יום אחרי החלטת הריבית: הדולר היציג נחלש ב-0.2% ברקע לרכישות של פישר

יום לאחר העלאת הריבית במשק לרמה של 2.25%, בנק ישראל התערב במסחר בכדי למתן את הירידה ורכש עשרות מיליוני דולרים

יום לאחר החלטת הריבית של בנק ישראל, הדולר איבד גובה במסחר מול השקל וזאת למרות התערבות בנק ישראל במסחר ורכישת עשרות מיליוני דולרים.

עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.618 שקל. מנגד, האירו התחזק במסחר המקומי ב-0.25% ונקבע בשער של 4.9283 שקל.

אתמול הודיע הנגיד סטנלי פישר על העלאת שיעור הריבית במשק בכ-0.25% לרמה של 2.25% לאחר ארבעה חודשים בהם שמר על הריבית ללא שינוי. בין הסיבות להעלאת הריבית מנה בנק ישראל את התחדשות העלייה במחירי הדיור, שטיפסו ב-12 החודשים האחרונים ב-17.3%. הודעות בנק ישראל ציינה כי העלאת הריבית ממשיכה "עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה 'נורמאלית'".

"היציאה של בנק ישראל מהקופסה נחושה מאי פעם וההשפעות המדיניות צולבת ותתברר רק לאורך זמן", אמר אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. כהנוביץ' ציין את המלכוד בו נמצא פישר, כאשר מצד אחד הצמיחה וציפיות האינפלציה תומכות בהעלאת הריבית, כמו גם מחירי הנדל"ן. מנגד, פערי הריביות בין ישראל לעולם מקשים על בנק ישראל בהעלאת הריבית.

"פערי הריביות מול ה'פד' יהיו עדיין גורם מעכב עיקרי. בשורה התחתונה אנו מעריכים כי בהחלטת הריבית הבאה תישאר הריבית ללא שינוי על 2.25%, אך קיימת סבירות גבוהה שפישר יעז לעלות ריבית פעם נוספת בקצב מהיר מבעבר, ויעלה שוב כבר את ריבית אפריל", הוסיף כהנוביץ'.

"העלאת הריבית הנוכחית מבטאת שוב פעם את תסמונת 'פישר נגד פישר'", כך הגיב הבוקר יוחאי שויגר מ-FXCM. "רק בשבוע שעבר הכריז בנק ישראל על צעדים חסרי תקדים בחריפותם כנגד 'הספקולנטים הזרים', צעדים שנועדו לפגוע בכדאיות של השקעה בשקל", ציין, "והנה, בעצם העלאת הריבית היום, פישר מרחיב את פער התשואה בין הדולר לשקל ולמעשה מעלה מחדש את הכדאיות של השקעה בשקל". לדברי שויגר, כספים רבים בעולם המחפשים תשואה סולידית צפויים להגביר את הביקושים העולמיים לשקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    י 26/01/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    רכישת הדולרים היום תתברר כצעד חכם כבר השנה. ולכל המקטרגים (שמדברים מפוזיציה ריגעית) אני רוצה להגיד מזל שיש לנו את פישר. אם שער הדולר ירד חברות בין לאומיות יסגרו את מרכזי הפיתוח בישראל שהם כעת היצוא העיקרי שלנו. הסיכון להתחממות בלבנון ובמיצרים עלה בשבוע האחרון ואם המצב יחריף רק עתודות מטבע החוץ יצילו אותנו מפיחות ואינפלציה משתוללת. ואשר לששניסקי, אני מבין שמספר אנשים מרגישים פגיעה בכיסם אבל אוצרות המדינה שיכים למדינה! המדינה מגינה עליהם בצבאה וזכותה לגבות תשלום. לפני מספר שנים דיברו על העלאת התמלוגים ואז אותם אלו שבוכים היום אמרו: " לא להעלות לפני שיש ודאות" ...
  • 4.
    לוינסקי 25/01/2011 21:12
    הגב לתגובה זו
    יש גם דמוקרטיה כלכלית ולא רק מדינית הרטרו אקטיבית לא נשכח !!ו
  • baruch 26/01/2011 00:08
    הגב לתגובה זו
    # 2 is very right . add to it the losses that the tax payer will have on the us$ reservs. pisher is the king - but the king has no clote !
  • 3.
    אחד 25/01/2011 21:04
    הגב לתגובה זו
    נגד האיש (פישר) אבל מסכים על מהות הדברים. להעלות את הריבית בתכלס מקשה על זוגות צעירים ומעמד בינוני לרכוש דירה. להעלות את הריבית משחק לטובת העשירים שמרוויחים יותר על החסכונות שלהם, ולרעת המעמד הבינוני שלוקח הלוואות, משכנתאות וחי באובר. מה גם שאין העלאת הריבית תרסן את האינפלציה כל עוד המדינה מעלה מיסים על דלק נדלן ושלל מוצרי חובה אחרים בכל שלישי וחמישי.
  • 2.
    נרו 25/01/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    משום מה הוא מצטייר כאיזה עילוי בזכות מהלך מקרי שעשה בעבר והצליח. אנחנו מתרשמים מכל טיפוס עם מבטא אנגלי שאיננו מבין את המנטליות שלנו ואיבד את הצפון. הלו פישר, המטרה היא לא להקשות על זוגות צעירים לרכוש דירה אלא מניעת עליית מכירי הדירות ואתה מתבלבל ביניהם!!! אתה לא ממונה ובבקשה אל תטפל במחירי הדירות. אם אתה רוצה אז רק תדאג שמכיוון ההיצע תהיה הגדלה. מה ההשפעה לתוספת ריבית של 0.25% על עשירים שקונים עוד דירה ועוד דירה? אפס!!! אך זה מצליח למנוע מזוגות צעירים לקנות דירה. תעשה לנו טובה וחזור לאמריקה שם תהיה יותר קרוב לחברים שלך שמהללים אותך ללא הרף ללא שום הצדקה. את המדיניות הקשוחה למשכנתאות שהצילה אותנו מהמשבר הגלובאלי לא אתה ייצרת אלא קודמיך. אתה קוטף את הפירות ללא סיבה ורק בזכות המבטא האמריקאי שלך. הניח אותנו לנפשנו
  • 1.
    מ.צ 25/01/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית לא היתה צעד נכון או הכרחי מכאן התוצאות הלא רצויות שאילצו את הנגיד שוב להתערב .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.