הקבלנים: "חסרים 20 אלף עובדים זרים, העסקתם מאפשרת העסקת 150 אלף עובדים ישראלים"

בהתאחדות הקבלנים מותחים ביקורת על שר התשתיות עוזי לנדאו המונע את העסקתם של 4,000 עובדים פלסטינים בענף וטוענים כי ללא תוספץ נראה האטה בהתחלות בנייה
לירן סהר | (1)

בהתאחדות הקבלנים מעריכים היום כי לאור המחסור החמור בעובדים מקצועיים לענף צפויה בחודשים הקרובים האטה בהתחלות של פרויקטים בענף הבנייה.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, אומר כי מהערכות מצב שבוצעו בהתאחדות יחד עם חברות הביצוע עולה חשש מהותי כי החברות יאלצו לדחות התחלת בנייתם של פרויקטים חדשים בתחום המגורים בשל חוסר היכולת לבצע את הפרויקטים ללא עובדים מקצועיים. כמו כן חברות בתחום התשתיות הביעו חשש מהשתתפות במכרזים ממשלתיים בשל המחסור החמור בעובדים שימנע מהם את האפשרות לעמוד בלוחות הזמנים. "יש לזכור כי ממשלת ישראל פועלת היום במקביל להגדלת מלאי הדירות ולהקמת פרויקטים בתחום התחבורה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות".

לדבריו על פי בדיקה שנערכה בהתאחדות לכל דירה דרוש בממוצע עובד אחד המועסק בביצוע עבודות השלד ( עבודות רטובות ) למשך זמן בניה ממוצע של 24 חודש. לרוב מדובר בעובדים זרים או פלסטינים.

כיום מועסקים בענף כ- 6000 עובדים זרים בלבד ונוצר מחסור של כ- 20 אלף עובדים על מנת לאפשר התחלות בנייה של כ- 40 אלף יחידות דיור בשנה. לדבריו, בשבוע שעבר החליטה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הפלסטינים ב- 4000 עובדים נוספים אך בשל התנגדות פוליטית של השר עוזי לנדאו ההחלטה לא יושמה והענף ממשיך להתמודד עם מחסור חמור בעובדים.

עוד מוסיף כידור כי לצורך בניית דירה דרושים עוד 3-5 עובדים המבצעים את העבודות הנוספות דוגמת עץ, אלומיניום, גבס, אינסטלציה ועוד, עבודות אילו מבוצעות על ידי עובדים ישראלים וסך הכל מועסקים בענף 150,000 עובדים ישראלים כלומר, שהעסקתם של העובדים הזרים היא שמאפשרת את העסקת הישראלים.

כידור התייחס גם לנושא של העסקת ישראלים וציין כי הפרויקט להכשרת ישראלים לענף הבנייה מצוי כיום בצומת דרכים. "עד היום במהלך שנתיים הוכשרו עשרות בודדות של עובדים ישראלים וקיימת בעיה של התמדה בענף. כידור קורא לממשלת ישראל לממש את החלטתה בתוספת העובדים הפלסטינים ולפעול באופן מיידי להשלמת המכסות של העובדים הזרים, בהתאם להתחלות הבנייה הנדרשות ובהתאם לפרויקטים הצפויים בתחום התשתיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא טוב 25/01/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    פחח
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.