KILLER MOVE בשוק המט"ח, כיצד לנעול רווחים גדולים גם בלי יכולת חיזוי עתידות?
בתאריך 6.3.09, לפני כעשרה ימים לערך, נכנסנו לפוזיציית לונג על היורו דולר ברמת ה 1.2700 על פי סקירה שנכתבה ופורסמה מבעוד מועד. מאז מתנהג היורו על פי הספר וגם פתיחת הפוזיציה השנייה ברמת ה 1.2840 אכן פעלה כמצופה.
נכון לכתיבת שורות אלה משייט הצמד ברמת ה 1.3000 ומספק רווח של 300 פיפס. יעדי הרווח מצויים בין 1.32 ל 1.3700 אולם במצב כזה יש להתגונן גם מפני תיקון אלים. הדרך הנכונה לעשות זאת גם בלי לדעת מה יהיה, (כי מי באמת יכול לדעת???) היא להעלות את ההוראה לבלימת הפסד לרמת ה 1.2950 ובכך לסחור באפס סיכון עם רווח בטוח בכיס.
מהנקודה הזו הפוזיציה מפסיקה לעניין שכן אם תמשיך לעלות על פי התחזית הרווח יוכפל. במידה ותתהפך המגמה העסקה תיסגר ברווח של 250 פיפס ומה שיהיה אחר כך ממש לא משנה. בדיוק כמו אחד התחביבים שלי, גלישת גלים.
אתה מנסה לתפוס גל שמגיע לכיוון ? אם תחתור מוקדם מידי הוא פשוט יעבור אותך, אם תחתור מאוחר מידי הוא ישבר עליך, עניין של תזמון.
לאחר שתפסת את הגל ואתה עליו כל שנותר הוא לצאת לפני שנשבר כי אז תמצא את עצמך מרוח וחבול. תפסת, נהנת, צא וחכה לגל הבא. מבחינתי זו מהות המסחר.
מי שפספס או לא נכנס באיתות שניתן ברמת ה 1.2700 או שנכנס ויצא באמצע הדרך יכול לשקול כניסה בפריצת 50 פיפס מעל רמת ה 1.3070 עם סטופ 150-200 למטה ויעד רווח 300-400 מעל, תלוי בתנודתיות של השוק.
לגבי הדולר השקל, כשעוד היה ב 4.25 ההמלצה היית לסגור פוזיציית לונג כדי לא לספוג תיקון אלים וכדי לקחת רווח כאשר היעד לירידה היה 4.10-4.05. כרגע הצמד לא רחוק מרמות אלה ומי שבמקרה אף לקח אותו בשורט יכול לשקול מימוש רווחים של בערך 1000 פיפס בשבוע!
מאת: רובי סלם מנכ"ל RSTRADING
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
