פעילות הגרילה החדשה של עלם: "ענת - סקס תמורת ג'ינס"
עמותת על"ם הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומפעילה פרויקטים ברחבי הארץ במטרה לסייע לבני נוער אלו למצוא את מקומם בחברה הישראלית כבוגרים ואזרחים תורמים. העמותה יוצאת בכל שנה, בתקופה זו עם קמפיין למען התרמה לעמותה, הפעילות המוכרת ביותר היא פעילות המכונה "דגל אורות התקווה" אשר קוראת לתרום למען נוער בסיכון באמצעות שליחת SMS ובכך להדליק נורות בדגל אשר מכסה את עזריאלי. הקמפיין נעשה באמצעות משרד הפרסום גיתם.
השנה יצאה העמותה בפעילות נוספת, פעילות גרילה, אשר התמקדה בעיקר ברחוב רוטשילד בת"א, במסגרת הפעילות, מתנדבי על"ם הניחו על שמשות הרכבים כרטיסים דוגמת הכרטיסים המציעים שירותי מין וליווי, ועליהם הכיתוב "ענת-סקס תמורת ג'ינס *6009". מצידו השני של הכרטיס הופיע הכיתוב "אלפי נערות בישראל סובלות ממצוקה, אלימות וניצול מיני. עמותת עלם מושיטה להן יד. עזרו לנו לעזור להן. לתרומה שלחו sms עם המספר 10 ל 6090".
אפרת שפרוט, מנהלת מחלקת גיוס ומשאבים בעמותת על"ם, מסרה כי "מטרת פעילות הגרילה הייתה להעלות את המודעות, בדרך לא שיגרתית בכדי לטלטל את האנשים ושיבינו כי הנתונים עלה עלייה במספר הנערות המנוצלות חמורים. לא מדובר פה רק על זנות אלא על ניצול תמורת טובות הנאה בסיסיות כמו ג'ינס, ארוחה, פלאפון". עוד הוסיפה שפרוט, "התגובות לקמפיין היו של הפתעה, עשרות שהתקשרו לכרטיס הביקור נענו לא על ידי נערה אלא על ידי נציגים של העמותה".
כזכור, לאחרונה פרסמה עמותת על"ם את דוח השנתי, אשר הראה, בין השאר, כי חלה עלייה של 17% במספר המקרים של נערות המנוצלות מינית בהן נערות החוות ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות או רגשיות וכן עליה במקרי גילוי עריות ואונס.
לדברי ליאור רז, מנהל מחלקת הגרילה בגיתם, "פעילות זו היא המשך ישיר לפעילות שעשינו בשנה שעברה, באמצעות הפעילות אנו מעוניינים ליצור שיח בנושא" עוד הוסיף רז, כי "זוהי פעילות המפתיעה את האנשים ומגיעה מהמקום שהם הכי פחות מצפים לו. ברגע שהפעילות אינטיליגנטית, הקהל שנחשף לה גדול יותר".
אחת התופעות החמורות שאיתרה עמותת עלם בקרב הנערות, הינה ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות. הנערות, שגילן נע סביב ממוצע 14-15, מציעות את גופן תמורת מגורים, הסעה, ביגוד וכדומה. במחקר שנערך במכון ברוקדייל, הודו 25% מהנערות המטופלות על ידי שירותי הרווחה כי הן מנוצלות מינית בתמורה לטובות הנאה חומריות. נוסף עליהן, הודו 50% מהנערות הלא מטופלות כי גם הן שותפות לתופעה.
נאווה ברק, נשיאת עמותת על"ם, מסרה, "זאת אחת התופעות הרחבות הקשות בהן אנו נתקלים. נערות שמנוצלות מינית תמורת אתנן. מוסכמות חברתיות ותפיסות מעוותות מצליחות למצב את התופעה במקום שקט ורחוק מהעין, כך שאותן נערות מופקרות לגורלן ומקבלות אותו כגזירה שאינה ניתנת לשינוי"
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
