KILLER MOVE בשוק המט"ח, כיצד לנעול רווחים גדולים גם בלי יכולת חיזוי עתידות?
בתאריך 6.3.09, לפני כעשרה ימים לערך, נכנסנו לפוזיציית לונג על היורו דולר ברמת ה 1.2700 על פי סקירה שנכתבה ופורסמה מבעוד מועד. מאז מתנהג היורו על פי הספר וגם פתיחת הפוזיציה השנייה ברמת ה 1.2840 אכן פעלה כמצופה.
נכון לכתיבת שורות אלה משייט הצמד ברמת ה 1.3000 ומספק רווח של 300 פיפס. יעדי הרווח מצויים בין 1.32 ל 1.3700 אולם במצב כזה יש להתגונן גם מפני תיקון אלים. הדרך הנכונה לעשות זאת גם בלי לדעת מה יהיה, (כי מי באמת יכול לדעת???) היא להעלות את ההוראה לבלימת הפסד לרמת ה 1.2950 ובכך לסחור באפס סיכון עם רווח בטוח בכיס.
מהנקודה הזו הפוזיציה מפסיקה לעניין שכן אם תמשיך לעלות על פי התחזית הרווח יוכפל. במידה ותתהפך המגמה העסקה תיסגר ברווח של 250 פיפס ומה שיהיה אחר כך ממש לא משנה. בדיוק כמו אחד התחביבים שלי, גלישת גלים.
אתה מנסה לתפוס גל שמגיע לכיוון ? אם תחתור מוקדם מידי הוא פשוט יעבור אותך, אם תחתור מאוחר מידי הוא ישבר עליך, עניין של תזמון.
לאחר שתפסת את הגל ואתה עליו כל שנותר הוא לצאת לפני שנשבר כי אז תמצא את עצמך מרוח וחבול. תפסת, נהנת, צא וחכה לגל הבא. מבחינתי זו מהות המסחר.
מי שפספס או לא נכנס באיתות שניתן ברמת ה 1.2700 או שנכנס ויצא באמצע הדרך יכול לשקול כניסה בפריצת 50 פיפס מעל רמת ה 1.3070 עם סטופ 150-200 למטה ויעד רווח 300-400 מעל, תלוי בתנודתיות של השוק.
לגבי הדולר השקל, כשעוד היה ב 4.25 ההמלצה היית לסגור פוזיציית לונג כדי לא לספוג תיקון אלים וכדי לקחת רווח כאשר היעד לירידה היה 4.10-4.05. כרגע הצמד לא רחוק מרמות אלה ומי שבמקרה אף לקח אותו בשורט יכול לשקול מימוש רווחים של בערך 1000 פיפס בשבוע!
מאת: רובי סלם מנכ"ל RSTRADING
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
