גיוס הענק של טבע: האג"ח לגיוס 2.5 מיליארד ד' זכו לדירוג של A3 ממודי'ס
פורסם לראשונה: 17:22 עדכון אחרון: 19:55
איגרות החוב שחברת טבע מתכננת לגייס באמצעותם 2.5 מיליארד דולר, זוכות לדירוג של A3 מכיוונה של מודי'ס, כך הודיעה סוכנות הדירוג. חברת טבע פרסמה היום תשקיף לגיוס הסכום, במטרה לממן את עסקת רציופארם.
בתשקיף המדף שפרסמה היום החברה הגדירה טבע כי בכוונתה לגייס 3 סדרות אג"ח. הראשונה בריבית משתנה שיפרעו בשנת 2011 ושתי סדרות בריבית קבועה שייפרעו בשנים 2012 וב-2015. החתמים בהנפקה יהיו קרדיט סוויס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.
דירוג A3 מוגדר על ידי סוכנות הדירוג כדירוג "בינוני-עליון". "טבע ממשיכה להציג ביצועים פיננסים מרשימים ותחזית הצמיחה עודנה חזקה לאור השקות התרופות הגנריות הקרובות", כתב מייקל לווסק, סגן נשיא בכיר בסוכנות מודי'ס. "בעוד שלחצים תקציביים מביאים לירידה במחירים בשווקים האירופים, אנחנו מצפים שהמחזורים הגדלים של טבע יהיו מספקים על מנת לקזז את השחיקה", הוסיף.
במסגרת התשקיף כתבה טבע כי בכוונתה לנצל כ-800 מיליון דולר למימון מחדש של חלק מהחוב הבנקאי בהיקף של 1.5 מיליארד דולר שנטלה כחלק מרכישת באר שהושלמה בסוף 2008. טבע שילמה אז עבור באר 7.5 מיליארד דולר ונטלה על עצמה את כל התחייבויותיה הפיננסיות של באר בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.
בנוסף, מציינת טבע כי בכוונתה לנצל חלק מתמורת ההנפקה כדי לממן את העסקה לרכישת רציופארם, שהוכרזה בסוף מארס. אז דיווחה טבע על רכישת חברת התרופות הגרמנית תמורת סכום של כ-5 מיליארד דולר והיא תכננה שההנפקה תתבצע עד סוף השנה.
טבע מדגישה שבמקרה שהעסקה לרכישת רציופארם לא תצא לפועל מסיבה זו או אחרת, היא עשויה לנצל את כספי ההנפקה לצרכים השוטפים של החברה.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
