רוצה להגיב במאמרי הדעה? לא פה: ynet שולח את הטוקבקיסטים לפייסבוק

האם מספר הטוקבקים העולה הוא זה שהוביל לחסימת האפשרות להגיב בחלק ממאמרי הדעה, ומוביל לפייסבוק? וגם: האתר מציב רף למספר לייקים

מדיניות חדשה ב-ynet: האתר מבית 'ידיעות אחרונות' חסם את האפשרות להגיב בחלק ממאמרי הדעה. כך מפרסמת הערב (יום ג') הבלוגית דבורית שרגל, המפעילה את הבלוג 'ולווט אנדרגראונד' באתר אייס.

הערכות הן כי המדיניות החדשה של ynet ננקטת רק בחלק ממאמרי הדעה, בעיקר אלו מושכי האש, וזאת כדי להתמודד כנראה עם כמות הטוקבקים באתר והקשיים האובייקטיביים לטפל בכולם פרטנית.

כאמור, בחלק ממאמרי הדעות הנפיצים באתר, נחסמת האפשרות לטוקבקיסטים להגיב, והם מופנים להגיב עליהם רק בעמוד הפייסבוק של ynet. חלק ממאמרי הדעות נחסמים ונפתחים לתגובות רק לאחר יום, כמו המאמר של ח"כ חנין זועבי, למשל, וכך המאמר כבר מתחפר לו אי שם בתחתית כל גלילה שהיא.

תגיבו בפייסבוק (צילום מסך: ynet)

במקביל, עובדי ynet קיבלו מייל מהנהלת האתר בו נכתב כי חודש מארס הוגדר כנקודת הזמן המומלצת להשגת 100 אלף לייקים לעמוד הפייסבוק של האתר. כעת יש הפנייה לפייסבוק בכל כתבה שעולה באתר, גם בכתבות שמדברות על פייסבוק כעל סדום ועמורה.

יש לציין כי בחודשים האחרונים ביטל אתר נענע10 את מערכת הטוקבקים העצמאית שלו, והיכולת להגיב מתאפשרת רק באמצעות חלונית פייסבוק בתוך נענע10 ורק לבעלי פרופיל בפייסבוק. כזכור, הפעילות המסחרית-פרסומית של נענע10 ופייסבוק (יחד עם אתרי מיקרוסופט, א"כ) נמצאת תחת מטרייה אחת של גוף המדיה MASA.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.