זמן לנדל"ן אירי? "מחירי הבתים צנחו ב-50%; אלפים עוזבים"
משבר החובות באירלנד וקריסת שוק הנדל"ן במדינה אומנם הביא לעלייה בתשואות על נכסים אך עדיין לא מהווה הזדמנות למשקיעים, כך מעריכים גורמים העוקבים אחר ענף הנדל"ן האירופי.
השבוע
לפי סקר שערך ה- Global Property Guide, מחירי הבתים באירלנד ירדו בשנה האחרונה בשיעור של 14.94% וב-44% מרמות השיא של סוף שנת 2006. "אירלנד רשמה את ירידת המחירים החדה ביותר מבין 35 מדינות מערביות מפותחות שנבחנו".
עדיין לא הגענו לתחתית
חברת הדירוג Standard & Poor חזתה ביוני כי רמות המחירים יירדו ב-10% נוספים ויגיעו לתחתית ב-2011. לדבריהם, רמות האבטלה הגבוהות והיצע הבתים האדיר ימשיכו להעיב על שוק הנדל"ן.
לפי מדד מחירי הבתים Knight Frank, מחירי הבתים בשלושת החודשים האחרונים ירדו ב-1.3% נוספים. "משקיעים עוקבים אחר הנדל"ן האירי בשאיפה למצוא הזדמנויות לפני שהשוק ישוב לצמיחה, אולם לא צפוי כי השוק ישוב לפסים אלו לפני המחצית השנייה של שנת 2011".
"אירלנד היא שוק הנדל"ן המסחרי הפגיע ביותר בעולם, בעלת הפער הגדול ביותר בין שיעורי המימון לחובות", אומרים יועצי השקעות מבית ההשקעות DTZ. "החוב בסך 6.5 מיליארד דולר שאמור להיות מוחזר במהלך 2013 שווה ערך לכ-16% משוויו של כלל הנדל"ן המסחרי באירלנד".
"התשואה משכירות עלתה מ-5% ל-8%"
עורך הדין אורן הרפז, ממשרד יעקב, סלומון, ליפשיץ ושות, אומר כי מכיוון שהמחירים ירדו בשיעור כל כך ניכר, בחלק מהמקומות אף ב-50%, מרכז דאבלין הפך להרבה יותר נגיש. "רמות המחירים עדיין גבוהות ובית ממוצע עולה כ-250 אלף אירו, אך התשואות עלו מ-5% ל-8%. הבעיה היא שהבנקים האירים לא מספקים כיום מימון והמוכרים לא כל כך רוצים למכור כי מאמינים שהמחירים יעלו בחזרה. בתחום הנדל"ן המסחרי ניתן להשיג משרדים במחירים אטרקטיביים, כ-20% עומדים ריקים, אולם מדובר בהימור כי לא בהכרח יצליחו למלאם".
האוכלוסייה מצטמצמת
"כרגע זה לא הזמן לרכוש נדל"ן באירלנד, המשבר יימשך לפחות עוד שנה עד שנתיים", אומר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה, ומציין ארבע סיבות לכך: 1. הממשלה קנתה הרבה אג"ח מגובות משכנתאות, השתלטה על שכונות שאין להן דורש ומגלחת אותן. 2. הממשלה הטילה מס רכוש חדש.4. ההגירה למדינה פוסקת והאוכלוסיה אף מצטמצמת. 4. בתחום הנדל"ן המסחרי, הממשלה העלתה את המע"מ, הורידה את תשלומי ההעברה ובעקבות הגידול בשיעור האבטלה כוח הקנייה של הציבור ירד, יהיה קיפאון.
מעוז מוסיף כי הציבור האירי משך כ-12 מיליארד אירו מפיקדונות הבנקים וניתן לראות זרם של הגירה מהמדינה, במיוחד לאוסטרליה. "אנשים עומדים בתור מול השגרירות האוסטרלית באמצע הלילה, אלפים אם לא עשרות אלפים יעזבו".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
