בשוק האג"ח עוקבים מקרוב: ה-CDS על ישראל עלה לשיא של שנה וחצי, "צריך לנצל את הירידות ולקנות"
פורסם לראשונה ב-13:40; עדכון אחרון ב-16:30
ניסיון ההפיכה במצרים משפיע לא רק על שוק המניות, אלא שלח גם את אפיקי האג"חים הקונצרניים לירידות של קרוב ל-1%. גם האפיק הממשלתי עשוי להיפגע, אולם בחדרי המסחר מתמקדים דווקא בירידות של האג"ח הקונצרני על מנת לאתר הזדמנויות קנייה.
לאחר שבוע של קיפאון בתל בונדים, היום ראינו ירידות של 0.8% גם בתל בונדים. עוד נציין כי עסקות החלף על חדלות פירעון (Credit-default swaps, או בקיצור CDS) על מדינת ישראל, מדד המשקף את רמת הסיכון על אג"ח והלוואות, זינק ב-9 נקודות הבסיס לרמה של 134 נקודות - שיא שלילי של 18 חודשים.
מחיר ה-CDS נקבע ביחס לתשלום החוב השנתי, כאשר עם עליית הסיכון, יחס זה עולה גם כן. לדוגמא, אם מחיר ה-CDS עומד על 5%, במידה ומשקיע מעוניין לבטח חוב בסך מיליון דולר למספר שנים, עליו לשלם 5,000 דולר בשנה.
ראוי לציין גם את סדרות האג"חים (א' ב' ג') של אמפל אמריקן שאיבדו היום בין 7% ל-9% כ"א. אמפל, אשר בבעלות איש העסקים יוסי מימן, מחזיקה ב-12.5% בחברת הגז המצרית EMG, אשר מספקת גז לישראל.
עוד השפעה עקיפה ניתן לראות גם בחברה לישראל. סדרות האג"ח של החברה רשמו ירידות של 0.6% (סדרה 6) ו-1.4% (סדרה 7), זאת ברקע לזינוק במחירי הנפט בעולם אשר מייקר את מחירי התובלה. נזכיר כי החברה לישראל הינה בעלת השליטה בחברת התובלה הימית 'צים'. מניית החברה לישראל איבדה היום מעל ל-4%.
נועה וייסברג, מנהלת תחום חוב בבית ההשקעות אי.בי.אי, אמרה בשיחה ל-BIzportal כי "באפיק הקונצרני אפשר למצוא הזדמנויות עכשיו. לעומת זאת, באפיק הממשלתי לא צפויה תזוזה משמעותית. מצד אחד אנו אמורים לראות עלייה בתשואות לנוכח העלייה ברמת הסיכון, אולם הזרים אינם כה פעילים באפיק הממשלתי."
מנגד מסבירה וייסברג כי בעתות של סיכון ופחד, המשקיעים המקומיים צפויים ללכת לכיוונו של האפיק הממשלתי, מה שמוריד את שיעורי התשואה. לסיכום, שני הוקטורים מושכים לכיוון שונה ועל כן צופה וייסברג כי לא נראה תזוזה באפיק הממשלתי.
- 5.למה לא חיכיתי עוד שבוע עם הקנייה?! (ל"ת)בר 30/01/2011 21:58הגב לתגובה זו
- 4.הנביא 30/01/2011 19:01הגב לתגובה זוולא בשיא האופוריה, כמו שרבים עושים. מה נמוך - אפריקה למשל (לא המלצה).
- ס.מ 31/01/2011 05:20הגב לתגובה זוזה הזמן לאסוף את אפריקה למי שפיספס בעליות האחרונות ,אפריקה פועלת בשווקים אחרים ולכן זו הזדמנות פז.
- 3.יהיו הזדמנויות יותר טובות (ל"ת)אין מה למהר 30/01/2011 14:54הגב לתגובה זו
- 2.ברוך 30/01/2011 14:50הגב לתגובה זוההפגנות במצרים יפסקו ממש בקרוב על דאגה הכל יסתדר יהיו עוד עליות חזקות
- 1.הזדמנות ישראלית 30/01/2011 14:23הגב לתגובה זוחבל לפספס. משרד התשתיות יאשר במרץ את העברת הרשיון זה הזמן לקנות.
- בינתיים היא יורדת 7% (ל"ת)אריק 30/01/2011 14:53הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
