אחרי הירידות: עלייה בתמ"ג ברבעון השלישי של 2024
התוצר המקומי הגולמי של ישראל צמח ברבעון השלישי של השנה שעברה ב-4% במונחים שנתיים, אחרי ירידה של 0.3% ברבעון שקדם לו. זינוק מרשים, של כמעט 74%, נרשם בצריכה של מוצרים בני קיימא. הצריכה הביטחונית רשמה צניחה של כ-38% - מה שעשוי להצביע על שינוי בסדרי העדיפויות
של הממשלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את הדו"חות לגבי המצב הכלכלי של ישראל ברבעון השלישי של 2024, עם נתונים מעניינים שמציגים את ההתאוששות שחווה המשק לאחר ירידות ברבעונים הקודמים. האומדן מצביע על עליות משמעותיות בתמ"ג ובמגזרים מרכזיים במשק, לצד ירידות בתחומים אחרים שממשיכים להדאיג.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל צמח ברבעון השלישי של 2024 בשיעור של 4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.3% ברבעון השני. נתון זה מעיד על חזרה לשגרה כלכלית יחסית, עם שיפור בתוצר העסקי - שעלה ב-5.1%. "השינויים בתוצר המקומי משקפים התאוששות הדרגתית של המשק הישראלי," נכתב בדו"ח.
עלייה בביקושים למוצרים ושירותים
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-8.2% בחישוב שנתי, מה שמעיד על עלייה בביקושים למוצרים ושירותים. נתון זה מתבטא גם בעלייה של 73.7% בצריכה למוצרים בני-קיימא לנפש. כך למשל, ההוצאות על כלי רכב עלו ב-110% בחישוב שנתי, כשברבעון החולף נרשמה עלייה של 20.4% ברכישות כלי רכב פרטיים.
תחום ההשקעות הציג אף הוא שיפור דרמטי: ההשקעה בנכסים קבועים צמחה ב-25.4%, עם עלייה מרשימה של 297.5% בכלי תחבורה יבשתיים ו-35.3% בבנייה למגורים. עם זאת, לעומת השנה שעברה, ההשקעות בבנייה עדיין נמוכות ב-19.7%, מה שמצביע על קצב התאוששות אטי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היצוא הכללי
עלה ב-5.4%, בהובלת יצוא השירותים (9.0%). עם זאת, תחום היהלומים ממשיך לדעוך, ויצוא הסחורות מענפי התעשייה עלה ב-7.1%. יבוא הסחורות והשירותים רשם קפיצה מרשימה של 26.3%, ואילו יבוא הסחורות האזרחיות זינק ב-48.7%.
ענפי הבנייה והתעשייה הציגו עליות מרשימות, עם צמיחה של 25.9% בבנייה ו-7.5% בתעשייה, כרייה וחציבה. לעומת זאת, מגזר התחבורה, האחסנה והדואר חווה ירידה של 0.1%.
ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-6.8%, כשבתחום הצריכה הביטחונית נרשמה ירידה חדה של 38.2%. עם זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-7.0% - מה שמרמז על שינויים עדינים במדיניות התקציבית של הממשלה.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
התוצר המקומי לנפש צמח ב-2.8% - נתון שמצביע על התקדמות מתונה אך חיובית ברמת החיים, בעקבות העלייה בהוצאות הצריכה הפרטית לנפש ב-7.0%.
הדו"חות מספקים תמונה מעודכנת של מצבה הכלכלי של ישראל, המציגה התאוששות בתחומים מסוימים לצד אתגרים מתמשכים באחרים. נתוני האומדן הבא, שיתפרסם בחודש הבא, צפויים לכלול עדכונים נוספים שיציירו תמונה
מקיפה יותר של 2024.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
