שידור חי

אטיאס: "הזוגות הצעירים משעבדים את חייהם למשכנתא; הכנסות המנהל זינקו ב-30%"

Bizportal מעביר את כנס הצעירים בשידור חי. מנכ"ל בנק הפועלים: "יש לשקול גם הקלות מיסוי על דירות לזוגות צעירים"
לירן סהר |

בכנס ישראל לצעירים 2010 שמתקיים היום (ג') במכללת הגליל המערבי בעכו, תיאר שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את מצבו העגום של שוק הדיור ואמר כי הזוגות הצעירים בישראל "משעבדים" את חייהם למשכנתא, תוך כדי מתיחת ביקורת על מדיניות הריבית של בנק ישראל. Bizportal מעביר את הכנס בשידור חי.

"הזוגות הצעירים משעבדים את חייהם למשכנתא", אמר אטיאס. "היכולת לרכוש דירה מקשה מאוד על הקיום המשפחתי. בישראל אין שוק שכירות משוכלל. התחלנו להוציא דירות להשכרה וייצאו עוד בהמשך כדי לאזן את השוק. "המשקיעים מהווים היום 31% מסך העסקאות. הריבית הנמוכה דוחפת משקיעים לשוק", אמר אטיאס, וביקר את בנק ישראל על כך שהוא מעלה את הריבית באופן מהותי: "התחילו לטפל בריבית אבל זה לא מספיק. מי שמזיז ריבית ב-0.5% לפה או לשם - זה לא מה שישפיע".

עוד אומר אטיאס כי מנהל מקרקעי ישראל הגדיל את הכנסות המדינה במעל ל-30%, מעל ל-6 מיליארד שקל. "הגיע הזמן שהאזרחים יקבלו זאת בחזרה. בעניין המשכנתאות אמר אטיאס שיש לו מספיק מנופים כדי שהממשלה תיתן מספיק תמריצים להעברת הצעירים לפריפריה".

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, מתח ביקורת על הצעדים המועטים שעושה הממשלה בנושא מצוקת הדיור וקרא לה להקים צוות מוחות בו יישבו נציגי המשרדים הכלכליים הרלבנטיים: בנק ישראל, הבנקים המסחריים, קבלנים וגורמים הפועלים בשוק הנדל"ן, ויגישו מסקנות קונקרטיות.

"הצעירים הם הנפגעים העיקריים מן המחסור בדירות והעלייה הגדולה במחירי הדיור", אומר קינן. "מחירי הדירות, במונחים שקליים, עלו בממוצע ב-3 השנים האחרונות בכ-50%, וזאת בתקופה שהאינפלציה נמוכה יחסית והשכר הנומינלי כמעט ולא השתנה. האם פירוש הדבר שיש אצלנו 'בועת נדל"ן?' קשה לקבוע זאת".

לדבריו, חלק מעליות המחירים נבע מגורמים ספקולטיביים הפועלים בשוק.

"כך או כך, אין מחלוקת לגבי העובדה שמחירי הנדל"ן בישראל גבוהים יחסית לכוח הקנייה של האוכלוסייה בכלל, והצעירים בפרט. כיום נדרשים יותר מ-120 חודשי שכר ברוטו, כלומר משכורת ברוטו של יותר מ-10 שנות עבודה על מנת לרכוש דירה ממוצעת בישראל. מובן מאליו שבעיה זו מטרידה בעיקר צעירים העומדים בפני רכישה ראשונה של דירה בחייהם. שערי הריבית אמנם ירדו, והם נמצאים בשפל של כל הזמנים, אבל זה מקל רק במעט".

Watch live streaming video from adinlive at livestream.com

"כמו כן", מציין קינן, "יתכן שיש לשקול גם הקלות מיסוי על דירות לזוגות צעירים, אם כי יש להיזהר בכל הנוגע לאפליות מיסוי, שעלולות להיות מנוצלות לרעה ולגרום לעיוותים בשוק".

"יש אפשרות להגיע לפריפריה וליצור דירות לזוגות צעירים, הבעיה היא שיש חוסר במקומות תעסוקה, אמרה ענבל אור, יו"ר חברת אור סיטי שנכחה בכנס. "יש ראשי ערים שלא מוכנים להכניס זוגות צעירים לתחומם. אני פועלת למען זוגות צעירים שיוכלו לרכוש דירה, פעלתי להקמת קבוצה בחדרה. יש לחייב את הממשלה ליצור דיור בר השגה לצעירים".

ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי אמר שהצליח לייצר 400 יחידות דיור לזוגות צעירים. "אם לא יהיה שינוי יסודי בגישה ותכנית של ממשלת ישראל לא יחול שינוי במצבם של הזוגות הצעירים, בונים דירות קטנות כיום בעיר. אין לנו את היכולת החוקית להטיל סנקציות על יזמים שלא בונים, ניתן ללכת לכיוון של הקלה, הענקנו פטור מהיטל השבחה ליזמים שבונים לזוגות צעירים".

לילך אשר-טופילסקי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, אומרת שיש להבין שמי שהולך וקונה דירה צריך שיהיה לו הון עצמי, אחרת יום אחד לא יוכל לעמוד בתשלומים. "יש לטפל בזוגות הצעירים ממקום של דיור בר השגה, שכירות היא בסדר לטווח ארוך, אך יש משהו בתרבות הישראלית שדורש רכישת בית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.