יום אחרי החלטת הריבית: הדולר היציג נחלש ב-0.2% ברקע לרכישות של פישר
יום לאחר החלטת הריבית של בנק ישראל, הדולר איבד גובה במסחר מול השקל וזאת למרות התערבות בנק ישראל במסחר ורכישת עשרות מיליוני דולרים.
עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.618 שקל. מנגד, האירו התחזק במסחר המקומי ב-0.25% ונקבע בשער של 4.9283 שקל.
אתמול הודיע הנגיד סטנלי פישר על העלאת שיעור הריבית במשק בכ-0.25% לרמה של 2.25% לאחר ארבעה חודשים בהם שמר על הריבית ללא שינוי. בין הסיבות להעלאת הריבית מנה בנק ישראל את התחדשות העלייה במחירי הדיור, שטיפסו ב-12 החודשים האחרונים ב-17.3%. הודעות בנק ישראל ציינה כי העלאת הריבית ממשיכה "עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה 'נורמאלית'".
"היציאה של בנק ישראל מהקופסה נחושה מאי פעם וההשפעות המדיניות צולבת ותתברר רק לאורך זמן", אמר אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. כהנוביץ' ציין את המלכוד בו נמצא פישר, כאשר מצד אחד הצמיחה וציפיות האינפלציה תומכות בהעלאת הריבית, כמו גם מחירי הנדל"ן. מנגד, פערי הריביות בין ישראל לעולם מקשים על בנק ישראל בהעלאת הריבית.
"פערי הריביות מול ה'פד' יהיו עדיין גורם מעכב עיקרי. בשורה התחתונה אנו מעריכים כי בהחלטת הריבית הבאה תישאר הריבית ללא שינוי על 2.25%, אך קיימת סבירות גבוהה שפישר יעז לעלות ריבית פעם נוספת בקצב מהיר מבעבר, ויעלה שוב כבר את ריבית אפריל", הוסיף כהנוביץ'.
"העלאת הריבית הנוכחית מבטאת שוב פעם את תסמונת 'פישר נגד פישר'", כך הגיב הבוקר יוחאי שויגר מ-FXCM. "רק בשבוע שעבר הכריז בנק ישראל על צעדים חסרי תקדים בחריפותם כנגד 'הספקולנטים הזרים', צעדים שנועדו לפגוע בכדאיות של השקעה בשקל", ציין, "והנה, בעצם העלאת הריבית היום, פישר מרחיב את פער התשואה בין הדולר לשקל ולמעשה מעלה מחדש את הכדאיות של השקעה בשקל". לדברי שויגר, כספים רבים בעולם המחפשים תשואה סולידית צפויים להגביר את הביקושים העולמיים לשקל.
- 5.י 26/01/2011 11:38הגב לתגובה זורכישת הדולרים היום תתברר כצעד חכם כבר השנה. ולכל המקטרגים (שמדברים מפוזיציה ריגעית) אני רוצה להגיד מזל שיש לנו את פישר. אם שער הדולר ירד חברות בין לאומיות יסגרו את מרכזי הפיתוח בישראל שהם כעת היצוא העיקרי שלנו. הסיכון להתחממות בלבנון ובמיצרים עלה בשבוע האחרון ואם המצב יחריף רק עתודות מטבע החוץ יצילו אותנו מפיחות ואינפלציה משתוללת. ואשר לששניסקי, אני מבין שמספר אנשים מרגישים פגיעה בכיסם אבל אוצרות המדינה שיכים למדינה! המדינה מגינה עליהם בצבאה וזכותה לגבות תשלום. לפני מספר שנים דיברו על העלאת התמלוגים ואז אותם אלו שבוכים היום אמרו: " לא להעלות לפני שיש ודאות" ...
- 4.לוינסקי 25/01/2011 21:12הגב לתגובה זויש גם דמוקרטיה כלכלית ולא רק מדינית הרטרו אקטיבית לא נשכח !!ו
- baruch 26/01/2011 00:08הגב לתגובה זו# 2 is very right . add to it the losses that the tax payer will have on the us$ reservs. pisher is the king - but the king has no clote !
- 3.אחד 25/01/2011 21:04הגב לתגובה זונגד האיש (פישר) אבל מסכים על מהות הדברים. להעלות את הריבית בתכלס מקשה על זוגות צעירים ומעמד בינוני לרכוש דירה. להעלות את הריבית משחק לטובת העשירים שמרוויחים יותר על החסכונות שלהם, ולרעת המעמד הבינוני שלוקח הלוואות, משכנתאות וחי באובר. מה גם שאין העלאת הריבית תרסן את האינפלציה כל עוד המדינה מעלה מיסים על דלק נדלן ושלל מוצרי חובה אחרים בכל שלישי וחמישי.
- 2.נרו 25/01/2011 16:17הגב לתגובה זומשום מה הוא מצטייר כאיזה עילוי בזכות מהלך מקרי שעשה בעבר והצליח. אנחנו מתרשמים מכל טיפוס עם מבטא אנגלי שאיננו מבין את המנטליות שלנו ואיבד את הצפון. הלו פישר, המטרה היא לא להקשות על זוגות צעירים לרכוש דירה אלא מניעת עליית מכירי הדירות ואתה מתבלבל ביניהם!!! אתה לא ממונה ובבקשה אל תטפל במחירי הדירות. אם אתה רוצה אז רק תדאג שמכיוון ההיצע תהיה הגדלה. מה ההשפעה לתוספת ריבית של 0.25% על עשירים שקונים עוד דירה ועוד דירה? אפס!!! אך זה מצליח למנוע מזוגות צעירים לקנות דירה. תעשה לנו טובה וחזור לאמריקה שם תהיה יותר קרוב לחברים שלך שמהללים אותך ללא הרף ללא שום הצדקה. את המדיניות הקשוחה למשכנתאות שהצילה אותנו מהמשבר הגלובאלי לא אתה ייצרת אלא קודמיך. אתה קוטף את הפירות ללא סיבה ורק בזכות המבטא האמריקאי שלך. הניח אותנו לנפשנו
- 1.מ.צ 25/01/2011 11:40הגב לתגובה זוהעלאת הריבית לא היתה צעד נכון או הכרחי מכאן התוצאות הלא רצויות שאילצו את הנגיד שוב להתערב .
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
