KILLER MOVE בשוק המט"ח, כיצד לנעול רווחים גדולים גם בלי יכולת חיזוי עתידות?

רובי סלם |

בתאריך 6.3.09, לפני כעשרה ימים לערך, נכנסנו לפוזיציית לונג על היורו דולר ברמת ה 1.2700 על פי סקירה שנכתבה ופורסמה מבעוד מועד. מאז מתנהג היורו על פי הספר וגם פתיחת הפוזיציה השנייה ברמת ה 1.2840 אכן פעלה כמצופה.

נכון לכתיבת שורות אלה משייט הצמד ברמת ה 1.3000 ומספק רווח של 300 פיפס. יעדי הרווח מצויים בין 1.32 ל 1.3700 אולם במצב כזה יש להתגונן גם מפני תיקון אלים. הדרך הנכונה לעשות זאת גם בלי לדעת מה יהיה, (כי מי באמת יכול לדעת???) היא להעלות את ההוראה לבלימת הפסד לרמת ה 1.2950 ובכך לסחור באפס סיכון עם רווח בטוח בכיס.

מהנקודה הזו הפוזיציה מפסיקה לעניין שכן אם תמשיך לעלות על פי התחזית הרווח יוכפל. במידה ותתהפך המגמה העסקה תיסגר ברווח של 250 פיפס ומה שיהיה אחר כך ממש לא משנה. בדיוק כמו אחד התחביבים שלי, גלישת גלים.

אתה מנסה לתפוס גל שמגיע לכיוון ? אם תחתור מוקדם מידי הוא פשוט יעבור אותך, אם תחתור מאוחר מידי הוא ישבר עליך, עניין של תזמון.

לאחר שתפסת את הגל ואתה עליו כל שנותר הוא לצאת לפני שנשבר כי אז תמצא את עצמך מרוח וחבול. תפסת, נהנת, צא וחכה לגל הבא. מבחינתי זו מהות המסחר.

מי שפספס או לא נכנס באיתות שניתן ברמת ה 1.2700 או שנכנס ויצא באמצע הדרך יכול לשקול כניסה בפריצת 50 פיפס מעל רמת ה 1.3070 עם סטופ 150-200 למטה ויעד רווח 300-400 מעל, תלוי בתנודתיות של השוק.

לגבי הדולר השקל, כשעוד היה ב 4.25 ההמלצה היית לסגור פוזיציית לונג כדי לא לספוג תיקון אלים וכדי לקחת רווח כאשר היעד לירידה היה 4.10-4.05. כרגע הצמד לא רחוק מרמות אלה ומי שבמקרה אף לקח אותו בשורט יכול לשקול מימוש רווחים של בערך 1000 פיפס בשבוע!

מאת: רובי סלם מנכ"ל RSTRADING

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: