מליאת הכנסת (צילום: אתר הכנסת)
מליאת הכנסת (צילום: אתר הכנסת)

הסעיף שנכנס ברגע האחרון לרפורמה להקמת בנקים קטנים

לרפורמה שעברה בדיוני חוק ההסדרים בכנסת נוסף משפט אחד קטן, שיאפשר לתקן עוול של עשרות שנים ולהקים בישראל בנק חברתי. זו הזדמנות היסטורית; אם נפספס אותה, זו תהיה בכייה לדורות

שגיא בלשה |

הרפורמה להקמת בנקים קטנים עברה בהצבעה בוועדה למיזמים ציבוריים וצפויה להגיע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ביחד עם כל חוק ההסדרים, להליך אישור חקיקה מהיר יחסית. מדובר באירוע מאז'ורי, מבורך ובעל השפעה עצומה על מבנה המערכת הבנקאית בישראל ועל התחרות למען הצרכן, אשר יזמו משרד האוצר ובנק ישראל. לרפורמה נכנס ברגע האחרון גם סעיף אחד קטן ומהותי שהיה חסר בה קודם לכן, שיאפשר לתקן עוול של עשרות שנים ולהניח יסודות להקמתו של בנק חברתי ראשון מסוגו בארץ. 

הסעיף שהוכנס לרפורמה הוא תיקון לחוק המע"מ, שיאפשר לבנק להיות מלכ"ר. מדובר בהכרה רגולטורית בבנקים חברתיים כשחקן משלים חיוני למערכת הבנקאית, שהיתה חסרה כל כך ברפורמה. עוגן כבר החלה בתהליך לקבלת רישיון להקמת בנק חברתי מול בנק ישראל. 

בניגוד למדינות מפותחות בעולם, במדינת ישראל קיים כשל שוק שלמעשה מבטל את מטרת העל של הרפורמה - קידום התחרות וסיוע לציבור באמצעות מתן פתרונות בנקאיים. כשל השוק בא לידי ביטוי בכך שגם בנקים חדשים שיקומו במסגרת הרפורמה לא יתנו מענה הולם לפלחים שכיום לא מקבלים מענה - העסקים הקטנים ומשקי הבית מהעשירונים התחתונים. ואם נהיה כנים, מדובר בפלחים שכיום הבנקים לא באמת מחזרים אחריהם והם נופלים בין הכיסאות, ללא מענה בנקאי מתאים. מכאן שהתוצאה תהיה - "מה שהיה הוא שיהיה". הבנקים החדשים יפנו אל אותם פלחים חזקים במשק הישראלי - תאגידי הענק והעשירונים העליונים, וציבור רחב יישאר שבוי ללא מענה של פתרונות בנקאיים מתאימים.

חברי הוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת בראשות ח"כ אוהד טל הבינו והסכימו כי לא ניתן להותיר הכל בידי השוק החופשי. רעיון הקמת הבנק החברתי זכה לתמיכה מכל הגורמים הפוליטיים בוועדה - מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד - וכן מהגורמים המקצועיים ובהם אגף התקציבים במשרד האוצר, ואף שר האוצר עצמו שתמך, וגם רשות המיסים. מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' ונציגי אגף התקציבים אמרו בדיון כי יתמכו בתיקון לפקודת מס הכנסה שיאפשר הכרה בבנק חברתי כמוסד ציבורי כבר בשבועות הקרובים, ויעבירו להחלטת שר האוצר שהאישור בסמכותו.

 במדינות מפותחות בעולם כגון ארצות הברית ומדינות אירופה פועלים מודלים של בנקים חברתיים רק בשמות אחרים - אגודות אשראי, בנק קהילתי ועוד. בארה"ב הם תופסים 43% מהמערכת הבנקאית ובאירופה כ-30%. רק בישראל לא, והגיעה השעה לאמץ את המודל גם אצלנו.

בנק חברתי שיהיה מלכ"ר לא יוכל להישלט על-ידי גוף מוסדי כמו הבנקים החדשים, כי הבעלים שלו הוא הציבור, הוא לא רשאי לחלק רווחים לבעלי המניות, וההון העצמי שלו מקורו בפילנתרופיה. המוטיבציה שלו תהיה אחרת, ולא למטרת רווח אלא ליצירת בנקאות חברתית שנמדדת באימפקט שלה. 

רק בנק חברתי שיפעל ללא כוונת רווח, וישלים את המערכת הבנקאית בכך שיספק שירותים לאוכלוסיות היותר מאותגרות, יאפשר באמת תחרות אמיתית ופתרון למי שהכי זקוק לו. עוגן פועלת כסוג של בנק חברתי כבר למעלה מ-30 שנה. כבר היום יש לה את כל האמצעים הנדרשים - הון עצמי בהיקף של כ-800 מיליון שקל ותשתית טכנולוגית שכבר פעילה ומתפקדת. הכל כמעט מוכן; רק חסרה לנו ההכרה הרגולטורית הרשמית - הרישיון ושינוי החקיקה הקטן האמור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יש כיום הזדמנות היסטורית נדירה לתיקון במסגרת הרפורמה. אם נפספס אותה, זו תהיה בכייה לדורות.


הכותב הינו מנכ"ל עוגן קרן ההלוואות החברתיות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה