קרן יורקוויל מסכמת שנה: הסכמים עם 7 חברות ישראליות, השקעה של 62 מיליון דולר בטאואר

ארבע חברות ישראליות מתוך השבע שחתומים על הסכמי השקעה עם קרן יורקוויל ישראל ממשות מסגרת האשראי, ברוב המקרים כחלופה להנפקה
יונתן גורודישר |

ארבע חברות ישראליות מתוך השבע שקרן יורקוויל ישראל חתומה עימם על הסכם השקעה מממשות את ההסכם, קצת יותר מהשיעור הממוצע בעולם, כך מסר היום ל-Bizportal שמואל ינאי, מנהל קרן יורקוויל אדוויסוריז ישראל.

קרן יורקוויל (Yorkville advisors) נחתה בישראל לפני שנתיים ומוכרת למשקיע הישראלי בעיקר ברקע להשקעותיה ביצרנית השבבים טאואר. יורקוויל חותמת על הסכמי השקעה עם חברות המעוניינות לגייס כספים, זאת בתמורה להקצאת מניות בניגוד לדרך של גיוס ציבורי. בצורה זו, מלבד הגמישות שניתנת לחברה, מימוש ההסכם לאורך זמן לא יוצר לחץ נקודתי על המניה בעקבות הפצת המניות.

למעשה, יורקוויל פועלת כמו כל חתם, אך במודל מעט שונה מזה הנפוץ בישראל. בארץ יורקוויל חתומה על הסכמים עם שבע חברות, ביניהן טאואר, ביונדווקס, מוביילמקס ואולימפיה שכבר החלו לממש את ההסכם. בנוסף, לחברה הסכמים עם בריינסוויי, ארוכית ופאנאגיה נדל"ן. חברות נוספות שחתמו עם יורקוויל על הסכם אך עדיין לא פרסמו תשקיף או תיקנו אותו בהתאם הן: מזור רובוטיקה, אברבוך, התכוף ומולטימטריקס.

המודל של הקרן מאפשר לחברות לבצע גיוס בתמורה למניות במחירי שוק לתקופה של שלוש שנים מרגע החתימה על הסכם המסגרת, תוך שליטה מוחלטת של החברה במועדי ההנפקה ובמחיר. "חברות רבות בוחרות לראות בהצעה זו כתעודת ביטוח, מקדם הגנה מבחינתן להמשך הדרך", אמר ינאי, "כאשר אחרות רואות בו הזדמנות להחלפת המודל העסקי הרגיל המבוסס על אופציות".

ינאי לוקח את טאואר כדוגמה ומציין כי במקרה והחברה הייתה בוחרת לגייס את אותו סכום שניצלה עד כה - 60 מיליון דולר - בנקודת זמן אחת, היא הייתה מקבלת פחות כסף בשורה התחתונה. "כאשר טאואר פרסה את ההנפקות לסכומים שונים ובמועדים שונים, היא למעשה העלתה את שווי המניה והפעילות העסקית", אמר.

מלבד טאואר, לה קו אשראי של 90 מיליון דולר, ביונדווקס ניצלה 1.23 מיליון דולר מתוך 7 מיליון דולר בהסתכם, מובייל מקס השתמשה ב-0.5 מיליון דולר מתוך 5 מיליון דולר ואולימפיה - 0.2 מיליון דולר מתוך 10 מיליון דולר. שתי חברות עימן חתומה החברה על הסכם אבל עדיין לא מימשו אותו הן אורכית ופאנאגיה נדלן.

התנהלות החברות בשטח, טוען ינאי, מחזקות את הטיעון שלו. "ניתן לראות זאת גם בתוצאות העובדות בשטח. למעט אורכית אף אחת מהחברות מולן אנו חתומים לא בחרו לצאת להנפקה רגילה בעולם", אמר. "מה שמוביל למחשבה כי לא היה להן צורך בגיוס ולמעשה שוויהן המשיך לעלות גם ללא ניצול המסגרות". לדבריו, החברות שעדיין לא ניצלו את מלוא המסגרת לא עשו כך מתוך מחשבה לטווח ארוך: "כל חברה בוחרת בשיקוליה ואם לא ניצלו זה כי בחרו בכך מתוך מחשבה אסטרטגית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".