אזהרת רווח לאפריקה: תרשום הפסד אדיר של 2.7 מיליארד ש' ברבעון הרביעי
על רקע ההחרפה במשבר הפיננסי הגלובלי, אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב (75%) מדווחת על אזהרת רווח לרבעון הרביעי של שנת 2008 הנובעת בעיקר מהפחתת שווי של נכסי נדל"ן.
אפריקה ביצעה הפחתה של בניין הניו יורק טיימס המבוססת על הערכת שווי שהתקבלה לאחרונה, לפיה שוויו של הנכס מוערך בכ-315 מיליון דולר. אפריקה בחרה לבצע הפחתה חשבונאית גדולה העולה על החשיפה הכלכלית שלה לנכס והפחתה זו גרמה לה להפסד בסך של כ-380 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2008 . כמו כן, רשמה החברה ברבעון האמור ירידת שווי בשאר נכסיה ברחבי העולם בהיקף כולל של כ -1.3 מיליארד שקל.
בסה"כ מעריכה אפריקה, כי תרשום בדוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2008, הפסד בהיקף כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל.
איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל: "על רקע המשך החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי בחודשים האחרונים המשכנו את תהליכי בדיקת השווי של נכסי הנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים שבבעלות החברה בכל הטריטוריות בהן היא פועלת. בשל העובדה כי, נתקבלה הערכת שווי מעודכנת לבניין הניו יורק טיימס הייחודי והיות, והתנאים המסחריים במשא ומתן עם קרן ההשקעות מהמזרח הרחוק בנוגע לבניין טרם הבשילו אפריקה ישראל תרשום ירידת ערך בשוויו ההוגן, בהיקף שלהערכתה משקף נכונה את מצב שוק הנדל"ן בעולם בכלל ובניו יורק בפרט."
עוד אמר כהן, כי "אנו ממשיכים לפעול להשלמת הפרויקטים הגדולים המצויים בשלבי בנייה שונים ברוסיה ובאירופה כמו גם, להגדלת יתרות הנזילות שבידי החברה. וזאת, תוך הקטנת התחייבויותיה לזמן קצר בעיקר דרך מימוש ומימון מחדש של נכסים בארץ ובחו"ל."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
