סמנכ"ל אסטרטגיה חדש במקאן: אחרי 7 שנים, דן גולדסטון יחליף את אלון ברנר

גולדסטון שעלה לפני כחצי שנה מבריטניה טיפל בשנים האחרונות במותגים בינ"ל כגון יוניליוור וקוקה-קולה. ברנר: "מקאן היה ויהיה עבורי בית חם"
משה בנימין | (11)

לאחר שבע שנים בהן עמד בראש תחום האסטרטגיה במקאן אריקסון הודיע אלון ברנר, סמנכ"ל האסטרטגיה על סיום דרכו בקבוצה. את מקומו של ברנר כסמנכ"ל האסטרטגיה יתפוס דן גולדסטון שעל מינויו הוכרז היום (ד'). גולדסטון יצטרף לסמנכ"ל האסטרטגיה אסף חתוכה .

גולדסטון (41), נשוי +2, עלה ארצה לפני כחצי שנה מבריטניה. הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ברמינגהם, ויש לו מעל 18 שנות ניסיון בענף השיווק.

בתפקידו האחרון כיהן במשך 10 שנים כשותף בחברת הייעוץ השיווקי העצמאית הגדולה בעולם, "What If?". ב-5 השנים האחרונות ניהל את מטה החברה באסיה, וממקום מושבו בשנגחאי העניק ייעוץ אסטרטגי למותגים בינלאומיים כגון יוניליוור, פיליפס, ריגלי, קוקה קולה וקראפט.

טרם הצטרפותו ל-"What If?" צבר גולדסטון ניסיון רב בשיווק קמעונאי בינלאומי, כשמילא תפקידי ניהול מותג בחברות 'פרוקטור& גמבל' ו-'שרה לי'.

במסגרת תפקידו החדש יהיה אמון גולדסטון על מערך האסטרטגיה במקאן ועל פיתוח תחום האסטרטגיה הדיגיטלית 3.0 בפרט לצידו של סמנכ"ל האסטרטגיה אסף חתוכה.

אלון ברנר הודיע לאחר שבע וחצי שנים, כסמנכ"ל האסטרטגיה של מקאן כי ברצונו לסיים את תפקידו. במסגרת תפקידו הוביל ברנר את תחום האסטרטגיה במקאן, ועסק בבניית אסטרטגיה שיווקית, מותגית ותקשורתית ללקוחות המשרד, וביניהם סלקום, yes, יוניליוור, חוגלה-קימברלי, אסם, אל על, מגה, תנובה ואחרים.

איריס בק, מנכ"ל קבוצת מקאן אריקסון: "אני מבקשת להודות לאלון ברנר על תרומתו הגדולה וארוכת השנים לקבוצה ומאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. אני מברכת על הצטרפותו של דן גולדסטון, אשר מביא עמו ידע וניסיון בינלאומי נרחב, בעיקר בתחומי ניהול אסטרטגיה עיסקית ותהליכי גיבושה, ומאחלת לו הצלחה רבה".

אלון ברנר מסר: "מקאן אריקסון היה ויהיה עבורי בית חם, בית של מצוינות מקצועית, ופלטפורמה אדירה ליצירת מהלכים שיווקים פורצי דרך. לאחר שבע שנים, מצאתי לנכון לצאת לדרך חדשה, ואני משוכנע כי תחום האסטרטגיה במקאן ימשיך להיות חוד החנית של המשרד".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מוצאים הרבה אנשים מוצלחים כמו אלון (ל"ת)
    03/03/2011 09:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א.ש. 03/03/2011 00:44
    הגב לתגובה זו
    שבע שנים סמנכ"ל אסטרטגיה? נו באמת. איפה תמר בירם. איפה יוני קיש.
  • איריס 03/03/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    ולכלבה הזקנה, הם כבר מזמן לא שם
  • 3.
    מקצוען אמיתי ואחלה בנאדם. (ל"ת)
    בהצלחה 02/03/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה ברנר 02/03/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    אבל מקאן כמו מקאן לא מביאים סתם אנשים..
  • איריס 02/03/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    ארוך כמו שרוך, טיפש כמו נעל
  • מה זה הרשע הזה. גועל נפש. (ל"ת)
    03/03/2011 10:03
  • 1.
    אלון ברנר הוא איש מקצוע מצויין. בהצלחה (ל"ת)
    א 02/03/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
  • איש מקסים ומוכשר, המון בהצלחה!!! (ל"ת)
    מ 02/03/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי