קניות
צילום: תמר מצפי

אחרי הירידות: עלייה בתמ"ג ברבעון השלישי של 2024

התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח ברבעון השלישי של השנה שעברה ב-4% במונחים שנתיים, אחרי ירידה של 0.3% ברבעון שקדם לו. זינוק מרשים, של כמעט 74%, נרשם בצריכה של מוצרים בני קיימא. הצריכה הביטחונית רשמה צניחה של כ-38% - מה שעשוי להצביע על שינוי בסדרי העדיפויות



של הממשלה

עוזי גרסטמן |


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את הדו"חות לגבי המצב הכלכלי של ישראל ברבעון השלישי של 2024, עם נתונים מעניינים שמציגים את ההתאוששות שחווה המשק לאחר ירידות ברבעונים הקודמים. האומדן מצביע על עליות משמעותיות בתמ"ג ובמגזרים מרכזיים במשק, לצד ירידות בתחומים אחרים שממשיכים להדאיג.




התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל צמח ברבעון השלישי של 2024 בשיעור של 4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.3% ברבעון השני. נתון זה מעיד על חזרה לשגרה כלכלית יחסית, עם שיפור בתוצר העסקי - שעלה ב-5.1%. "השינויים בתוצר המקומי משקפים התאוששות הדרגתית של המשק הישראלי," נכתב בדו"ח.

עלייה בביקושים למוצרים ושירותים




ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-8.2% בחישוב שנתי, מה שמעיד על עלייה בביקושים למוצרים ושירותים. נתון זה מתבטא גם בעלייה של 73.7% בצריכה למוצרים בני-קיימא לנפש. כך למשל, ההוצאות על כלי רכב עלו ב-110% בחישוב שנתי, כשברבעון החולף נרשמה עלייה של 20.4% ברכישות כלי רכב פרטיים.


תחום ההשקעות הציג אף הוא שיפור דרמטי: ההשקעה בנכסים קבועים צמחה ב-25.4%, עם עלייה מרשימה של 297.5% בכלי תחבורה יבשתיים ו-35.3% בבנייה למגורים. עם זאת, לעומת השנה שעברה, ההשקעות בבנייה עדיין נמוכות ב-19.7%, מה שמצביע על קצב התאוששות אטי.



היצוא הכללי עלה ב-5.4%, בהובלת יצוא השירותים (9.0%). עם זאת, תחום היהלומים ממשיך לדעוך, ויצוא הסחורות מענפי התעשייה עלה ב-7.1%. יבוא הסחורות והשירותים רשם קפיצה מרשימה של 26.3%, ואילו יבוא הסחורות האזרחיות זינק ב-48.7%.



ענפי הבנייה והתעשייה הציגו עליות מרשימות, עם צמיחה של 25.9% בבנייה ו-7.5% בתעשייה, כרייה וחציבה. לעומת זאת, מגזר התחבורה, האחסנה והדואר חווה ירידה של 0.1%.




ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-6.8%, כשבתחום הצריכה הביטחונית נרשמה ירידה חדה של 38.2%. עם זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-7.0% - מה שמרמז על שינויים עדינים במדיניות התקציבית של הממשלה.

קיראו עוד ב"בארץ"



התוצר המקומי לנפש צמח ב-2.8% - נתון שמצביע על התקדמות מתונה אך חיובית ברמת החיים, בעקבות העלייה בהוצאות הצריכה הפרטית לנפש ב-7.0%.


הדו"חות מספקים תמונה מעודכנת של מצבה הכלכלי של ישראל, המציגה התאוששות בתחומים מסוימים לצד אתגרים מתמשכים באחרים. נתוני האומדן הבא, שיתפרסם בחודש הבא, צפויים לכלול עדכונים נוספים שיציירו תמונה מקיפה יותר של 2024.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.