אחרי הירידות: עלייה בתמ"ג ברבעון השלישי של 2024
התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח ברבעון השלישי של השנה שעברה ב-4% במונחים שנתיים, אחרי ירידה של 0.3% ברבעון שקדם לו. זינוק מרשים, של כמעט 74%, נרשם בצריכה של מוצרים בני קיימא. הצריכה הביטחונית רשמה צניחה של כ-38% - מה שעשוי להצביע על שינוי בסדרי העדיפויות
של הממשלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את הדו"חות לגבי המצב הכלכלי של ישראל ברבעון השלישי של 2024, עם נתונים מעניינים שמציגים את ההתאוששות שחווה המשק לאחר ירידות ברבעונים הקודמים. האומדן מצביע על עליות משמעותיות בתמ"ג ובמגזרים מרכזיים במשק, לצד ירידות בתחומים אחרים שממשיכים להדאיג.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל צמח ברבעון השלישי של 2024 בשיעור של 4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.3% ברבעון השני. נתון זה מעיד על חזרה לשגרה כלכלית יחסית, עם שיפור בתוצר העסקי - שעלה ב-5.1%. "השינויים בתוצר המקומי משקפים התאוששות הדרגתית של המשק הישראלי," נכתב בדו"ח.
עלייה בביקושים למוצרים ושירותים
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-8.2% בחישוב שנתי, מה שמעיד על עלייה בביקושים למוצרים ושירותים. נתון זה מתבטא גם בעלייה של 73.7% בצריכה למוצרים בני-קיימא לנפש. כך למשל, ההוצאות על כלי רכב עלו ב-110% בחישוב שנתי, כשברבעון החולף נרשמה עלייה של 20.4% ברכישות כלי רכב פרטיים.
תחום ההשקעות הציג אף הוא שיפור דרמטי: ההשקעה בנכסים קבועים צמחה ב-25.4%, עם עלייה מרשימה של 297.5% בכלי תחבורה יבשתיים ו-35.3% בבנייה למגורים. עם זאת, לעומת השנה שעברה, ההשקעות בבנייה עדיין נמוכות ב-19.7%, מה שמצביע על קצב התאוששות אטי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היצוא הכללי
עלה ב-5.4%, בהובלת יצוא השירותים (9.0%). עם זאת, תחום היהלומים ממשיך לדעוך, ויצוא הסחורות מענפי התעשייה עלה ב-7.1%. יבוא הסחורות והשירותים רשם קפיצה מרשימה של 26.3%, ואילו יבוא הסחורות האזרחיות זינק ב-48.7%.
ענפי הבנייה והתעשייה הציגו עליות מרשימות, עם צמיחה של 25.9% בבנייה ו-7.5% בתעשייה, כרייה וחציבה. לעומת זאת, מגזר התחבורה, האחסנה והדואר חווה ירידה של 0.1%.
ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-6.8%, כשבתחום הצריכה הביטחונית נרשמה ירידה חדה של 38.2%. עם זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-7.0% - מה שמרמז על שינויים עדינים במדיניות התקציבית של הממשלה.
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
התוצר המקומי לנפש צמח ב-2.8% - נתון שמצביע על התקדמות מתונה אך חיובית ברמת החיים, בעקבות העלייה בהוצאות הצריכה הפרטית לנפש ב-7.0%.
הדו"חות מספקים תמונה מעודכנת של מצבה הכלכלי של ישראל, המציגה התאוששות בתחומים מסוימים לצד אתגרים מתמשכים באחרים. נתוני האומדן הבא, שיתפרסם בחודש הבא, צפויים לכלול עדכונים נוספים שיציירו תמונה
מקיפה יותר של 2024.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
