יואב גאון מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי לזכיינות קמעונאית בגאון סחר
דירקטוריון קבוצת גאון אחזקות אישר אתמול (ג'), פה אחד את מינויו של יואב גאון לסמנכ"ל פיתוח עסקי לתחומי זכיינות קמעונאית בחברת הבת גאון קמעונאות וסחר. בישיבת הדירקטוריון הוחלט לזמן אסיפה כללית של בעלי המניות של החברה, ולהעלות על סדר יומה את תנאי העסקתו של יואב.
לדברי מנכ"ל גאון אחזקות, שי פרמינגר, "גאון סחר נמצאת כיום בבחינה מעמיקה של מספר קונספטים וכיוונים אפשריים להבאת מותגי קמעונאות בינלאומיים לישראל. מינויו של יואב נעשה כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של גאון סחר ליצירת שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים בישראל ומחוצה לה. אני בטוח כי יואב, שלו 10 שנות ניסיון בעבודה בתחומים אלה, מרביתן בענק קמעונאות עולמי - יוניליוור, יסייע לנו בהגשמת מטרה זו".
יואב גאון (36), כיהן כ-7 שנים (1999-2006) בתאגיד מוצרי הצריכה הבינלאומי יוניליוור בתפקידי פיתוח עסקי, ניהול בכיר, סחר, מכירות ושיווק קמעונאי וזכייני של מותגים מקומיים ובינלאומיים. בין התפקידים אותם מילא: מנהל שיווק תחום קולינרי ומותג בינלאומי בכיר, בפורטפוליו שכלל מותגים כגון - "קנור", "מיונז הלמנס" ועוד; מנהל מותג בכיר - "קליק" של ורד הגליל; מנהל שיווק ללקוחות קמעונאיים בחטיבת המכירות של יוניליוור.
בתפקידו האחרון, בשנים 2007-2008, כיהן כמנכ"ל קונספט טרייד פתרונות, חברת סחר ויבוא פרטית בה הוא שותף. בחברה זו עסק באיתור מוצרים, זיכיונות וקונספטים שיווקיים לרשתות קמעונאיות וחברות מסחריות. כמו כן, כיהן כדירקטור במהלך 2007 בחברת שגיב, מקבוצת גאון אגרו, ומאז מרץ 2007 מכהן כדירקטור בגאון סחר. לגאון תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל בת"א והוא בוגר תכניות הניהול ופיתוח המנהלים של תאגיד יוניליוור.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
