דרור בין מנכל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייבדרור בין מנכל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב

השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל

רשות החדשנות וסוכנות החלל משיקות מעבדה לאומית חדשה שתאפשר לספק הנבחר לשגר לפחות 15 מטענים ייעודים ישראליים לחלל החיצון בהנחה של לפחות 35% ממחיר השוק, ויאפשר לראשונה לחברות ישראליות גדולות וקטנות שער כניסה לשוק החלל הגלובלי

רן קידר |

ישראל עושה צעד נוסף בנסיון להצטרף לתעשיית החלל העולמית. רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית פרסמו קול קורא להקמה או הרחבה של מעבדת שיגור לאומית לטכנולוגיות חלל. ההשקעה: עד 40 מיליון שקלים, במימון של 55 עד 66 אחוזים. היעד שהציבה הרשות הוא לספק לחברות ישראליות, גדולות כקטנות, פלטפורמה נגישה לשיגור טכנולוגיות לחלל החיצון, ולהציב את ישראל בחזית החדשנות הגלובלית. 

המהלך צפוי לאפשר שיגור של לפחות 15 מטענים ייעודים ישראליים בשלוש שנים, תוך מתן הנחות של 35% לפחות ממחיר השוק עבור חברות זכאיות. מעבר לשיגור עצמו, מדובר בהקמה של תשתית שלמה שתאפשר מחקר, פיתוח, אינטגרציה, תפעול לוויינים וניתוח נתונים, הכל תחת קורת גג אחת. הקול הקורא פתוח לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים, והמועד האחרון להגשה הוא 17 בספטמבר 2025.

לצד השירותים הטכניים, התשתית שתוקם אמורה לייצר סביבת אקוסיסטם שלמה, כולל תמיכה בסטארטאפים, חיבורים אסטרטגיים, ייעוץ רגולטורי ושילוב ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית. בכך, היא צפויה להפוך לחלון שיגור לא רק לתאגידים גדולים אלא גם ליזמים, חוקרים וחברות צעירות. במשרד החדשנות רואים במהלך מנוע צמיחה אפשרי שייקח את הסקטור כולו קדימה. 


שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ח"כ גילה גמליאל: "ישראל חייבת להמשיך להיות כוח מוביל בחדשנות ובמדע - גם מחוץ לגבולות האטמוספירה. ההשקעה בהקמת מעבדת שיגור לאומית תאפשר לחברות ישראליות להוכיח טכנולוגיות בתנאי אמת בחלל, לחזק את מעמדה של ישראל בזירת החלל הבינלאומית, וליצור מנוע צמיחה משמעותי לעתיד הכלכלה הישראלית." 

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "שיגור הטכנולוגיות הישראליות לחלל ישגר את תעשיית החלל הישראלית לקדמת החדשנות העולמית בתחום. אנחנו מורידים חסמים לחברות חלל ישראליות, דבר אשר יאפשר להן לפרוץ מהר ובגדול." 

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "ישראל מוכיחה פעם נוספת שהיא לא מפחדת לחלום רחוק. המעבדה שתוקם תהפוך לחלון שיגור לדור הבא של חדשנות ישראלית ותנגיש את החלל לא רק לתאגידים גדולים, אלא גם ליזמים ולאקדמיה, ובכך תסייע להם להוכיח את כוחה של הטכנולוגיה הישראלית בשוק העולמי המתפתח."

להבדיל, לפני כשבועיים מינתה השרה גמליאל את ד"ר שמרית תירוש ממן לראש סוכנות החלל הישראלית, האישה הראשונה שתכהן בתפקיד. ממן, בת 45, מדענית בכירה מאוניברסיטת בן-גוריון, מביאה עמה ניסיון של יותר משני עשורים בתחומי חישה מרחוק, דימות פלנטרי ושיתופי פעולה בינלאומיים, כולל עם נאס"א והאו"ם. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על גיבוש מדיניות החלל הלאומית, קידום תוכניות חדשנות, פיתוח תשתיות, שיתופי פעולה מדעיים ומסחריים ומעקב אחר יישום תוכניות החלל הישראליות. ממן תחליף את פרופ' דן בלומברג, ותכהן לשלוש שנים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".