רוצה להגיב במאמרי הדעה? לא פה: ynet שולח את הטוקבקיסטים לפייסבוק
מדיניות חדשה ב-ynet: האתר מבית 'ידיעות אחרונות'
הערכות הן כי המדיניות החדשה של ynet ננקטת רק בחלק ממאמרי הדעה, בעיקר אלו מושכי האש, וזאת כדי להתמודד כנראה עם כמות הטוקבקים באתר והקשיים האובייקטיביים לטפל בכולם פרטנית.
כאמור, בחלק ממאמרי הדעות הנפיצים באתר, נחסמת האפשרות לטוקבקיסטים להגיב, והם מופנים להגיב עליהם רק בעמוד הפייסבוק של ynet. חלק ממאמרי הדעות נחסמים ונפתחים לתגובות רק לאחר יום, כמו המאמר של ח"כ חנין זועבי, למשל, וכך המאמר כבר מתחפר לו אי שם בתחתית כל גלילה שהיא.
תגיבו בפייסבוק (צילום מסך: ynet)
במקביל, עובדי ynet קיבלו מייל מהנהלת האתר בו נכתב כי חודש מארס הוגדר כנקודת הזמן המומלצת להשגת 100 אלף לייקים לעמוד הפייסבוק של האתר. כעת יש הפנייה לפייסבוק בכל כתבה שעולה באתר, גם בכתבות שמדברות על פייסבוק כעל סדום ועמורה.
יש לציין כי בחודשים האחרונים ביטל אתר נענע10 את מערכת הטוקבקים העצמאית שלו, והיכולת להגיב מתאפשרת רק באמצעות חלונית פייסבוק בתוך נענע10 ורק לבעלי פרופיל בפייסבוק. כזכור, הפעילות המסחרית-פרסומית של נענע10 ופייסבוק (יחד עם אתרי מיקרוסופט, א"כ) נמצאת תחת מטרייה אחת של גוף המדיה MASA.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
טופס 17 במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
