הקבלנים: "חסרים 20 אלף עובדים זרים, העסקתם מאפשרת העסקת 150 אלף עובדים ישראלים"
בהתאחדות הקבלנים מעריכים היום כי לאור המחסור החמור בעובדים מקצועיים לענף צפויה בחודשים הקרובים האטה בהתחלות של פרויקטים בענף הבנייה.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, אומר כי מהערכות מצב שבוצעו בהתאחדות יחד עם חברות הביצוע עולה חשש מהותי כי החברות יאלצו לדחות התחלת בנייתם של פרויקטים חדשים בתחום המגורים בשל חוסר היכולת לבצע את הפרויקטים ללא עובדים מקצועיים. כמו כן חברות בתחום התשתיות הביעו חשש מהשתתפות במכרזים ממשלתיים בשל המחסור החמור בעובדים שימנע מהם את האפשרות לעמוד בלוחות הזמנים. "יש לזכור כי ממשלת ישראל פועלת היום במקביל להגדלת מלאי הדירות ולהקמת פרויקטים בתחום התחבורה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות".
לדבריו על פי בדיקה שנערכה בהתאחדות לכל דירה דרוש בממוצע עובד אחד המועסק בביצוע עבודות השלד ( עבודות רטובות ) למשך זמן בניה ממוצע של 24 חודש. לרוב מדובר בעובדים זרים או פלסטינים.
כיום מועסקים בענף כ- 6000 עובדים זרים בלבד ונוצר מחסור של כ- 20 אלף עובדים על מנת לאפשר התחלות בנייה של כ- 40 אלף יחידות דיור בשנה. לדבריו, בשבוע שעבר החליטה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הפלסטינים ב- 4000 עובדים נוספים אך בשל התנגדות פוליטית של השר עוזי לנדאו ההחלטה לא יושמה והענף ממשיך להתמודד עם מחסור חמור בעובדים.
עוד מוסיף כידור כי לצורך בניית דירה דרושים עוד 3-5 עובדים המבצעים את העבודות הנוספות דוגמת עץ, אלומיניום, גבס, אינסטלציה ועוד, עבודות אילו מבוצעות על ידי עובדים ישראלים וסך הכל מועסקים בענף 150,000 עובדים ישראלים כלומר, שהעסקתם של העובדים הזרים היא שמאפשרת את העסקת הישראלים.
כידור התייחס גם לנושא של העסקת ישראלים וציין כי הפרויקט להכשרת ישראלים לענף הבנייה מצוי כיום בצומת דרכים. "עד היום במהלך שנתיים הוכשרו עשרות בודדות של עובדים ישראלים וקיימת בעיה של התמדה בענף. כידור קורא לממשלת ישראל לממש את החלטתה בתוספת העובדים הפלסטינים ולפעול באופן מיידי להשלמת המכסות של העובדים הזרים, בהתאם להתחלות הבנייה הנדרשות ובהתאם לפרויקטים הצפויים בתחום התשתיות".
- 1.לא טוב 25/01/2011 16:23הגב לתגובה זופחח
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
