אחרי הירידות: עלייה בתמ"ג ברבעון השלישי של 2024
התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח ברבעון השלישי של השנה שעברה ב-4% במונחים שנתיים, אחרי ירידה של 0.3% ברבעון שקדם לו. זינוק מרשים, של כמעט 74%, נרשם בצריכה של מוצרים בני קיימא. הצריכה הביטחונית רשמה צניחה של כ-38% - מה שעשוי להצביע על שינוי בסדרי העדיפויות
של הממשלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את הדו"חות לגבי המצב הכלכלי של ישראל ברבעון השלישי של 2024, עם נתונים מעניינים שמציגים את ההתאוששות שחווה המשק לאחר ירידות ברבעונים הקודמים. האומדן מצביע על עליות משמעותיות בתמ"ג ובמגזרים מרכזיים במשק, לצד ירידות בתחומים אחרים שממשיכים להדאיג.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל צמח ברבעון השלישי של 2024 בשיעור של 4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.3% ברבעון השני. נתון זה מעיד על חזרה לשגרה כלכלית יחסית, עם שיפור בתוצר העסקי - שעלה ב-5.1%. "השינויים בתוצר המקומי משקפים התאוששות הדרגתית של המשק הישראלי," נכתב בדו"ח.
עלייה בביקושים למוצרים ושירותים
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-8.2% בחישוב שנתי, מה שמעיד על עלייה בביקושים למוצרים ושירותים. נתון זה מתבטא גם בעלייה של 73.7% בצריכה למוצרים בני-קיימא לנפש. כך למשל, ההוצאות על כלי רכב עלו ב-110% בחישוב שנתי, כשברבעון החולף נרשמה עלייה של 20.4% ברכישות כלי רכב פרטיים.
תחום ההשקעות הציג אף הוא שיפור דרמטי: ההשקעה בנכסים קבועים צמחה ב-25.4%, עם עלייה מרשימה של 297.5% בכלי תחבורה יבשתיים ו-35.3% בבנייה למגורים. עם זאת, לעומת השנה שעברה, ההשקעות בבנייה עדיין נמוכות ב-19.7%, מה שמצביע על קצב התאוששות אטי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היצוא הכללי
עלה ב-5.4%, בהובלת יצוא השירותים (9.0%). עם זאת, תחום היהלומים ממשיך לדעוך, ויצוא הסחורות מענפי התעשייה עלה ב-7.1%. יבוא הסחורות והשירותים רשם קפיצה מרשימה של 26.3%, ואילו יבוא הסחורות האזרחיות זינק ב-48.7%.
ענפי הבנייה והתעשייה הציגו עליות מרשימות, עם צמיחה של 25.9% בבנייה ו-7.5% בתעשייה, כרייה וחציבה. לעומת זאת, מגזר התחבורה, האחסנה והדואר חווה ירידה של 0.1%.
ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-6.8%, כשבתחום הצריכה הביטחונית נרשמה ירידה חדה של 38.2%. עם זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-7.0% - מה שמרמז על שינויים עדינים במדיניות התקציבית של הממשלה.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
התוצר המקומי לנפש צמח ב-2.8% - נתון שמצביע על התקדמות מתונה אך חיובית ברמת החיים, בעקבות העלייה בהוצאות הצריכה הפרטית לנפש ב-7.0%.
הדו"חות מספקים תמונה מעודכנת של מצבה הכלכלי של ישראל, המציגה התאוששות בתחומים מסוימים לצד אתגרים מתמשכים באחרים. נתוני האומדן הבא, שיתפרסם בחודש הבא, צפויים לכלול עדכונים נוספים שיציירו תמונה
מקיפה יותר של 2024.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
