כמו במנהטן גם ברמת גן: תביעות נגד תשובה ויזמי סיטי טאואר על מצג שווא בפרויקט
לאחר שלאחרונה פורסם על חוסר שביעות רצון של רוכשי דירות בפרויקט פלאזה של תשובה בניו יורק, הגישו היום אם ובתה תביעה נגד תשובה על מצג שווא במכירת דירות בשרתון סיטי טאואר ברמת גן.
כזכור, תובע מיליארדר רוסי את תשובה על פרסומים כוזבים בנוגע למכירת דירה בפלאזה בניו יורק, שלא כללו שינויים שנעשו בנכס וכיווצו את מימדיו.
גם בתביעה שהוגשה בעניין שרתון סיטי טאואר, נטען כי הדירות שנמכרו בפועל קטנות בהרבה ממה שהובטח בעת חתימת החוזה.
שתי תובעות, אם ובתה, הגישו באמצעות עו"ד אסא זהר תביעה כספית בבית משפט השלום בת"א בסך כ-600 אלף שקלים נגד יזמי הפרויקט - תשלוז פולג, אחים עופר נכסים וא. דורי.
לטענתן, הנתבעים הציגו בפניהן מצג שווא ומטעה, כאילו כל אחת מן הדירות הנמכרות להן הינה בשטח של 70 מ"ר כאשר בפועל שטחה של כל אחת מן הדירות הינו 47.7 מ"ר. לטענת עו"ד אסא זהר, התובעות נפלו קורבן למיצג שגוי ומטעה אשר גרם להן לשלם בעבור הדירות מחיר מופרז בעליל. אך לא רק להן, על- פי כתב התביעה מדובר ממש ב"רעה חולה" אשר נגרמה לדיירים רבים אשר קנו דירות בפרוייקט, אם לא לכולם.
לטענת עו"ד אסא זהר, בשנת 2004 רכשו התובעות 2 דירות בנות שני חדרים. כל אחת מהדירות נרכשה בסך של 787,150 שקל כולל מע"מ, כאשר במפרטים שלפי חוק המכר, אשר צורפו לחוזה המכר, של כל אחת מדירות התובעות, נרשם כי שטח הדירה ברוטו הינו 70 מ"ר לפי תכנית שצורפה לחוזה.
מכתב התביעה עולה כי היזמים לא ציינו במפרט ולא בהסכם המכר כיצד מחושב שטח הברוטו של היחידות, והתובעות הבינו ורשאיות היו להבין בנסיבות אלה כי השטח "ברוטו" הינו השטח הכלול ביחידות עצמן כפי שתוארו וסומנו בתכנית. לטענת התובעות, התכניות שצורפו לכל אחד מן החוזים אינן ברורות ומטעות, קנה המידה הרשום על גבי התכנית אינו קנה המידה הנכון, בתכניות לא מפורטות כלל מידות, ואין כל אפשרות לדעת מן התוכניות את שטח הדירה.
הרוכשות פנו למהנדס שקבע כי שטח הדירות ברוטו קטן מהמוסכם ב23.3 מ"ר, המהווה הפחתה בשטח בשיעור הקרוב ל-32% לעומת המוסכם. על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, שצורפה לכתב התביעה ההפרש בין התמורה ששולמה בפועל על ידי התובעות בעקבות המצג המטעה של שטחי הדירות לבין התמורה הראוייה עפ"י השטח האמיתי שלהן, עומד על סך של 232 אלף שקלים לכל דירה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
