צעדי קירור הנדל"ן עובדים: במארס נרשם שיעור מכירת הדירות הנמוך מנוב' 2009

מנתוני הלמ"ס לחודש מארס עולה כי הביקוש לדירות חדשות ירד ב-1.1% והשלים ירידה של 2% מתחילת השנה. באיזו עיר נמכרו הכי הרבה דירות בחודשים ינואר-מארס 2011?
לירן סהר | (9)

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש מארס עולה כי צעדי קירור הנדל"ן שנוקט בנק ישראל להורדת מחירי הדירות מתחילים להראות את התוצאות בשטח.

בחודש מארס נמכרו 1,938 דירות חדשות, לעומת 1959 דירות שנמכרו בחודש פברואר,ירידה של 1.1%, זאת בהתאם לנתוני המגמה עם ניכוי עונתי. מתחילת השנה נרשמה ירידה של 2% בביקוש לדירות.

יצוין כי כאשר כוללים גם את הדירות שנמכרו שלא למכירה (שימוש עצמי של בעל הקרקע, "בנה ביתך", קבוצות רכישה, השכרה ועוד) מוצאים כי מספר יחידות הדיור שנמכר הסתכם ב-3,540, גידול של כ-12% לעומת הנתון של חודש פברואר שעמד על 3,147 יחידות דיור.

מהנתונים עולה כי באזור המרכז נרשמה עלייה של 33% במכירת דירות- 783 דירות לעומת 589 דירות בחודש פברואר, בתל אביב נרשמה עליה של 42% ואילו בחיפה נרשמה ירידה של כ-30% במכירת דירות בהשוואה לחודש שעבר. בירושלים נרשמה ירידה של כ-20% ואילו באזור הדרום נרשמה ירידה של כ-50%.

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף מרס 2011 (כ-14,850 דירות) היה גבוה מזה שנרשם בסוף מרס 2010 (14,580). מתוך הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף מרס 2011, כ-10,620 דירות בבנייה ביזמה פרטית וכ-4,230 דירות בבנייה ביזמה ציבורית. כ-40% מוצעות למכירה במחוז המרכז, כ-15%-13% במחוזות הדרום, תל אביב וירושלים, כ-7% במחוז חיפה וכ-6% במחוז הצפון.

בהשוואה לסוף מרס 2010, נרשמה ירידה של כ-16% במחוז תל אביב ושל כ-3% בכל אחד מהמחוזות ירושלים והדרום. ואילו במחוזות המרכז וחיפה נרשמה עלייה של כ-18% ושל כ-16%, בהתאמה. במחוז הצפון חלה עלייה של כ-1%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הכלכלן 06/05/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    בפתח זה ברור, נקווה שלא נגיע למצב הדיור בספרד אירלנד או ארה" ב שגם שם ה' עמך' חשב שיש רק מגמת עליות בדיור...
  • 8.
    ביבי תתפטר !!! (ל"ת)
    הצעירים 06/05/2011 07:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המחירים רק עולים ! כך היה וכך יהיה תמיד (ל"ת)
    כתבות לא קונות דירה 06/05/2011 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן דן 06/05/2011 01:33
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור עולים כי יש ביקוש ויש משקיעים ויש משק שהולך קדימה אל תשבו על הגדר. עצירה זמנית זה כמו ירידת מחיר לא תהיה כאן ירידת מחיר כי לא ניתן לעצור את הביקוש התארגנו ולכו לרכוש. המתנה תעלה ביוקר. חבל
  • 5.
    מישהו 05/05/2011 14:41
    הגב לתגובה זו
    עד לפני 3 שנים, הרבה לא ידעו שקיים בנק כזה..
  • 4.
    ההליום בורח מהכדור הפורח....וזה ייגמר בבכי !! (ל"ת)
    בוננזה 05/05/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צחי 05/05/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    המיליון
  • 2.
    תחליטו 05/05/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    די . רואים שלא עובד כלום יש ביקוש עצום
  • 1.
    לא יעזור למיסטר פישר מחירי הדירות ימשיכולעלות (ל"ת)
    Guy 05/05/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי