דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הכריז על קול קורא חדש להקמת מתחמי עבודה "קליק-טק" במרכזי החדשנות ובחממות טכנולוגיות הפועלות באזורים אלה. מטרת המהלך היא לעודד תעסוקה איכותית, לחזק את תחום החדשנות ולעודד יזמות מקומית

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הכריז על קול קורא חדש להקמת מתחמי עבודה "קליק-טק" במרכזי החדשנות ובחממות טכנולוגיות הפועלות באזורים אלה. מטרת המהלך היא לעודד תעסוקה איכותית, לחזק את תחום החדשנות ולעודד יזמות מקומית. הקול הקורא נועד לאפשר למרכזי חדשנות וחממות להקים או להרחיב מתחמי עבודה מתקדמים, שישמשו סביבת פעילות לחברות הייטק ויזמים, בליווי אישי ובחיבור ישיר למעסיקים מהתעשייה. 

ההצעות מחייבות שותפות עם גוף עסקי או פילנתרופי והשקעה עצמית משמעותית מצד המגישים. שני מרכזי חדשנות יזכו בתקציב של 5 מיליון שקל כל אחד, במסגרת הקרן לאזרחי ישראל. 

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, מסר כי "חיזוק מרכזי החדשנות תעצים כלכלית את הרשויות המקומיות, תחזק את היזמות והתעסוקה האיכותית בנגב ובגליל ותאפשר לצעירים לפתח קריירה מקצועית קרוב לביתם. זהו צעד נוסף להתאמת שוק העבודה למציאות של חירום ושגרת לחימה מתמשכת." 

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי "החממות ומרכזי החדשנות שהוקמו בשנים האחרונות בנגב ובגליל הפכו לעוגנים משמעותיים לפיתוח כלכלי. כעת, עם המתחמים החדשים, ניתן יהיה לספק ליזמים מסלול מלא מהרעיון ועד לשוק – החל מתשתיות עבודה מתקדמות ועד חיבור ישיר למעסיקים."

פעילות מוגברת של הרשות לחדשנות

לקראת תקציב 2025, החליטה הממשלה, בראשות האוצר, להוסיף 500 מיליון שקל לרשות לחדשנות, שתופנה לחיזוק ההיי טק. בנוסף, קיבל משרד המדע והטכנולוגיה 123 מיליון שקל לקידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים, ומימון מחקרים יישומים.

מאז, החלה הרשות בעבודה לפזר את המשאבים האלו ולזכותה ייאמר שאמנם הסכומים קטנים (יחסית למדינות מערביות) אבל עדיין, כשהרשות יוצאת עם פרויקט של רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה, זה לא עניין של מה בכך. במסגרת המהלך, המדינה העניקה מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.

המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)

קיראו עוד ב"בארץ"

ואם לא די בכך, לפני כחודשיים השיקה מהלך חדש ויוצא דופן להקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות, כחלק ממאמץ אסטרטגי להרחבת תעשיית הדיפ-טק בישראל. במסגרת ההליך, כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים, לצורך דמי ניהול והקמת מעבדה מרכזית מתקדמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ראש הממשלה נתניהו במסיבת העיתונאים, צילום מסך: דוברות משרד רה״מראש הממשלה נתניהו במסיבת העיתונאים, צילום מסך: דוברות משרד רה״מ

ספרטה? בעל הבית השתגע?

"עם לבדד ישכון" - רעיון אולי מעניין בחוגים מסוימים אך במדינה מודרנית תאבת חיים יש למהר ולקוברו קבורת חמור

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

נאום "ספרטה" של ביבי וכל הקונספט העומד מאחוריו הוא רעיון מטריד ובלתי ישים שחבל בכלל שיצא לאוויר העולם. אפילו אם מדובר בתחום הביטחוני בלבד. ישנם יותר מדי דברים שישראל לא תוכל לייצר בעצמה וללכת בנתיב הזה תהיה טעות אסטרטגית קשה ואין לנו את המשאבים הכספיים ליישם אותו.

"עם לבדד ישכון" - רעיון אולי מעניין בחוגים מסוימים אך במדינה מודרנית תאבת חיים יש למהר ולקוברו קבורת חמור.

בזמנו, במסגרת המחקרים שקדמו לכתיבת הספר "ישראל סיפור הצלחה", ראיינו מעל 100 מומחים ישראליים ובינלאומיים, ומצאנו את הגורמים שהם המפתח להצלחתה הכוללת. הרעיון "הספרטני" מנוגד לאחד מחמשת הגורמים שאחראים הכי הרבה להצלחת הכלכלה הישראלית - "קשרים בינלאומיים".

שאיש לא יתבלבל, אני לא מציע להיות נחמדים יותר לאירופאים. לנסות שיאהבו אותנו. אלו מאיתנו שכל הזמן מסתובבים ומתלוננים "שלא אוהבים אותנו בעולם", סובלים לטעמי מרגשי נחיתות קשים. אסור לנו לוותר על עקרונות מרכזיים שלנו. אבל לא חייבים לשדר זאת כלפי חוץ, כשאין צורך בכך. צריכים להיות פרקטיים וממזריים מול האירופאיים, מול הערבים ובכלל מול כל העולם.

התעשייה הביטחונית - היוצאת מן הכלל, אך צריך לעבוד חכם

ישנם מוצרים ביטחוניים קריטיים שישראל חייבת בהם להסתמך על עצמה, בגלל מחסור כלל עולמי. שתי הדוגמאות הבוהקות ביותר שעולות על דעתי הן חומרי נפץ ופגזי תותחים. לא בגלל שיש אמברגו על ישראל, אלא כי קיים בהם מחסור עולמי. מלחמת רוסיה אוקראינה "בזבזה" חלק משמעותי ממלאי פגזי התותחים של העולם המערבי ובניית מפעלים חדשים לוקחת זמן. מקורם של חלק משמעותי מחומרי הנפץ הצבאיים הוא סין ורוסיה, בעיה קשה בפני עצמה.

מאז תחילת המלחמה נוספו פסי ייצור של פגזי תותחים בישראל וגדלה התפוקה של חומרי נפץ. כעת אף מצוי בתהליך הקמה מפעל חדש לייצור חומרי נפץ. במובן זה פעלנו נכון ומהר. אך לגבי אינספור רכיבים אחרים, רבים מהם כאלו שנדרשים בכמויות קטנות ואפילו קטנות מאד, אין היתכנות כלכלית או אפילו תפעולית לייצרם כאן!