מדד נדל"ן 15 - ההזדמנות עדיין רחוקה

כדי לייצר עסקה על מדד הנדל"ן לתקן משמעותית
אייל גורביץ |

בתחילת יוני השנה ניתחתי את מדד הנדל"ן בפעם האחרונה. הערכתי אז שכיוונו מטה וכי יעד המחירים מצוי סביב רמת 240 הנקודות. המדד דשדש במקומו פרק זמן של כחודש ולא הגיע לרמה בה נקבתי אלא סב על עקביו ויצא למהלך עליות.

נכון לכתיבת שורות אלו הוא מצוי ברמת 335.66 הנקודות ודומה, על פי הפרמטרים אותם אביא מיד, שהדרך מעלה סלולה. אלא שכדי לייצר עסקה ברמת סיכון נמוכה ובעלת סיכוי גבוה, רכישה במחירים הנוכחיים אינה עומדת על הפרק. על מדד הנדל"ן לבצע תיקון משמעותי טרם העסקה.

המגמה

מבט על גרף הנרות היומי יחשוף את הפרמטרים הבאים:

1. מאז רמת 258 הנקודות שנרשמה בתחילת יולי השנה, מסודרות הנקודות מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה כאשר כל נקודת שיא גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל. המשמעות הבסיסית היא שבטווח זמן זה קיים קונצנזוס בין הקונים (נקודות שפל) לבין המוכרים (נקודות שיא) לגבי כיוונו של המדד.

2. עוד אפשר לראות שבמסגרת מהלך עליות זה נוטים מחזורי המסחר להתרחב בכיוון העלייה. נטייתם של מחזורי המסחר להתרחב לתוך נקודות השיא מעלה את הסבירות ולפיה מדובר במגמת עלייה בעלת רמת מובהקות גבוהה.

3. בנוסף, אפשר לראות את אופן סידורם של הממוצעים הנעים על הגרף המחזקים הערכה זו.

4. עוד אפשר לראות את פריצתה מעלה של רמת 320 הנקודות ששימשה בעבר כרמת התנגדות וכעת, אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה.

ארבעת המרכיבים הללו מובילים להנחת העבודה ולפיה כיוונו הכללי של מדד הנדל"ן הוא מעלה וכי סביר להניח, שבליווי תיקונים ועמידה בתנאים מסוימים בהם אנקוב מיד, נראה אותו מעפיל לרמות גבוהות יותר.

מה עושים עם זה?

אחת הטעויות הנפוצות של האיש הלא מקצועי הוא העדר מנגנון השהייה בין ההחלטה לבין הביצוע. בדרך כלל, ההחלטה לרכוש מובילה לפעולה מיידית המתבררת כשגויה. ההחלטה לקנות חייבת להיות מלווה במנגנון השהייה שבמסגרתו יוחלט על מחיר הקנייה ועל תוכנית עבודה מסודרת.

לכן, כדי לרכוש את מדד הנדל"ן יש להמתין לתיקון טכני משמעותי. כדי לבצע עסקה לטווח הבינוני, כלומר שמשך זמנה לפחות מספר שבועות , הרי שעל מדד נדל"ן לסגת לרמות שבין 310 320 הנקודות. נסיגה לרמות אלו תוכל להבטיח עסקה בעלת יחס סיכוי סיכון חיובי. כמובן שאפשר לרכוש במחירים אחרים, גבוהים יותר, אם כי כאן מדובר בסוג אחר של עסקה.

סיכום

מדד נדל"ן 15 אמור להיכלל ברשימת מעקב. אלא שביצוע עסקה דורש המתנה לתיקון טכני משמעותי.

מדד נדל"ן 15 יומי 20.10.10

מדד נדל"ן שבועי 20.10.10

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי