בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות

חקירת מס הכנסה מצאה חשדות לעבירות מס קשות של אורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים ואלי פלח יועץ המס

עמית בר | (1)

רשות המסים פתחה בחקירה כנגד שלושה חשודים תושבי המרכז, בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה, בהן אי דיווח על הכנסות, שימוש בחברות ארנק, פיצול הכנסות וניפוח הוצאות שכר. מדובר באורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים של אותה חברה, ואלי פלח, יועץ המס של השניים.

לפי החשד, ליכטר ולסטיגזון לא דיווחו על הכנסות שהועברו אליהם דרך חברות בשליטתם, באופן שמאפשר תשלום מס חברות בלבד במקום מס אישי מלא. בנוסף נטען כי השניים קיזזו משכורות לקרובי משפחה בכדי להפחית את חבות המס האישית שלהם.

מרשות המסים נמסר כי "השניים קיבלו את שכרם בשלושה רכיבים: משכורת, תשלום כנגד חשבוניות שהונפקו מחברות בבעלותם, ותגמולי אופציות למניות". לפי פקודת מס הכנסה, במקרים כאלה יש לראות את ההכנסה המתקבלת דרך חברה כחלק בלתי נפרד מהכנסתו של בעל המניות – כלומר החברה נחשבת "שקופה" לצורך מס, וההכנסה מדווחת כאילו התקבלה בידי הפרט.

לצד זאת, נטען כי לא ניתן כל ביאור בדוחות הכספיים לעסקאות שבוצעו בין חברות שבבעלות ליכטר ולסטיגזון לבין החברה שבה הם מועסקים, מה שלכאורה מחזק את הטענה שמדובר בהסתרת קשרים עסקיים המצביעים על קיומן של חברות ארנק.

בחקירה גם עלה כי תלושי שכר הונפקו לבני משפחה של השניים, בין היתר נרשם כי "יועץ המס אלי פלח קיבל בחברה שבבעלותו כספים בגין שכר עבודתו של מוטי לסטיגזון, והוציא בגינם תלושי שכר על שם אשתו של מוטי".

עוד נטען כי בוצע שימוש בחברה הרשומה על שם בן משפחה נוסף, לצורך קבלת תשלומים מחברת ההייטק, זאת כדי להסוות את ייעודם הסופי של הכספים.

החקירה כוללת גם חשד לאי־דיווח של ליכטר על הכנסות מחו"ל. לפי ממצאי רשות המסים, ליכטר עבד בארה"ב בשנת 2020, אך לא כלל את הכנסותיו באותה שנה בדוחותיו לרשות המסים הישראלית.

לטענת החוקרים, כלל הפעולות הללו נועדו ליצור "חיסכון מס אסור", תוך הסתרת הכנסות מרשויות המס, הימנעות ממדרגות מס גבוהות וממס יסף, וכן התחמקות מדיווח על הכנסות שמקורן בפעילות אישית של החשודים בחברות שבהן הם מועסקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בבקשת השחרור ציינה הרשות כי "הראיות שנאספו מחזקות את החשד שהחשודים פעלו יחד ובמתואם לאורך מספר שנים, תוך שימוש בשיטות הסתרה מגוונות, לרבות רישום עסקאות בין צדדים קשורים, דיווחים חסרים, וחברות בשליטת אנשי קש".

במסגרת החקירה הגלויה בוצעו חיפושים במספר נכסים ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב, חלקם בחברות החשודים וחלקם במשרדו של יועץ המס.

בית משפט השלום בראשון לציון הורה לשחרר את החשודים בתנאים מגבילים, כולל ערבויות כספיות, הפקדת מזומנים, איסור יצירת קשר ביניהם ומעצר בית חלקי. החקירה נמשכת.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עתניאל 11/09/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
    אנשים מתקשים לשלם מסים מחשש שהכסף זורם למימון הפרזיטים החרדים שמסרבים לשרת בצהל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: