פעילות הגרילה החדשה של עלם: "ענת - סקס תמורת ג'ינס"
עמותת על"ם הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומפעילה פרויקטים ברחבי הארץ במטרה לסייע לבני נוער אלו למצוא את מקומם בחברה הישראלית כבוגרים ואזרחים תורמים. העמותה יוצאת בכל שנה, בתקופה זו עם קמפיין למען התרמה לעמותה, הפעילות המוכרת ביותר היא פעילות המכונה "דגל אורות התקווה" אשר קוראת לתרום למען נוער בסיכון באמצעות שליחת SMS ובכך להדליק נורות בדגל אשר מכסה את עזריאלי. הקמפיין נעשה באמצעות משרד הפרסום גיתם.
השנה יצאה העמותה בפעילות נוספת, פעילות גרילה, אשר התמקדה בעיקר ברחוב רוטשילד בת"א, במסגרת הפעילות, מתנדבי על"ם הניחו על שמשות הרכבים כרטיסים דוגמת הכרטיסים המציעים שירותי מין וליווי, ועליהם הכיתוב "ענת-סקס תמורת ג'ינס *6009". מצידו השני של הכרטיס הופיע הכיתוב "אלפי נערות בישראל סובלות ממצוקה, אלימות וניצול מיני. עמותת עלם מושיטה להן יד. עזרו לנו לעזור להן. לתרומה שלחו sms עם המספר 10 ל 6090".
אפרת שפרוט, מנהלת מחלקת גיוס ומשאבים בעמותת על"ם, מסרה כי "מטרת פעילות הגרילה הייתה להעלות את המודעות, בדרך לא שיגרתית בכדי לטלטל את האנשים ושיבינו כי הנתונים עלה עלייה במספר הנערות המנוצלות חמורים. לא מדובר פה רק על זנות אלא על ניצול תמורת טובות הנאה בסיסיות כמו ג'ינס, ארוחה, פלאפון". עוד הוסיפה שפרוט, "התגובות לקמפיין היו של הפתעה, עשרות שהתקשרו לכרטיס הביקור נענו לא על ידי נערה אלא על ידי נציגים של העמותה".
כזכור, לאחרונה פרסמה עמותת על"ם את דוח השנתי, אשר הראה, בין השאר, כי חלה עלייה של 17% במספר המקרים של נערות המנוצלות מינית בהן נערות החוות ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות או רגשיות וכן עליה במקרי גילוי עריות ואונס.
לדברי ליאור רז, מנהל מחלקת הגרילה בגיתם, "פעילות זו היא המשך ישיר לפעילות שעשינו בשנה שעברה, באמצעות הפעילות אנו מעוניינים ליצור שיח בנושא" עוד הוסיף רז, כי "זוהי פעילות המפתיעה את האנשים ומגיעה מהמקום שהם הכי פחות מצפים לו. ברגע שהפעילות אינטיליגנטית, הקהל שנחשף לה גדול יותר".
אחת התופעות החמורות שאיתרה עמותת עלם בקרב הנערות, הינה ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות. הנערות, שגילן נע סביב ממוצע 14-15, מציעות את גופן תמורת מגורים, הסעה, ביגוד וכדומה. במחקר שנערך במכון ברוקדייל, הודו 25% מהנערות המטופלות על ידי שירותי הרווחה כי הן מנוצלות מינית בתמורה לטובות הנאה חומריות. נוסף עליהן, הודו 50% מהנערות הלא מטופלות כי גם הן שותפות לתופעה.
נאווה ברק, נשיאת עמותת על"ם, מסרה, "זאת אחת התופעות הרחבות הקשות בהן אנו נתקלים. נערות שמנוצלות מינית תמורת אתנן. מוסכמות חברתיות ותפיסות מעוותות מצליחות למצב את התופעה במקום שקט ורחוק מהעין, כך שאותן נערות מופקרות לגורלן ומקבלות אותו כגזירה שאינה ניתנת לשינוי"
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
