צרת הפילים הלבנים: דרא"פ נשארה עם אצטדיוני ענק ועלויות עתק. מה עכשיו?
41,000 מקומות ישיבה מצויים באצטדיון מ'בומבלה שבעיר נלספרייט. את העיר מאכלסים 235,000 תושבים, ו-0 קבוצות כדורגל וראגבי מקצועניות. אחרי שהאצטדיון אירח ארבעה משחקים במונדיאל בדרום אפריקה, שואלים את עצמם המקומיים, האם כל זה היה הכרחי?
גם בפולוקוונה שואלים שאלה דומה. עבור בניית האצטדיון בן 42,000 המקומות הממוקם 5 קילומטר ממרכז העיר, הוקצבו 168 מיליון דולר. 500,000 תושבים חיים בפולוקוונה, אך בכל המחוז המקיף את העיר, מחוז לימפופו, אין שום קבוצה מקצוענית. אצטדיון פיטר מוקאבה יושב בדממה, מוקף בכמה מאבטחים שתפקידם לשמור על הציוד המועבר מן האצטדיון.
זה המצב בכמה מן הערים שאירחו משחקים במונדיאל. זה המצב כאשר שלושת קבוצות הכדורגל האהודות ביותר במדינה (קייזר צ'יפס, אורלנדו פיירטס ומאמלודי סאנדאונס) נמצאות במחוז גאוטנג שמכיל את הערים יוהנסבורג ופרטוריה. מחוץ לכוך הזה? יוק.
בנלספרייט מנהלים משא ומתן עם הקבוצה היחידה באזור, הבלאק אייסז שמשחקת בעיר וויטבנק, כדי שזו תקיים לפחות כמה משחקים באצטדיון השומם שלה. המצב בפורט אליזבת גרוע בהרבה. האופציה היחידה לקיום אירועי ספורט באצטדיון נלסון מנדלה, היא הסכם שנכרת עם קבוצת ראגבי מהליגה השנייה.
במילים אחרות, קיימת סבירות גבוהה שלא מעט אצטדיונים בדרום אפריקה יכונו בשם שכל מארגן טורניר גדול נחרד למשמעו: פילים לבנים.
1.5 מיליארד דולר הושקעו בבניית עשרת היכלי הכדורגל המרשימים ברחבי דרום אפריקה, 5 מהם נבנו מאפס. אך לאחר שהמשחקים הגיעו לקצם אמש (א') במשחק גמר דרמטי, העלות השוטפת של תחזוקת האצטדיונים מגיעה עד 65 מיליון דולר בשנה, ובמקרים רבים אין שום תרומה להשקעה.
לפי הערכות של אודש פילאי (Udesh Pillay), שכתב ספר על המורשת האורבנית של המונדיאל בדרום אפריקה, כל אצטדיון יצטרך לארח 12-15 אירועים גדולים בשנה, שכל הכרטיסים אליהם ימכרו עבור מחירים בגובה 200-250 ראנד (26-32 דולר) וזאת רק בכדי לעמוד בעלויות התחזוקה.
הבעיה היא שקיימים הבדלים בין הציבור שצופה בכדורגל לבין הציבור שצופה בראגבי. במשחק ההכנה של הבפאנה-בפאנה נגד קולומביה במאי בסוקר סיטי, כרטיסים נמכרו עבור 40 ראנד. לעומת זאת, במשחק ראגבי של הספרינגבוקס (הכינוי של נבחרת הראגבי הדרום אפריקנית) מול צרפת שבועיים לאחר מכן באותו אצטדיון, מחירי הכרטיסים נעו בין 100 ל-400 ראנד.
הסיבה היא שהכדורגל הוא עדיין הספורט של השחורים והראגבי עדיין שייך ללבנים. לדרום אפריקנים אין ברירה אלא להסתמך על הראגבי כדי להפוך את האצטדיונים לבני-קיימא. "הבעיה עם כדורגל בדרום אפריקה היא שזה לא ספורט של צופים שמשלמים הרבה כסף, או כזה שמושך ספונסרים עשירים", אומר ז'אן-פרנסואה מרסייה, אקונומיסט בסיטיגרופ ביוהנסבורג. "ראגבי כן כזה ספורט. השימוש בכמה מהאצטדיונים עבור ראגבי עשוי לעזור לכסות על עלויות התחזוקה," הוא הוסיף.
"יהיה קשה להשתמש בכל האצטדיונים באופן שוטף", הבהיר קג'טיל סיאם, מנכ"ל ליגת הכדורגל הבכירה בדרום אפריקה, ה-PSL. "אם נשתמש בהם לגמרי גביע, משחקים בין הקבוצות המובילות, והם יהיו פה ושם חצי מלאים, נהיה שמחים".
בינתיים, התקווה היחידה לניצול האצטדיונים טמונה בראגבי. משחק נוסף של הספרינגבוקס בסוקר סיטי, הפעם מול ניו זילנד, נקבע לאוגוסט בציפייה לאצטדיון מלא. גם קבוצות בליגת הראגבי הבינלאומית Super 14 הפכו כמה מהאצטדיונים החדשים לביתן. אבל לא את האצטדיונים הקטנים יותר, בפריפריה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
