדר נסיבות המהוות הצדקה להתפטרות בדין פיטורין. מדובר אפוא בנסיבות שביחסי העבודה, בהן אין לדרוש מעובד, כי ימשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

עוד נקבע, כי העובד היה רשאי להתפטר לאלתר אף מבלי לתת הודעה מוקדמת מאחר שמדובר בנסיבות שבן היה העובד פטור מלתת הודעה מוקדמת כאמור בס' 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א- 2001.

לאור כל האמור נקבע, כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של 13,190 ש"ח, לפיצויי הלנה על פיצויי הפיטורים בשיעור של 20%, פיצוי על עגמת נפש בסך 8000 ש"ח, פיצויים על סך 4,000 ש"ח מהסיבה שהתלושים לא כללו פירוט הוותק, פיצוי על חסר בהפרשות על סך 71 ש"ח, דמי הבראה בסך 857 ש"ח ודמי חגים בסך 981 ש"ח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמוס 24/04/2013 17:32
    הגב לתגובה זו
    התחלת עבודה. משפט מכור והזוי
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.