ראלי אדיר במג'יק: משלימה 150% תוך פחות מחודש, בדרך למדד היתר-50

הדו"חות וה-Road Show בארה"ב שביצע המנכ"ל עשו את שלהם. מנהל השקעות: "אחרי עדכון המדדים המניה עלולה לחטוף". צפו בגרף - ככה נראית טיסה
לירוי פרי |

מג'יק ממשיכה את מסעה צפונה. מניית החברה אשר מייצרת ומספקת כלי פיתוח ואינטגרציית תוכנה עולות היום בעוד 10% ומשלימחות מהלך אדיר של כמעט 150% מתחילת החודש.

הסיבות לזינוק קשורות לדו"ח החזק שסיפקה החברה בתחילת החודש וכמו כן ליציאתו של המנכ"ל לארה"ב, ככל הנראה על מנת לנצל את המומנטום החיובי לצורך גיוס משקיעים.

ההתעוררות והזינוק במניה החל ב-3 בנובמבר - יום פרסום התוצאות הכספיות של החברה לרבעון השלישי. מג'יק שחררה דו"ח חזק שהצביע על עלייה של כ-66% בהכנסות לכ-22.4 מיליון דולר. הרווח הנקי (Non-GAAP) של מג'יק צמח ברבעון השלישי של 2010 לכ-2.6 מיליון דולר, לעומת כ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תגובת המניה באותו היום הייתה זינוק של 24% במחזור של 2.6 מיליון שקלים, גבוה מאוד ביחס לממוצע בנייר שעומד על כ-240 אלף שקלים. מרגע זה, המניה לא עצרה.

במג'יק מסבירים כי השיפור הכללי בהכנסות וברווחים נובע, בין היתר, כתוצאה מגידול במכירות החברה ללקוחות חדשים בעולם, בעיקר ביפן, הולנד וישראל וכן מפעילות ה-IT שרכשה החברה בפברואר 2010.

במקביל למהלך העליות, מתחילת החודש מחזורי המסחר שמרכזת מג'יק גבוהים למדי. בעוד שמתחילת השנה עד נובמבר הסתכם המחזור היומי ב-250,000 שקלים בממוצע, השבוע מרכזת המניה מחזור ממוצע של למעלה מ-2 מיליון שקלים.

עלייה מבוססת או התפתחות של בועה?

כשמנסים לבחון את מהות העלייה במניית מג'יק, נראה שיציאתו של מנכ"ל החברה גיא ברנשטיין ל-Road Show בארה"ב תורמת לעניין. ברנשטיין מנסה ככל הנראה לנצל את המומנטום החיובי של החברה לטובת גיוס משקיעים מוסדיים מחו"ל.

מקורב לחברה אומר כי "ברנשטיין יצא לארה"ב על מנת להפנות את תשומת ליבו של השוק המוסדי לחברה. לא גוייסו כספים ולא מתוכננת רכישה בקרוב, אלא פעילות שיווקית בלבד."

בתוך כך, הערכות הן שהמניה מטפסת גם כיוון שהיא צפויה להיכנס למדד היתר 50 והתעודות כבר כעת עושות התאמות לצורך העניין. הסיכון הוא שלאחר העדכון תיסוג המניה לאחור. מנהל השקעות איתו שוחחנו אמר ל-Bizportal כי "המחיר האמיתי של מג'יק נע באיזור ה-5 דולר למניה. להערכתי המניה תניב תשואת חסר משמעותית על השוק לאחר עדכון המדדים."

גרף הנייר בשנה האחרונה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי