KILLER MOVE בשוק המט"ח, כיצד לנעול רווחים גדולים גם בלי יכולת חיזוי עתידות?
בתאריך 6.3.09, לפני כעשרה ימים לערך, נכנסנו לפוזיציית לונג על היורו דולר ברמת ה 1.2700 על פי סקירה שנכתבה ופורסמה מבעוד מועד. מאז מתנהג היורו על פי הספר וגם פתיחת הפוזיציה השנייה ברמת ה 1.2840 אכן פעלה כמצופה.
נכון לכתיבת שורות אלה משייט הצמד ברמת ה 1.3000 ומספק רווח של 300 פיפס. יעדי הרווח מצויים בין 1.32 ל 1.3700 אולם במצב כזה יש להתגונן גם מפני תיקון אלים. הדרך הנכונה לעשות זאת גם בלי לדעת מה יהיה, (כי מי באמת יכול לדעת???) היא להעלות את ההוראה לבלימת הפסד לרמת ה 1.2950 ובכך לסחור באפס סיכון עם רווח בטוח בכיס.
מהנקודה הזו הפוזיציה מפסיקה לעניין שכן אם תמשיך לעלות על פי התחזית הרווח יוכפל. במידה ותתהפך המגמה העסקה תיסגר ברווח של 250 פיפס ומה שיהיה אחר כך ממש לא משנה. בדיוק כמו אחד התחביבים שלי, גלישת גלים.
אתה מנסה לתפוס גל שמגיע לכיוון ? אם תחתור מוקדם מידי הוא פשוט יעבור אותך, אם תחתור מאוחר מידי הוא ישבר עליך, עניין של תזמון.
לאחר שתפסת את הגל ואתה עליו כל שנותר הוא לצאת לפני שנשבר כי אז תמצא את עצמך מרוח וחבול. תפסת, נהנת, צא וחכה לגל הבא. מבחינתי זו מהות המסחר.
מי שפספס או לא נכנס באיתות שניתן ברמת ה 1.2700 או שנכנס ויצא באמצע הדרך יכול לשקול כניסה בפריצת 50 פיפס מעל רמת ה 1.3070 עם סטופ 150-200 למטה ויעד רווח 300-400 מעל, תלוי בתנודתיות של השוק.
לגבי הדולר השקל, כשעוד היה ב 4.25 ההמלצה היית לסגור פוזיציית לונג כדי לא לספוג תיקון אלים וכדי לקחת רווח כאשר היעד לירידה היה 4.10-4.05. כרגע הצמד לא רחוק מרמות אלה ומי שבמקרה אף לקח אותו בשורט יכול לשקול מימוש רווחים של בערך 1000 פיפס בשבוע!
מאת: רובי סלם מנכ"ל RSTRADING
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
