בית המשפט העליון קבע: חנין זועבי תוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-19

9 שופטים בראשות נשיא העליון גרוניס הפכו את החלטת ועדת הבחירות. זועבי: "התקבלה ההוכחה כי הניסיונות להביא לפסילתי היו רדיפה פוליטית ואישית"
רקפת סלע | (11)

בית המשפט העליון פרסם הבוקר את החלטתו בעניין פסילתה של חברת הכנסת ממפלגת בל"ד, חנין זועבי. השופטים קבעו פה אחד כי זועבי תוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-19 ובכך הפכו את החלטת ועדת הבחירות המרכזית שפסלה את מועמדותה לפני שבועיים. הועדה קבעה אז כי חברת הכנסת עברה על חוק יסוד הכנסת בעת שהשתתפה במשט המרמרה.

בית המשפט העליון הגיע להחלטה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראש נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. "הוחלט פה אחד שלא לאשר את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מיום 19.12.2012 למנוע מחברת הכנסת חנין זועבי להיות מועמדת בבחירות לכנסת ה-19; משמע, חברת הכנסת זועבי תהא מועמדת לכנסת בבחירות הקרובות", נכתב בהחלטה. הנימוקים יינתנו בהמשך.

זועבי: "רדיפה פוליטית ואישית"; הליכוד ביתנו: "החוק הקיים חייב להשתנות"

זועבי חגגה את ההחלטה ואמרה: "החלטת בית המשפט מוכיחה כי הניסיונות להביא לפסילתי היו רדיפה פוליטית ואישית נגדי, נגד מפלגתי ונגד הציבור הערבי כולו. לאורך כל הדרך הייתי משוכנעת בצדקת דרכי והיה לי ברור כי אין בסיס משפטי כלשהו לפסילתי".

"פסיקה זו מוכיחה שוב כי ועדת הבחירות היא גוף פוליטי המשתמש לרעה בסמכויות שניתנו לו ומאפשר לפוליטיקאים לפסול את יריביהם על רקע אידיאולוגי. רשימת בל"ד ואנוכי לא נירתע מניסיונות הדה-לגיטימציה כלפינו. לא ניתן לאף אחד בכנסת ומחוצה לה להגדיר לנו ולציבור הערבי את עמדותינו הלגיטימיות ואת גבולות העשייה הפוליטית שלנו. אנחנו נמשיך במאבקנו נגד הגזענות והכיבוש ונמשיך לייצג בנאמנות את הציבור הערבי , ואת טובת האזרח באשר הוא בכל הנושאים החברתיים והפוליטיים ללא דופי", אמרה זועבי.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חיים 30/12/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
    הוציא גם מחוץ לחוק את כהנא .מדוע? כהנא אהב בסה"כ עם ישראל ואת ארץ ישראל. לזה אתם קוראים עוד דמוקרטיה ?לזכות חברי כנסת התומכים בטרור ואלו יהודי שהיה איכפת לו מהעם היהודי (וגם נרצח בגלל אותם דעות ) מוצאים אותו מחוץ לחוק ?לאן הגענו ,בית משפט אנטי יהודי בעליל במדינת היהודים ? אין ספק ,אחרי הפסיקה האומללה של בג"צ אכן נפל דבר בישראל
  • 8.
    vl36082 30/12/2012 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש לה דם של חיילים על הידיים!!!
  • 7.
    עכשיו ברור למה אנחנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה". (ל"ת)
    יעל 30/12/2012 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנדריי 30/12/2012 12:28
    הגב לתגובה זו
    מפלגה פאשיסטית כלכלית של בודדים לטובת בודדים אין מקומה בכנסת ויש לפסול אותה כמפלגה פאשיסטית .
  • יליד הארץ 30/12/2012 13:11
    הגב לתגובה זו
    באירופה המתאסלמת בהדרגה.
  • 5.
    YUD 30/12/2012 11:35
    הגב לתגובה זו
    החוק חייב להשתנות מה בדיוק היו הנימוקים של בית המשפט הנאור האם הביטוי החופשי מצדיק הזדהות עם אויבינו מתוך הכנסת? הגברת הזאת היתה נוכחת ואף סייעה בניסיון לרצוח את חיילינו מה עוד צריך?
  • יליד הארץ 30/12/2012 13:12
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל.
  • 4.
    חי במינוס 30/12/2012 11:31
    הגב לתגובה זו
    בידי בעלי דעה דומה לשלהם,קבעו כי חברי הכנסת הנבחרים אינם מודעים למעשיהם ואישרו לטרוריסטית מוסלמית להכנס לכנסת ישראל כאשר כל מה שהיא יודעת זה לומר : פאשיסטים גזעניים. הם רוצים לעשות רושם על זהבה ויריב.
  • 3.
    בית משפט דפוק 30/12/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
    איך מי שמייצגט טרוריסטים מקבל לגיטימיות מהם? הם לא חיים כאן?
  • 2.
    חבורת שמרנים פחדנים ! (ל"ת)
    אנונימי 30/12/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 30/12/2012 11:25
    הגב לתגובה זו
    לתלונתו של ח"כ אקוניס ורעיו היה פירוש פוליטי בלבד. כדי לגזור גזרה שווה היה עליו לתבוע את המתנחלים לדין פלילי על מעורבותם בפעולות נגד צה"ל. מחזות אלה מוקרנים מזמן לזמן (אף שהם מתרחשים מעת לעת). נראה אותו מעיז לעשות כן.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.