רוצה להגיב במאמרי הדעה? לא פה: ynet שולח את הטוקבקיסטים לפייסבוק

האם מספר הטוקבקים העולה הוא זה שהוביל לחסימת האפשרות להגיב בחלק ממאמרי הדעה, ומוביל לפייסבוק? וגם: האתר מציב רף למספר לייקים

מדיניות חדשה ב-ynet: האתר מבית 'ידיעות אחרונות' חסם את האפשרות להגיב בחלק ממאמרי הדעה. כך מפרסמת הערב (יום ג') הבלוגית דבורית שרגל, המפעילה את הבלוג 'ולווט אנדרגראונד' באתר אייס.

הערכות הן כי המדיניות החדשה של ynet ננקטת רק בחלק ממאמרי הדעה, בעיקר אלו מושכי האש, וזאת כדי להתמודד כנראה עם כמות הטוקבקים באתר והקשיים האובייקטיביים לטפל בכולם פרטנית.

כאמור, בחלק ממאמרי הדעות הנפיצים באתר, נחסמת האפשרות לטוקבקיסטים להגיב, והם מופנים להגיב עליהם רק בעמוד הפייסבוק של ynet. חלק ממאמרי הדעות נחסמים ונפתחים לתגובות רק לאחר יום, כמו המאמר של ח"כ חנין זועבי, למשל, וכך המאמר כבר מתחפר לו אי שם בתחתית כל גלילה שהיא.

תגיבו בפייסבוק (צילום מסך: ynet)

במקביל, עובדי ynet קיבלו מייל מהנהלת האתר בו נכתב כי חודש מארס הוגדר כנקודת הזמן המומלצת להשגת 100 אלף לייקים לעמוד הפייסבוק של האתר. כעת יש הפנייה לפייסבוק בכל כתבה שעולה באתר, גם בכתבות שמדברות על פייסבוק כעל סדום ועמורה.

יש לציין כי בחודשים האחרונים ביטל אתר נענע10 את מערכת הטוקבקים העצמאית שלו, והיכולת להגיב מתאפשרת רק באמצעות חלונית פייסבוק בתוך נענע10 ורק לבעלי פרופיל בפייסבוק. כזכור, הפעילות המסחרית-פרסומית של נענע10 ופייסבוק (יחד עם אתרי מיקרוסופט, א"כ) נמצאת תחת מטרייה אחת של גוף המדיה MASA.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':