יואב גאון מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי לזכיינות קמעונאית בגאון סחר
דירקטוריון קבוצת גאון אחזקות אישר אתמול (ג'), פה אחד את מינויו של יואב גאון לסמנכ"ל פיתוח עסקי לתחומי זכיינות קמעונאית בחברת הבת גאון קמעונאות וסחר. בישיבת הדירקטוריון הוחלט לזמן אסיפה כללית של בעלי המניות של החברה, ולהעלות על סדר יומה את תנאי העסקתו של יואב.
לדברי מנכ"ל גאון אחזקות, שי פרמינגר, "גאון סחר נמצאת כיום בבחינה מעמיקה של מספר קונספטים וכיוונים אפשריים להבאת מותגי קמעונאות בינלאומיים לישראל. מינויו של יואב נעשה כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של גאון סחר ליצירת שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים בישראל ומחוצה לה. אני בטוח כי יואב, שלו 10 שנות ניסיון בעבודה בתחומים אלה, מרביתן בענק קמעונאות עולמי - יוניליוור, יסייע לנו בהגשמת מטרה זו".
יואב גאון (36), כיהן כ-7 שנים (1999-2006) בתאגיד מוצרי הצריכה הבינלאומי יוניליוור בתפקידי פיתוח עסקי, ניהול בכיר, סחר, מכירות ושיווק קמעונאי וזכייני של מותגים מקומיים ובינלאומיים. בין התפקידים אותם מילא: מנהל שיווק תחום קולינרי ומותג בינלאומי בכיר, בפורטפוליו שכלל מותגים כגון - "קנור", "מיונז הלמנס" ועוד; מנהל מותג בכיר - "קליק" של ורד הגליל; מנהל שיווק ללקוחות קמעונאיים בחטיבת המכירות של יוניליוור.
בתפקידו האחרון, בשנים 2007-2008, כיהן כמנכ"ל קונספט טרייד פתרונות, חברת סחר ויבוא פרטית בה הוא שותף. בחברה זו עסק באיתור מוצרים, זיכיונות וקונספטים שיווקיים לרשתות קמעונאיות וחברות מסחריות. כמו כן, כיהן כדירקטור במהלך 2007 בחברת שגיב, מקבוצת גאון אגרו, ומאז מרץ 2007 מכהן כדירקטור בגאון סחר. לגאון תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל בת"א והוא בוגר תכניות הניהול ופיתוח המנהלים של תאגיד יוניליוור.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
