פעילות הגרילה החדשה של עלם: "ענת - סקס תמורת ג'ינס"

בעקבות נתוני הדוח השנתי על מצב הנוער, שהראה עלייה של 17% במספר המקרים של נערות המנוצלות מינית, יצאה עמותת על"ם בקמפיין גרילה להעלאת המודעות בציבור לנערות הסובלות ממצוקה, אלימות וניצול מיני
מאיה זיסר |

עמותת על"ם הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומפעילה פרויקטים ברחבי הארץ במטרה לסייע לבני נוער אלו למצוא את מקומם בחברה הישראלית כבוגרים ואזרחים תורמים. העמותה יוצאת בכל שנה, בתקופה זו עם קמפיין למען התרמה לעמותה, הפעילות המוכרת ביותר היא פעילות המכונה "דגל אורות התקווה" אשר קוראת לתרום למען נוער בסיכון באמצעות שליחת SMS ובכך להדליק נורות בדגל אשר מכסה את עזריאלי. הקמפיין נעשה באמצעות משרד הפרסום גיתם.

השנה יצאה העמותה בפעילות נוספת, פעילות גרילה, אשר התמקדה בעיקר ברחוב רוטשילד בת"א, במסגרת הפעילות, מתנדבי על"ם הניחו על שמשות הרכבים כרטיסים דוגמת הכרטיסים המציעים שירותי מין וליווי, ועליהם הכיתוב "ענת-סקס תמורת ג'ינס *6009". מצידו השני של הכרטיס הופיע הכיתוב "אלפי נערות בישראל סובלות ממצוקה, אלימות וניצול מיני. עמותת עלם מושיטה להן יד. עזרו לנו לעזור להן. לתרומה שלחו sms עם המספר 10 ל 6090".

אפרת שפרוט, מנהלת מחלקת גיוס ומשאבים בעמותת על"ם, מסרה כי "מטרת פעילות הגרילה הייתה להעלות את המודעות, בדרך לא שיגרתית בכדי לטלטל את האנשים ושיבינו כי הנתונים עלה עלייה במספר הנערות המנוצלות חמורים. לא מדובר פה רק על זנות אלא על ניצול תמורת טובות הנאה בסיסיות כמו ג'ינס, ארוחה, פלאפון". עוד הוסיפה שפרוט, "התגובות לקמפיין היו של הפתעה, עשרות שהתקשרו לכרטיס הביקור נענו לא על ידי נערה אלא על ידי נציגים של העמותה".

כזכור, לאחרונה פרסמה עמותת על"ם את דוח השנתי, אשר הראה, בין השאר, כי חלה עלייה של 17% במספר המקרים של נערות המנוצלות מינית בהן נערות החוות ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות או רגשיות וכן עליה במקרי גילוי עריות ואונס.

לדברי ליאור רז, מנהל מחלקת הגרילה בגיתם, "פעילות זו היא המשך ישיר לפעילות שעשינו בשנה שעברה, באמצעות הפעילות אנו מעוניינים ליצור שיח בנושא" עוד הוסיף רז, כי "זוהי פעילות המפתיעה את האנשים ומגיעה מהמקום שהם הכי פחות מצפים לו. ברגע שהפעילות אינטיליגנטית, הקהל שנחשף לה גדול יותר".

אחת התופעות החמורות שאיתרה עמותת עלם בקרב הנערות, הינה ניצול מיני בתמורה לטובות הנאה חומריות. הנערות, שגילן נע סביב ממוצע 14-15, מציעות את גופן תמורת מגורים, הסעה, ביגוד וכדומה. במחקר שנערך במכון ברוקדייל, הודו 25% מהנערות המטופלות על ידי שירותי הרווחה כי הן מנוצלות מינית בתמורה לטובות הנאה חומריות. נוסף עליהן, הודו 50% מהנערות הלא מטופלות כי גם הן שותפות לתופעה.

נאווה ברק, נשיאת עמותת על"ם, מסרה, "זאת אחת התופעות הרחבות הקשות בהן אנו נתקלים. נערות שמנוצלות מינית תמורת אתנן. מוסכמות חברתיות ותפיסות מעוותות מצליחות למצב את התופעה במקום שקט ורחוק מהעין, כך שאותן נערות מופקרות לגורלן ומקבלות אותו כגזירה שאינה ניתנת לשינוי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.