פעילות הגרילה החדשה של עלם: "ענת - סקס תמורת ג'ינס"
עמותת על"ם הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומפעילה פרויקטים ברחבי הארץ במטרה לסייע לבני נוער אלו למצוא את מקומם בחברה הישראלית כבוגרים ואזרחים תורמים. העמותה יוצאת בכל שנה, בתקופה זו עם קמפיין למען התרמה לעמותה, הפעילות המוכרת ביותר היא פעילות המכונה "דגל אורות התקווה" אשר קוראת לתרום למען נוער בסיכון באמצעות שליחת SMS ובכך להדליק נורות בדגל אשר מכסה את עזריאלי. הקמפיין נעשה באמצעות משרד הפרסום גיתם.
השנה יצאה העמותה בפעילות נוספת, פעילות גרילה, אשר התמקדה בעיקר ברחוב רוטשילד בת"א, במסגרת הפעילות, מתנדבי על"ם הניחו על שמשות הרכבים כרטיסים דוגמת הכרטיסים המציעים שירותי מין וליווי, ועליהם הכיתוב "ענת-סקס תמורת ג'ינס *6009". מצידו השני של הכרטיס הופיע הכיתוב "אלפי נערות בישראל סובלות ממצוקה, אלימות וניצול מיני. עמותת עלם מושיטה להן יד. עזרו לנו לעזור להן. לתרומה שלחו sms עם המספר 10 ל 6090".
אפרת שפרוט, מנהלת מחלקת גיוס ומשאבים בעמותת על"ם, מסרה כי "מטרת פעילות הגרילה הייתה להעלות את המודעות, בדרך לא שיגרתית בכדי לטלטל את האנשים ושיבינו כי הנתונים עלה עלייה במספר הנערות המנוצלות חמורים. לא מדובר פה רק על זנות אלא על ניצול תמורת טובות הנאה בסיסיות כמו ג'ינס, ארוחה, פלאפון". עוד הוסיפה שפרוט, "התגובות לקמפיין היו של הפתעה, עשרות שהתקשרו לכרטיס הביקור נענו לא על ידי נערה אלא על ידי נציגים של העמותה".
כזכור, לאחרונה פרסמה עמותת על"ם את דוח השנתי, אשר הראה, בין השאר, כי חלה עלייה של 17% במספר המקרים של נערות המנוצלות מינית בהן נערות החוות ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות או רגשיות וכן עליה במקרי גילוי עריות ואונס.
לדברי ליאור רז, מנהל מחלקת הגרילה בגיתם, "פעילות זו היא המשך ישיר לפעילות שעשינו בשנה שעברה, באמצעות הפעילות אנו מעוניינים ליצור שיח בנושא" עוד הוסיף רז, כי "זוהי פעילות המפתיעה את האנשים ומגיעה מהמקום שהם הכי פחות מצפים לו. ברגע שהפעילות אינטיליגנטית, הקהל שנחשף לה גדול יותר".
אחת התופעות החמורות שאיתרה עמותת עלם בקרב הנערות, הינה ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות. הנערות, שגילן נע סביב ממוצע 14-15, מציעות את גופן תמורת מגורים, הסעה, ביגוד וכדומה. במחקר שנערך במכון ברוקדייל, הודו 25% מהנערות המטופלות על ידי שירותי הרווחה כי הן מנוצלות מינית בתמורה לטובות הנאה חומריות. נוסף עליהן, הודו 50% מהנערות הלא מטופלות כי גם הן שותפות לתופעה.
נאווה ברק, נשיאת עמותת על"ם, מסרה, "זאת אחת התופעות הרחבות הקשות בהן אנו נתקלים. נערות שמנוצלות מינית תמורת אתנן. מוסכמות חברתיות ותפיסות מעוותות מצליחות למצב את התופעה במקום שקט ורחוק מהעין, כך שאותן נערות מופקרות לגורלן ומקבלות אותו כגזירה שאינה ניתנת לשינוי"
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
