סמנכ"ל אסטרטגיה חדש במקאן: אחרי 7 שנים, דן גולדסטון יחליף את אלון ברנר

גולדסטון שעלה לפני כחצי שנה מבריטניה טיפל בשנים האחרונות במותגים בינ"ל כגון יוניליוור וקוקה-קולה. ברנר: "מקאן היה ויהיה עבורי בית חם"
משה בנימין | (11)

לאחר שבע שנים בהן עמד בראש תחום האסטרטגיה במקאן אריקסון הודיע אלון ברנר, סמנכ"ל האסטרטגיה על סיום דרכו בקבוצה. את מקומו של ברנר כסמנכ"ל האסטרטגיה יתפוס דן גולדסטון שעל מינויו הוכרז היום (ד'). גולדסטון יצטרף לסמנכ"ל האסטרטגיה אסף חתוכה .

גולדסטון (41), נשוי +2, עלה ארצה לפני כחצי שנה מבריטניה. הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ברמינגהם, ויש לו מעל 18 שנות ניסיון בענף השיווק.

בתפקידו האחרון כיהן במשך 10 שנים כשותף בחברת הייעוץ השיווקי העצמאית הגדולה בעולם, "What If?". ב-5 השנים האחרונות ניהל את מטה החברה באסיה, וממקום מושבו בשנגחאי העניק ייעוץ אסטרטגי למותגים בינלאומיים כגון יוניליוור, פיליפס, ריגלי, קוקה קולה וקראפט.

טרם הצטרפותו ל-"What If?" צבר גולדסטון ניסיון רב בשיווק קמעונאי בינלאומי, כשמילא תפקידי ניהול מותג בחברות 'פרוקטור& גמבל' ו-'שרה לי'.

במסגרת תפקידו החדש יהיה אמון גולדסטון על מערך האסטרטגיה במקאן ועל פיתוח תחום האסטרטגיה הדיגיטלית 3.0 בפרט לצידו של סמנכ"ל האסטרטגיה אסף חתוכה.

אלון ברנר הודיע לאחר שבע וחצי שנים, כסמנכ"ל האסטרטגיה של מקאן כי ברצונו לסיים את תפקידו. במסגרת תפקידו הוביל ברנר את תחום האסטרטגיה במקאן, ועסק בבניית אסטרטגיה שיווקית, מותגית ותקשורתית ללקוחות המשרד, וביניהם סלקום, yes, יוניליוור, חוגלה-קימברלי, אסם, אל על, מגה, תנובה ואחרים.

איריס בק, מנכ"ל קבוצת מקאן אריקסון: "אני מבקשת להודות לאלון ברנר על תרומתו הגדולה וארוכת השנים לקבוצה ומאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. אני מברכת על הצטרפותו של דן גולדסטון, אשר מביא עמו ידע וניסיון בינלאומי נרחב, בעיקר בתחומי ניהול אסטרטגיה עיסקית ותהליכי גיבושה, ומאחלת לו הצלחה רבה".

אלון ברנר מסר: "מקאן אריקסון היה ויהיה עבורי בית חם, בית של מצוינות מקצועית, ופלטפורמה אדירה ליצירת מהלכים שיווקים פורצי דרך. לאחר שבע שנים, מצאתי לנכון לצאת לדרך חדשה, ואני משוכנע כי תחום האסטרטגיה במקאן ימשיך להיות חוד החנית של המשרד".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מוצאים הרבה אנשים מוצלחים כמו אלון (ל"ת)
    03/03/2011 09:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א.ש. 03/03/2011 00:44
    הגב לתגובה זו
    שבע שנים סמנכ"ל אסטרטגיה? נו באמת. איפה תמר בירם. איפה יוני קיש.
  • איריס 03/03/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    ולכלבה הזקנה, הם כבר מזמן לא שם
  • 3.
    מקצוען אמיתי ואחלה בנאדם. (ל"ת)
    בהצלחה 02/03/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה ברנר 02/03/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    אבל מקאן כמו מקאן לא מביאים סתם אנשים..
  • איריס 02/03/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    ארוך כמו שרוך, טיפש כמו נעל
  • מה זה הרשע הזה. גועל נפש. (ל"ת)
    03/03/2011 10:03
  • 1.
    אלון ברנר הוא איש מקצוע מצויין. בהצלחה (ל"ת)
    א 02/03/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
  • איש מקסים ומוכשר, המון בהצלחה!!! (ל"ת)
    מ 02/03/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.