ארבע חברות ישראליות מתוך השבע שקרן יורקוויל ישראל חתומה עימם על הסכם השקעה מממשות את ההסכם, קצת יותר מהשיעור הממוצע בעולם, כך מסר היום ל-Bizportal שמואל ינאי, מנהל קרן יורקוויל אדוויסוריז ישראל.

קרן יורקוויל (Yorkville advisors) נחתה בישראל לפני שנתיים ומוכרת למשקיע הישראלי בעיקר ברקע להשקעותיה ביצרנית השבבים טאואר. יורקוויל חותמת על הסכמי השקעה עם חברות המעוניינות לגייס כספים, זאת בתמורה להקצאת מניות בניגוד לדרך של גיוס ציבורי. בצורה זו, מלבד הגמישות שניתנת לחברה, מימוש ההסכם לאורך זמן לא יוצר לחץ נקודתי על המניה בעקבות הפצת המניות.

למעשה, יורקוויל פועלת כמו כל חתם, אך במודל מעט שונה מזה הנפוץ בישראל. בארץ יורקוויל חתומה על הסכמים עם שבע חברות, ביניהן טאואר, ביונדווקס, מוביילמקס ואולימפיה שכבר החלו לממש את ההסכם. בנוסף, לחברה הסכמים עם בריינסוויי, ארוכית ופאנאגיה נדל"ן. חברות נוספות שחתמו עם יורקוויל על הסכם אך עדיין לא פרסמו תשקיף או תיקנו אותו בהתאם הן: מזור רובוטיקה, אברבוך, התכוף ומולטימטריקס.

המודל של הקרן מאפשר לחברות לבצע גיוס בתמורה למניות במחירי שוק לתקופה של שלוש שנים מרגע החתימה על הסכם המסגרת, תוך שליטה מוחלטת של החברה במועדי ההנפקה ובמחיר. "חברות רבות בוחרות לראות בהצעה זו כתעודת ביטוח, מקדם הגנה מבחינתן להמשך הדרך", אמר ינאי, "כאשר אחרות רואות בו הזדמנות להחלפת המודל העסקי הרגיל המבוסס על אופציות".

ינאי לוקח את טאואר כדוגמה ומציין כי במקרה והחברה הייתה בוחרת לגייס את אותו סכום שניצלה עד כה - 60 מיליון דולר - בנקודת זמן אחת, היא הייתה מקבלת פחות כסף בשורה התחתונה. "כאשר טאואר פרסה את ההנפקות לסכומים שונים ובמועדים שונים, היא למעשה העלתה את שווי המניה והפעילות העסקית", אמר.

מלבד טאואר, לה קו אשראי של 90 מיליון דולר, ביונדווקס ניצלה 1.23 מיליון דולר מתוך 7 מיליון דולר בהסתכם, מובייל מקס השתמשה ב-0.5 מיליון דולר מתוך 5 מיליון דולר ואולימפיה - 0.2 מיליון דולר מתוך 10 מיליון דולר. שתי חברות עימן חתומה החברה על הסכם אבל עדיין לא מימשו אותו הן אורכית ופאנאגיה נדלן.

התנהלות החברות בשטח, טוען ינאי, מחזקות את הטיעון שלו. "ניתן לראות זאת גם בתוצאות העובדות בשטח. למעט אורכית אף אחת מהחברות מולן אנו חתומים לא בחרו לצאת להנפקה רגילה בעולם", אמר. "מה שמוביל למחשבה כי לא היה להן צורך בגיוס ולמעשה שוויהן המשיך לעלות גם ללא ניצול המסגרות". לדבריו, החברות שעדיין לא ניצלו את מלוא המסגרת לא עשו כך מתוך מחשבה לטווח ארוך: "כל חברה בוחרת בשיקוליה ואם לא ניצלו זה כי בחרו בכך מתוך מחשבה אסטרטגית".